שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "תוכנית האוצר טובה אפילו כתרופת פלסבו"
    בכירי האוצר לשעבר חלוקים בדעתם בנוגע לתוכנית האוצר. יובל רכלבסקי, הממונה על השכר לשעבר טוען שהיא אינה מספקת; לעומתו, שלמה גרניט, אף הוא ממונה על השכר בשנים עברו טוען שהיא מצויינת, ולו בכדי להרגיע את הפניקה

    מה חושבים בכירי האוצר לשעבר על התוכנית לסיוע לשוק ההון שפרסם האוצר אתמול (ג')? יש שחושבים שנדרש מקצה שיפורים לתוכנית; כך טוען, לדוגמה, יובל רכלבסקי, הממונה על השכר באוצר בשנים 1999 -1995; ויש שחושבים שהתוכנית מצויינת, כשלמה גרניט, הממונה על השכר בשנים 1991-1994, המשבח אותה.

     

     

    רכלבסקי טוען כי בתוכנית האוצר אין מספיק דגש על נושא התעסוקה והפיטורים. "אנו עומדים בפני פיטורים רחבים, במקביל לכך שמחזורים שלמים משתחררים מצה"ל, ואנו יכולים להגיע לכך שאנשים לא ימצו את ההון האישי שלהם, ולא יתרמו לתל"ג", אומר רכלבסקי, המשמש כיום כיו"ר קבוצת אתגר, העוסקת בתחום משאבי אנוש.

     

    יש לדאוג למובטלים

    "צריך להתאים את נושא דמי האבטלה לתקופה הנוכחית, ובהוראת שעה לשנה הקרובה, לקצר את תקופת העבודה הקובעת את הזכאות לדמי אבטלה - ולשקול להעמידה על 150 יום. בנוסף יש להאריך את תקופה הזכאות לדמי אבטלה, ולהעלות את שיעור דמי האבטלה על מנת לאפשר למובטלים לשמור בתקופת המעבר על היכולת להגן על זכויותיהם ולהמשיך להפריש כספים לקרנות פנסיה או לקופות הגמל", אומר.

     

    "דבר שני - יש ליזום תוכניות מקיפות להכשרה מקצועית ולהסבה, שצומצמו במשך השנים. תחום נוסף שהממשלה יכולה לפעול בו, הוא להיכנס לתוכנית מאסיבית עם התעשייה ומקומות העבודה - לקליטה והכשרה פנים-מפעלית. הרווח למדינה יהיה שהיא לא תשלם דמי אבטלה, ותסייע למפעל לעבור את תקופת המשבר ללא פיטורים".

     

    בנוגע לרשת הביטחון לחוסכים, אמר רכלבסקי, כי הוא מסכים עם עמדת האוצר לפיה יש צורך בהתייחסות ממוקדת לעובדים שיפרשו במהלך החמש השנים הקרובות. "במסגרת תוכנית כזו, למעשה יהיה אפשר לקבוע תשואה מינימלית שתהיה תשואת הרצפה שקרן הפנסיה תשלם, ובמידה והתשואות של קרנות הפנסיה לא יתנו תשואה עודפת בעתיד, המדינה תשלים את ההפרש.

     

    "רוב הפנסיונרים המתקרבים היום לגיל פנסיה הם כאלה השייכים לקרנות הוותיקות שהן צמודות מדד ושהפנסיה האישית שלהם לא תפגע, או כאלה שהפנסיה התקציבית שלהם שצמודה להסכם או למדד, ולכן גם הם לא נפגעים. לכן מדובר בקבוצה לא גדולה יחסית של גמלאים שצמודים לתשואות של קרנות הפנסיה שלגביהם הייתי מציע לעשות את אותה רשת ביטחון בשנים הקרובות."

     

    "בלי בולדוזר כמו שרון - האצת התשתיות לא תיושם"

    "על רקע ההתאוששות הצפויה בכלכלה בהמשך, והשקעות נכונות של הקרנות, התקציב שיידרש בהמשך מהמדינה לא יהיה בעשרות מיליארדים, אלא בהיקפים סבירים שהמדינה תוכל לעמוד בהם. לא הייתי נסחף היום ומממן את כל כספי קופות הגמל, כולל חסכונות של צעירים שיש להם עוד שנים רבות עד גיל הפרישה".

