בר-און: "נעמוד מאחורי יציבות המערכת הפיננסית"

"ממשלת ישראל, מתוך דאגה לפיקדונות הציבור ועל מנת להבטיח את אמון הציבור במערכת הפיננסית, תעמוד מאחורי יציבות המערכת הפיננסית". כך הצהיר הבוקר (א') שר האוצר, רוני בר-און בישיבת הממשלה שדנה במשבר.

מה יעשו הטייקונים?

פרשנות: הדיסוננס הקוגניטיבי של כלכלת ישראל

"המשבר הפיננסי העולמי עדיין בעיצומו אך כבר עתה ברור כי מדובר באירוע בקנה מידה היסטורי. בנקודת זמן זו ישנה עדיין רמה גבוהה של אי וודאות באשר לכיווני ההתפתחות של המשבר, היקפו, משך הזמן ומידת האפקטיוויות של הצעדים שנקטו הממשלות השונות בכדי להביא לפתרונו".

"כלקח מהמשבר הגדול של שנת 1929, פעל הממשל האמריקאי הפעם בנחישות ובמהירות כשהחליט על התערבות בצורה אגרסיבית. עם זאת, לבינתיים, הצעדים השונים, כמו הצלת בר סטרנס; הלאמת AIG; הצלת בנקים נוספים מקריסה וכמובן אישור התכנית לרכישת נכסים "מורעלים" בהיקף של 700 מליארד דולר, לא עוצרים את ההידרדרות".

נתוני הכלכלה שלנו טובים

"נתוני המאקרו-כלכלה בישראל טובים בהרבה בהיבט של שמירה על מדיניות תקציבית אחראית; עודף במאזן התשלומים וירידה ברמת החוב הציבורי, וחמש שנים של צמיחה גבוהה. אין בישראל בנקים להשקעות במתכונת האמריקאית. לא התפתחה בישראל בועת נדל"ן (העומדת, בין היתר, מאחורי מהלך התיקון הגדול שעובר על השוק האמריקאי). ניתן לומר כי ישראל יכולה להתמודד עם המשבר הנוכחי ועם נתונים אובייקטיביים טובים: מערכת פיננסית איתנה; מספר שנים של צמיחה גבוהה; אבטלה נמוכה; ומדיניות תקציבית מאוזנת ונכונה".

"אנו ערים לסכנות הגלומות במשבר הגלובלי לכלכלה הישראלית, מבין הסכנות הללו ניתן למנות: הגדלת החשיפה של הבנקים הישראליים למחיקת הנכסים המושקעים בחו"ל. התפתחויות במישור הפסיכולוגי הקשור באמון הציבור במערכות הכלכליות; בציפיותיהם; ובתחושת העושר שלהם. התפתחות של מחנק אשראי במשק אשר יקשה על יכולות גיוס ההון של חברות ועסקים, וממילא על צמיחת המשק".

"ירידה נוספת בשיעורי הצמיחה בגלל שילוב של מחנק האשראי; ירידה בשווקי הייצוא; ירידה ברווחיות הייצוא עקב שער החליפין; ירידה בהשקעות בגלל מחנק האשראי והעלייה באי הוודאות; ולבסוף - השפעת ירידת תיק הנכסים של הציבור ותחושת העושר על רמת הצריכה הפרטית".

"ניתוח זה מחייב אותנו, כממשלה, לנקוט במספר כיווני פעולה וברוח זו אנו פועלים, באוצר, מזה תקופה ארוכה. משרד האוצר ובנק ישראל עוקבים מידי יום אחר יציבותה של מערכת הבנקאות בישראל ויציבותה של כלל המערכת הפיננסית. התמונה שבידינו מלמדת כי אין כרגע כל חשש לנפילתו של בנק זה או אחר. יחד עם זאת אני מבקש לומר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: ממשלת ישראל, מתוך דאגה לפיקדונות הציבור ועל מנת להבטיח את אמון הציבור במערכת הפיננסית, תעמוד מאחורי יציבות המערכת הפיננסית".

60 שנה לא הפקרנו את בעלי הפקדונות

 "ממשלות ישראל הוכיחו בעבר, משך 60 שנה, את מחוייבותן לכך ואת יכולתן לפעול, ואנו נדע לפעול כך יחד עם בנק ישראל, ככל שיידרש, גם בעתיד. במשך 60 שנה לא היתה פגיעה במחזיקי הפיקדונות וכך תנהג הממשלה גם בעתיד. אני מודע לחששות של הציבור על רקע הירידה בתשואות של כספי חסכונותיהם לטווח הארוך".

"עם זאת, חשוב לדעת: שוק החיסכון הישראלי מגוון - חלקו כלל אינו חשוף לירידות השערים; חלקו מוגן מבחינת התשואה על ידי הממשלה; ירידת התשואות בחלק מהתיק מגיעה אחרי שנים של תשואות חיוביות. לא נכון לפעול מהבטן בהקשרים של חסכון ארוך טווח וחיסכון פנסיוני. הדבר הנכון לעשות הוא לשקול ולהתייעץ".

"קיים לחץ ציבורי גדול על הממשלה להכריז על כלי פעולתה ואף לפעול לאלתר ולהתערב בשווקים. אינני שולל התערבות. זהו חלק מחובתה של הממשלה גם במשטר של שוק חופשי. אולם - התערבות מוקדמת חמורה לא פחות מהתערבות מאוחרת. לא אנקוט בצעדים מיותרים שיכולים לחולל משבר, לשעבד את העתיד; ולהרע את נתוני היסוד של הכלכלה הישראלית. הניסיון בעולם מלמד שלא כל כלי שמופעל באמת מסייע וישנם כלים שמופעלים ורק מרעים את המצב.

"אנו לומדים את כלי הפעולה שהפעילו מדינות אחרות, לא שוללים שום אופציה - אך חלק מיתרוננו הוא ביכולתנו גם להפיק לקחים מניסיונם של אחרים. חשוב לדעת - ההתערבויות בעולם עד כה היו, בעיקרן, על רקע כשלים וקשיים שהתגלו במערכת הבנקאית – לא נכון לשאוף להתערבויות כאלו כשאנחנו לא באותו מצב בו הם מצויים".