שתף קטע נבחר
 

יתד טיים, אאוט נאמן

"סביר להניח שגם אתם פשטתם על חנות הסרטים כמו כוח צה"לי מיומן. ההיטהרות של יום הכיפורים עשויה לחזק בלבו של כל יהודי את המבט הנכון על המתרחש בעולמנו". אורי אורבך שזר לטור אחד את מאמרי המערכת של יתד-נאמן וטיים אאוט ליום כיפור. עם אחד - שני עמים, ואולי להיפך?

קצת לפני יום הכיפורים האחרון דפדפתי כדרכי בשני עיתונים מגזריים וקראתי את מאמרי העורך בהם. עיתון אחד הוא יתד נאמן הליטאי-חרדי, ומקבילו הוא גיליון יום הכיפורים של השבועון "טיים אאוט" המוקדש לענייני תרבות חילונית בתל אביב. לקחתי שורה מפה וגזרתי שורה משם, פחות או יותר לפי הסדר, בדילוגים אחדים, כחומר ביד היוצר, ברצותו מאריך וברצותו מקצר.

 

יצא מאמר אחד באדיבות ובלי רשות של עורכי טיים אאוט ויתד נאמן. חרדים מושבעים וחילונים גמורים. אולי לא יוצא מאמר מושלם, אבל לי לפחות הוא מוכיח כי למרות שעם אחד אנחנו, בכל זאת מדובר בשני עמים. או בעצם, להיפך, אם ניכנס לרוח פיוס של חג הסוכות: אם משני מאמרים הפוכים אפשר לרקוח מאמר הגיוני אחד, אולי אנחנו בכל זאת אותו עם. הנה המאמר מיתד טיים ומאאוט נאמן -

 

ביום הכיפורים כל יהודי מתעלה מעל עצמו, מתנתק מהבלי היומיום, מיטהר משיגרת החומריות ומשתוקק אך ורק להתקרב לבוראו ולחסות בצל כנפי השכינה. תל אביבים אמיתיים חושבים שמשמעות המילה "צום" היא לראות המון סרטים רצוף בדי.וי.די. ביום זה אפילו השטן אומר בפני בורא העולם "יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת בשמים. מה מלאכי השרת אין להם אכילה ושתייה, כך ישראל אין להם אכילה ושתייה ביום הכיפורים. מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא, כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכיפורים".

 

סביר להניח שגם אתם פשטתם על חנות הסרטים החביבה עליכם בשלישי בערב/רביעי בבוקר כמו כוח צה"לי מיומן. ההיטהרות והזדככות של יום הכיפורים, עשויות לחזק בלבו של כל יהודי את המבט הנכון על המתרחש בעולמנו. בימים אלה נכנס היהודי לאטמוספירה אחרת. סביר להניח שגם אתם ביררתם אם שירות ה-V.O.D פועל בחג. סביר להניח שגם אתם עשיתם בירורים ארוכים לגבי איזו סדרה הכי חמה כרגע. סביר להניח שגם אתם הורדתם אותה בעזרת תוכנת המחשב המועדפת עליכם. כל ענייני העולם מתגמדים ומקבלים פרופורציה שונה. מקרב הלב מתפרצת התפילה, שייתן ה' ויזכו כל ברואי עולם להכיר באמת הנצחית "וידע כל יצור כי אתה יצרתו".

 

סביר להניח שגם אתם חילונים, שאתם לא צמים, שכל הקונספט הכיפורי עושה לכם צמרמורת ושהדרך היחידה שתקומו מהכורסה ביום המבאס הזה היא אם תיגמר לכם הבטרייה בשלט. אבל זה לא חייב להיות ככה. המשגיח מליקווד זצ"ל נהג לומר כי הדבר שזור לאורך כל תפילות הימים הנוראים. הוא ציין כדוגמא את מה שאומרים בתפילה "ושמך נורא על כל מה שבראת", אין כל תכלית אחרת ואין כל אמצעים אחרים אלא הכל בידי שמים. צאו לרחובות העיר לעת ערב. טיילו בה. התחברו למשורר שבכם.

 

אבדו את דרככם בסמטאות שאליהן מעולם לא נכנסתם. אם מישהו עובר לידכם צרו עימו קשר עין. דברו איתו ברגוע, חייכו, הכירו אותו. אין לאן למהר, יום כיפור היום. בימים אלה אנו שופכים את לבנו בתפילת אבינו מלכנו וככל שאנו מתבוננים בתחינות אלו אנו מכירים ומבינים שכל צרות הכלל והפרט יסודן בגזירת שמים. אחר כך כשתחזרו הביתה, שימו לכם את העונה החמישית של "הסמויה". ואם מידת הדין מכה בנו, ואיננו מסיקים את המסקנות הנכונות, הרי אומר הבורא: "לשווא הכיתי את בניכם, מוסר לא לקחו".

 

(מתוך: יתד נאמן, מדור "יתד היום", עמ' 2, ח' בתשרי תשס"ט; טיים אאוט, מדור "הבועה", עמ' 13, 8 באוקטובר 2008)

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בבית-הכנסת
צילום: חגי אהרון
צילום: איי פי
ובכבישים
צילום: איי פי
מומלצים