     

    בנוגע לתוכנית להאצת ההשקעות בפרויקטים הלאומיים, מביע רכלבסקי, כי שני התנאים החשובים ביותר ליישום התוכנית הם מנהיגות והובלה. "תרשה לי להיות סקפטי - אבל אם הנושא לא יילקח ברמת העדיפות הגבוהה ביותר - תוך קיצור תהליכים, אין סיכוי שהם יצאו לפועל בשנה-שנתיים הקרובות".

     

    "חייבים לאגד הכל תחת גוף אחד או אדם אחד שיעמוד בראש המערכת ויניע את הגלגלים, כפי שהיה קורה לו היינו יכולים להעיר את אריאל שרון ולהחזיר אותו לימים בהם היה בולדוזר".

     

    בנוגע לתוכנית ההתערבות בשוק ההון, אמר רכלבסקי כי הוא תומך בהתערבות בהיקף מוגבל בלבד. "אם רכישת האג"ח היא בהיקף מוגבל, במטרה להתגבר על כשלי השוק, מחנק אשראי והבהלה בקרב המשקיעים והמוסדות הפיננסים, אז יש לזה היגיון. מעבר לזה לא הייתי מצדד בפעילות מוגברת, אלא כפעולה נקודתית ומוגבלת".

     

    "העיקר לעצור את הפאניקה"

    שלמה גרניט, לשעבר הממונה על השכר בשנים, סבור שמדובר בתוכנית מצויינת."אני חושב שהעיקר זה לעצור את הפאניקה", אומר גרניט, "ולכן כל תוכנית, כל התערבות מאסיבית בשוק או אפילו עצם הדיבורים על תוכנית כזאת, מחזקים את השוק. אפילו אם מדובר רק בתרופת פלסבו לפאניקה, היא עובדת".

     

    גרניט לא מתנגד לסיוע המדינה לטייקונים. "אני לא חושב שמזרימים להם כסף בחינם. אני חושב שהתוכנית כוללת פיקוח הדוק, אחראי ומתוחכם על אותם 5 מיליארד שקל שהאוצר מזרים לחברות. האוצר לא יאפשר לקנות את האג"ח הקונצרני מבלי לדאוג טוב טוב שהכסף יגיע למחזיקי האג"ח. התוכנית הזאת כתובה ומתוכננת למופת, עד הפרט האחרון. היא תבטיח שאותם טייקונים שאולי ייכנסו למצוקה בהחזרת הכסף יחזירו אותו."

     

    אך האם על המדינה לדאוג להציל את בעלי ההון? גרניט אומר כי בבסיס התוכנית עומדת הדאגה למחזיקי האג"ח, וגם לעובדים של החברות עצמן - לא לטייקונים. "התוכנית מקפידה על כך שלא יהיה סיוע לחברות בחו"ל. אם קבוצת החזקה גדולה תיקרוס, רבבות עובדים ייפלטו לרחובות המשימה. מה לעשות: כשהטייקונים הרוויחו הרבה כסף, הם שילמו למדינה מסים ויצרו מקומות עבודה. עכשיו, כשהם במצוקה תפקיד הממשלה לדאוג להם ולמקומות".

     

    אך האם לא ראוי לסייע לחוסכים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל, לפני שמוציאים 5 מיליארד שקלים מתקציב 2008 על סיוע לשוק? לדברי גרניט הבעיה היא היכן לשים את הגבול. "הם הרוויחו תשואה של 80% תשואה נומינלית בעשר שנים. לכן הביטויים, כאילו קופות הגמל קורסות, או מתאיידות, היא מוגזמת" אומר גרניט.

     

    "הקופות הפסידו 18%-20%. אם מישהו יפרוש מחר אז צריך ליצור כלשהו של הגנה על הפנסיה, אבל גם לשים גבול. ואל תשכח שהם צריכים עמדת מיקוח טובה מול הפוליטיקאים על העברת תקציב 2009. הם יודעים שגם תוכנית החיסכון הפנסיוני תתרחב".


    פורסם לראשונה 25/11/2008 18:58

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    האוצר הכין תוכנית. שר האוצר בר-און
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים