הדברה זה לא רק רע!

השבוע במדור הבריאות של עיתון "לאשה": הדיאטנית הקלינית טובה קראוזה בוחנת את סוגיית הריסוס, מבררת אם לאכול או לא לאכול ובודקת איך מפחיתים את הסכנה בסוגים שונים של ירקות. לפניכם כל המידע לגבי ריסוס, ורק שתהיו לנו בריאים.  

למה בכלל מרססים?

כדי שיהיה לנו מה לאכול. ההדברה נועדה להגן על התוצרת החקלאית מפני גורמי מחלות (פטריות, וירוסים וחיידקים), מזיקים (בעיקר חרקים) וכדי להקנות לה חיי מדף ארוכים יותר. בלי ריסוס והדברה, כארבעים אחוז מהתוצרת הייתה נרקבת או נאכלת על ידי מזיקים.

האם הריסוס מסוכן לבריאות?

המטרה בבחירת חומרי הדברה היא להשתמש בחומרים שרעילים למזיקים או לגורמי המחלות, ולא לצמח עצמו או לנו, מסבירה ד"ר הילה קרמר-חימוביץ', אגרונומית ומקימת "היללה – מפגש בין מדע להורות" שירות ייעוץ ומכירה להורים.

חשוב לדעת שלא כל חומרי ההדברה מסוכנים באותה מידה. ככל שהיעד לריסוס שונה יותר מאיתנו מבחינה ביולוגית, כך החומר פחות מסוכן לבני אדם. כך למשל, ריסוס נגד וירוסים או חיידקים מסוכן פחות מריסוס נגד פטריות ועובשים, וזה האחרון מסוכן פחות מריסוס נגד חרקים.

פרופ' דב פרוסקי, סגן מנהל מחקר ופיתוח במינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני (בית דגן), אומר שכל חומר יכול להזיק, אבל החומרים שבהם משתמשים מאושרים על ידי משרד החקלאות וניתנים בריכוזים ובמועדים כאלה, שהצרכן מקבל שאריות מינימליות של החומר. לדבריו, בתנאים ובנהלים שבהם עובדים בארץ, רמת הפגיעה מחומרי הדברה היא מינימלית.

מי אחראי?

לדברי דפנה יוריסטה, דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד החקלאות מקיים פיקוח מתמיד על נוכחות שאריות חומרי הדברה בתוצרת החקלאית, גם בשדה וגם בבתי האריזה. מדי שנה מבצע המשרד סקר של כאלף בדיקות מדגמיות של תוצרת חקלאית טרייה להימצאות שאריות של חומרי הדברה, בהתאם לתקנים ולרמות המאושרות. לשם השוואה, בכל ארצות הברית נערכות כ־ 10,000 בדיקות בלבד.

בסקר האחרון, שבוצע בשנת 2007, נבדקו 66 סוגים שונים של ירקות ופירות מכל האזורים והמגזרים בארץ, ורק ב־5.6 אחוזים מהדגימות היו חריגות בשימוש

 בחומרי הדברה. מדובר בשאריות גבוהות מהמותר בחוק, שגם הן נחשבות לא מסוכנות הודות למרווחי בטחון שנקבעים בתקן. התוצאה משמחת בעיקר לאור העובדה שבסקר של שנת 2004 אחוז החריגות היה 14.5 אחוז, ובסקר של שנת 2001 – 23.1 אחוז. כלומר, מדובר במגמה של ירידה. בכל מקרה, אומרת יוריסטה, כל סוגי התוצרת החקלאית המגיעה לשווקים (גם הקונבנציונלית וגם האורגנית) בכל עונות השנה בטוחים למאכל, ואין בהם שאריות חומרי הדברה שיכולות לסכן אותנו.

האם כדאי בלי?

לתכשירי ההדברה יש כנראה השפעה מצטברת על בריאותנו, אבל אין לנו תחליף להם. ללא ריסוס עלולים להתפתח עובשים מפרישי רעלים, שהוכחו כמזיקים לבריאותנו הרבה יותר מאשר רמת השאריות של חומרי ההדברה, וחלקם אף מוגדרים כמסרטנים.

מה לכל זה ולהדברה ביולוגית?

הדברה ביולוגית היא שימוש באויבים הטבעיים של המזיקים, שטורפים אותם ומקטינים את מספרם. לדברי ד"ר שמעון שטיינברג, מנהל מחקר ופיתוח בחברת "ביו בי קיבוץ שדה אליהו בע"מ", מכיוון שחומרי הדברה יכולים להיות מסוכנים גם לבעלי החיים הטורפים, החקלאים שמיישמים הדברה ביולוגית משולבת מרססים עד שמונים אחוז פחות מהמקובל.

איך אפשר לצמצם ריסוס?

• לרסס רק כשצריך. במקום לרסס מראש כדי למנוע התפתחות מחלות בגידולים, המגמה היום היא לחפש את המחלות בחלקה, ולרסס באופן נקודתי רק אם מוצאים שיש בעיה.
• בעזרת טיפול מיוחד לאחר הקטיף. חלק מהפירות עוברים "הברשה חמה": הם עוברים במתקן מיוחד שיש בו מברשות המטפלות בקליפה, כשבו זמנית מותזים עליהם מים חמים (40 עד 55 מעלות). ההברשה החמה מפחיתה את כמות החיידקים והפטריות שעל הפרי הקטוף, גורמת לו לפתח קליפה עמידה יותר, וכך מאריכה את חיי המדף שלו ללא צורך בחומרי הדברה.
  

האם אורגני = בלי ריסוס?

גם בחקלאות אורגנית משתמשים בחומרים להדברת מזיקים, אך חומרים אלה הם חומרים טבעיים ללא שאריתיות, כמו נחושת, גופרית, ניקוטין ועוד, וגם הם עוברים אותם תהליכי אישור ובדיקה שעוברים חומרי ההדברה שמשמשים את החקלאות הקונבנציונלית. בנוסף, בחקלאות אורגנית נעזרים גם בטיפולים חקלאיים ובהדברה ביולוגית, שמסייעים בהקטנת הסיכון לפגיעה ביבול. חשוב גם לדעת שמשך האחסון של התוצרת האורגנית קצר יותר וצריך לשווק אותה מהר יותר, ולא – תירקב.

• הכתבה המלאה מופיעה בגיליון השבוע של עיתון "לאשה"
• הקליקו כאן כדי לגלות מה מחכה לכם בגיליון השבוע של "לאשה"