גל פיטורים: שירות התעסוקה קורא להתערבות
בכל יום מפוטרים מאות עובדים בישראל, ובשירות התעסוקה קוראים להתערבות מאסיבית של המדינה אם יימשך המצב. מנכ"ל השירות: "המדינה תהיה חייבת להתערב בכוחות השוק". מובטלי ההיי-טק החדשים נפרדים מרכב החברה ועוברים לאוטובוס: "אומרים שהגרוע לפנינו"
המשבר הכלכלי הבינלאומי כבר איננו רק מספרים ומניות קורסות. מאות עובדים פוטרו ביום אחד בלבד. הנה רשימה חלקית: חברת כוח האדם משמר קרסה ו-700 עובדיה הלכו הביתה. חברת קיוליק אנד סופה פיטרה 75 עובדים. מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי, אומר בראיון ל-ynet שבמצב שנוצר, נדרשת התערבות של הממשלה: "אם נעבור למצב של מיתון, זו לא רק בעיה של שירות התעסוקה. נדרשת התערבות מאסיבית של המדינה בנושא תשתיות, מפעלים ומתן אשראי".
פרחי אומר כי בשירות התעסוקה מעריכים כי בשנה הקרובה תישאר ישראל במצב של האטה ולא תגלוש למיתון. אם יתממש התרחיש השלילי, תידרש לדבריו התערבות מאסיבית של הממשלה: "אסור שיווצר מצב שמפעלים גדולים יהיו במצבים לא טובים בגלל מצוקת אשראי והמדינה תהיה חייבת להתערב בכוחות השוק, להיכנס ולתת ביטחונות כדי שלא יווצר מצב שבגלל חוסר אשראי, סוגרים מפעלים".
אמש (יום ד') קרא ראש הממשלה, אהוד אולמרט, למעסיקים לחשוב פעמיים לפני שהם מפטרים, אך לא ברור אם דבריו ישפיעו במיוחד על המעסיקים. מגזר ההיי-טק, שנחשב עד כה לקטר הצמיחה של המשק, מראה סימני מצוקה ראשונים. מנכ"ל שירות התעסוקה כבר רואה את מובטלי ההיי-טק שמגיעים ללשכות. בעוד כשבועיים יתחילו שם בפיילוט ייחודי לענף הזה, שייתכן שיועתק לכל הלשכות.
"אנו מנסים לבנות מודל תפעולי חדש עבור מפוטרי היי-טק. העובדים מנסים להתחבר יותר למעסיקים ולאתר יותר מעסיקים, יגוייסו יועצים חיצוניים שיעזרו לכוון ולמצוא עבודה שתתאים יותר עבור המובטלים, כי נושא ההיי-טק מורכב ויש בו מסלולים רבים. ההיי-טק בנפשנו. התערבות קטנה של המדינה יכול להביא דיבדנדים גדולים בהמשך".
"אני מוכן להתפשר, אבל עדיין לא מוצא כלום"
סיור בלשכות התעסוקה במרכז הארץ מגלה את האנשים שעומדים מאחורי המספרים היבשים. עמוס מרקוס, נשוי בן 30 מרמת-גן, נהנה עד לפני שבוע ממשכורת נאה, מרכב חברה ומשפע פינוקים שהם נחלתם של אנשי ההיי-טק. חודשיים קודם לכן הוא החליט לעשות את הקפיצה - לזנוח את עבודתו המוכרת עבור עבודה בחברה צעירה ומתפתחת.
"אם הייתי יודע שהמשבר הזה יגיע, לא הייתי עובר", מספר מרקוס ל-ynet. "הרי עזבתי משרה טובה מאוד, ואז הגיע הגל הזה. התחילו קיצוצים מאוד משמעותיים, ואני הייתי בין אלה שהעדיפו להיות מפוטרים ולא לעבוד בתנאים לא הולמים".
מרקוס לא היסס להתייצב השבוע בלשכת התעסוקה בתל-אביב לראשונה בחייו. "כל החברים שלי שעובדים בתחום, אומרים שהגרוע עוד לפנינו", הוא אומר, אך עדיין מקווה למצוא מקום עבודה חדש במהרה. "בינתיים, אני ואשתי מסתגלים לתנאים חדשים. אנחנו מנסים להסתדר עם הרכב של אשתי, לצמצם ביציאות ולאכול פחות בחוץ. גם אתחיל לנסוע באוטובוס כדי לחסוך בדלק".
