בעלי ההון בשיא האון
העם שוב יידרש לשלם מחיר על טעויות שעשו מובילי המדיניות הכלכלית שלו, כשכוחם מתבסס על הזיכרון הקצר של כולנו
המשבר הפיננסי המתפשט בשוקי העולם לא יוליד בהכרח מדיניות סוציאל-דמוקרטית, ולפיכך יש לשקול בזהירות רבה את התחזיות לפיהן הסתיימה התקופה הקפיטליסטית של הדמוקרטיות הליברליות. זאת כיוון שהאידיאולוגיה הניאו-ליברלית בנויה על משברים. היא מבססת את כוחה בזמן משבר על הזיכרון הקצר של העם, כדי להמשיך לנצח את המלחמה המעמדית בין העשירים והעניים לטובת הראשונים.
העיתונאית נעמי קליין טוענת כי כבר עכשיו ניצח וול-סטריט את הקרב, באמצעות הערבות הכספית וההלאמה של הממשל את הבנקים, החברות והמוסדות הפיננסים הן בארה"ב והן במדינות אחרות. היא מסבירה כי הפעולה להצלת אלו שהימרו ונתנו ערבות וכיסוי למשכנתאות הסאב-פריים כבר מאחורינו, והיא בוצעה מבלי לשקול אפשרויות חברתיות רחבות יותר להתערבות הממשלתית.
למעשה, ברגע שנשכח קצת מהמשבר יעלו שוב הקולות שיבקשו להפריט את הבנקים, החברות והמוסדות הפיננסים שנתנו את מניותיהן לממשלה. ההפרטה תיעשה שוב בשם המשבר ובשם ליברליזציה של שוק ההון. החברות הגדולות יחזרו לבעלי ההון וכך נשכח את חוסר האחריות החברתית והמוסרית של בעלי ההון.
זוהי מלחמת מעמדות של העשירים כנגד העשירים, ולטענת קליין העשירים כבר ניצחו. לכן, אנו צריכים לייצר כתב אישום של האידיאולוגיה שיצרה את המשבר. לרעיונות יש תוצאות. אסור לראות את המשבר כאילו הוא מתנהל רק באיזה ספירה כלכלית, משום שהוא מתנהל כולו בספירה הציבורית, ולפיכך כל אחד מאיתנו יסבול ממנו.
דווקא האידיאולוגיה של מילטון פרידמן, זה שהנחיל מדיניות ניאו-ליברלית שהובילה למצב, ניסתה להפריד את הכלכלה מתוך החברה, בטענה שרק מומחים יכולים להבין בה. והנה היום, כשאנו יוצאים מתוך המגדלים הראוותניים של הכלכלנים, אנו מגלים שאפקט הדומינו של ה"כלכלה" הזו הפך לאסון חברתי שאין אנו רואים את סופו.
שוב תוך זמן קצר יעלו הקולות שיספרו לנו שכדי לצאת מהמשבר הפיננסי עלינו להוריד מיסים ולאפשר התנהלות פיננסית ליברלית יותר כדי להקל על החברות לייצר צמיחה. ידברו על כך שצריך להדק את החגורה בהוצאות החברתיות כדי להתמודד עם המשבר. וזאת למרות שכרגע בארה"ב ומהר מאוד גם בישראל לא תהיה יכולת להעניק אשראי לשכבות רחבות של אוכלוסיה. הצריכה הפרטית תרד למינימום וניקלע למיתון לא קצר.
את התשובה הבסיסית לבעיה שנוצרה אנו מכירים: חייב להיות פיקוח נוקשה יותר על זרימת הון מיד ליד. אי אפשר להניח כי ייתנו הלוואות חסרות בסיס פיננסי לכל כך הרבה לווים מבלי לקבל אישורים.
מצחיק לחשוב כיצד פועלת מערכת פיננסית אחת עבור האדם הקטן, שצריך לעבור מדורי גיהינום כדי לקבל משכנתא, ומערכת אחרת לשחקנים הגדולים בשוק. הפתרון למצב צריך לעודד השקעות חברתיות ככל האפשר, לעודד השקעה בתשתיות כדי לבנות כמה שיותר מקומות עבודה. להשקיע בחינוך, בבריאות, ברווחה.
אך ימים יגידו אם אנו נשכח מי ייצר את המשבר והמיתון, ומי צריך לשלם לנו על מנת שאנו, "רוב העם" שלא שיחק בבורסה בחוסר אחריות, נוכל לחזור לנשום למרות המשבר הקשה.
מתי שמואלוף, עיתונאי ועורך
