העימות: עבור מקיין זה מעט מדי, מאוחר מדי

העימות הטלוויזיוני השלישי והאחרון בין ברק אובאמה לג'ון מקיין, שנערך הלילה (יום ה') היה הטוב ביותר מבין כל העימותים בין המועמדים לתפקידי הנשיא וסגנו. מקיין הופיע הפעם באורח הרבה יותר תקיף ומשכנע, אבל ספק רב אם הופעתו תספיק לעצור את הסחף הרב שחל במעמדו בשבועות האחרונים.

כל הנתונים העכשוויים מורים על כך שאם בשלושת השבועות שנותרו עד הבחירות לא יחול משבר בינלאומי חמור, כמו הפלישה הצבאית של רוסיה לגאורגיה או התפתחות בלתי צפויה בארצות הברית, לאובאמה יש סיכוי טוב להפוך לנשיא השחור הראשון בתולדות המדינה.

עימותים טלוויזיוניים אינם מכריעים בחירות לנשיאות, והכוחות שפועלים נגד מקיין הם חזקים יותר מכל ניצחון בעימות טלוויזיוני. גם אם מקיין היה משיג ניצחון מכריע בעימות הלילה, ספק אם היה מצליח לבלום את הנחשול השלילי שסחף אותו בשבועות האחרונים.

אובאמה פתח פער דו-ספרתי לטובתו הן בסקרים הארציים והן בסקרים במדינות ההכרעה. יש מדינות רבות בארה"ב שמצביעות באורח מסורתי עבור מועמדים של מפלגה אחת, הדמוקרטית או הרפובליקנית, אבל יש כאלה שבהן יחסי הכוחות בין שתי המפלגות הם שקולים ולכן הן נקראות מדינות מפתח או מדינות הכרעה. המדינות האלה כוללות, למשל, את מישיגן, פנסילבניה, מינסוטה, ויסקונסין וקולוראדו. בכל המדינות הללו התרחבו הפערים לטובת אובאמה.

הישורת האחרונה

חמש סיבות גרמו לסחף במעמדו של מקיין. ראשית, המשבר הכלכלי והפיננסי החמור. הבוחרים מעריכים שאובאמה והדמוקרטים יטפלו טוב יותר בפתרון המשבר מאשר מקיין והרפובליקנים. שנית, הכעס הגובר על המפלגה הרפובליקנית ועל כל מה שהיא מייצגת. במצב כזה ההצבעה הופכת להצבעת מחאה יותר נגד המועמד של המפלגה השולטת מאשר בעד מועמד המפלגה היריבה.

שלישית, הבחירה הבעייתית של מקיין בשרה פיילין חסרת הכישורים לתפקיד סגן הנשיא. נכון שלאובאמה אין הרבה יותר כישורים ממנה, אבל הופעותיה מעוררות ספקות אפילו בקרב חברי המפלגה הרפובליקנית. רביעית, התקשורת הכתובה והמשודרת מצדדת כמעט בגלוי באובאמה ומסקרת את מערכת הבחירות בהתאם לכך. חמישית, מערכת הבחירות השלילית של מקיין, שפירושה ההתקפות אישיות על אובאמה. מחקרים מוכחים שזו אסטרטגיה מסוכנת ויכול להיות שהפעם היא פעלה כבומרנג נגד מקיין.