עמוס מרקוס, מההיי-טק למחשב בלשכת התעסוקה (צילום: ירון ברנר)
מנהל מחוז מרכז בשירות התעסוקה, פרץ וזאן, מבין את מצוקתם של אנשי ההיי-טק, שהתרגלו לאורח חיים שהוא פרי של משכורות גבוהות - וכעת מקבלים דמי אבטלה המהווים 30 אחוזים משכרם. "אדם שפוטר במקצוע והתרגל לשכר גבוה מתקשה למצוא עבודה, אך אנחנו משקיעים המון כדי למצוא משרה הולמת. עד שנמצא לו, הוא ימשיך להתייצב בלשכת התעסוקה".
יוסי, תושב תל-אביב בשנות ה-40 לחייו, עובד בענף כבר למעלה מ-15 שנים. הוא מובטל כבר קרוב לחודשיים, וממשיך להתייצב בלשכת התעסוקה. "יש לי שני ילדים קטנים והמצב הכלכלי גרוע", הוא מתלונן. "אני לוקח הלוואות מחברים, ומקבל עזרה מהמשפחה המורחבת. אנחנו מתקיימים ממשכורתה של אשתי ומהקיצבה שאני מקבל".
יוסי מסביר כי הפתרונות הזמניים שמצא לא מצליחים להקל על משפחתו. "המצב כרגע רק מידרדר, כי אין איפה לחפש עבודה. אני מוכן להודות שאני אפילו לא מחפש עבודה עם המשכורת שהתרגלתי אליה. אני מוכן להתפשר, אבל עדיין לא מוצא כלום".
"יש לי תואר שני וניסיון - והשוק לא רוצה אותי"
המפוטרים החדשים מגלים כי תואר אקדמי אטרקטיבי לא בהכרח מניב עבודה מובטחת. תמי, בת 29 מתל-אביב, סיימה השנה תואר שני במשאבי אנוש, ואף עבדה במשך ארבעה חודשים במחלקת משאבי אנוש באחת החברות - עד שפוטרה.
"אני מגיעה ללשכת התעסוקה כבר כמה שבועות ולא מצליחים למצוא לי עבודה. כולם אומרים לי 'לכי להיות מזכירה עד שהמצב ישתפר'. אבל זה נורא מתסכל כי השקעתי המון בלימודים, וגם יש לי ניסיון, אבל השוק לא מוכן לקחת אותי. למזלי, המשפחה עוזרת לי כלכלית ואני גם מקבלת דמי אבטלה. אני מנסה שלא להתייאש", היא אומרת בעצב.
אלעד איבד את עבודתו בעקבות סגירת החברה שבה הועסק, אך הוא עדיין מאמין בתעשיית ההיי-טק הישראלית. הוא סבור כי חברות רבות, שממילא התכוונו להתייעל, "רכבו על הגל" של המשבר הכלכלי כדי לממש את מטרותיהן. "ענף ההיי-טק הרבה יותר יציב ממה שחושבים ואינו נפגע מהמשבר. החברה שעבדתי בה בכל מקרה היתה נסגרת", מאמין אלעד. "הרבה חברות מנצלות את ההיסטריה ועוד מרוויחות מזה כסף. הן יפטרו עובדים עכשיו כדי להתייעל ויגייסו שוב בעוד חודש. המשכורות יהיו נמוכות, והן יסבירו שאין ביכולתן להרשות יותר בגלל המשבר".
מזלו של צחי לכאורה טוב יותר משל המפוטרים, משום שיש לו עדיין עבודה, אבל בכל יום הוא יוצא מהבית בתחושה שחרב תלויה מעל ראשו. "מנכ"ל החברה הודיע לפני שבוע שיהיו פיטורים. לא קיבלתי לוח זמנים לשבוע הבא, ואני חושש מאוד שאהיה בין המפוטרים", הוא אומר.
"החברה שבה אני עובד לא נמצאת בהפסדים גדולים, אבל היא מנסה לצמצם את הפרוייקטים החדשים שלא בטוחים. כבר התחלתי לגשש בחוץ, אבל
חבריי שעובדים בחברות אחרות אמרו לי שהמצב הורע, ועלי להנמיך ציפיות לגבי המשכורת והתנאים", מסביר.
גם במוסד לביטוח לאומי נערכים לחורף סגריר במיוחד בשוק התעסוקה. בחודשים הקרובים יגדילו את תקציב מתן דמי אבטלה עבור אלו שפוטרו ואלו שבדרך. מנכ"ל הביטוח הלאומי, אסתר דומיניסיני, כינסה מומחים לדון בהיערכות למשבר. שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג הנחה את המוסד לגבש תוכנית הכוללת הצעות להקלות בתחום הזכאות לדמי אבטלה. התוכנית תוצג בשבוע הבא ותכלול התייחסות מיוחדת לעובדים בפריפריה ועובדים בעלי רמות הכנסה נמוכות.
לפנייה לכתב/ת 
