מרצ בצבע אדום: גילאון וגלאון נלחמים על אשקלון
מטחי הרקטות הבלתי פוסקים הותירו חותם עמוק על תושבי הדרום וסקרים מנבאים לימין ניצחון סוחף. פעילי השטח של מרצ מספרים על הקשיים לגייס קולות באשקלון, באשדוד ובשדרות: "אנשים השתכרו מהכוח של צה"ל ורוצים עוד"
תושבי הדרום טרם התאוששו מהמכה שנחתה עליהם בזמן מלחמת עזה, ולפי סקרים שנערכו ביישובים שסבלו מהרקטות - התושבים לא ממש נוטים שמאלה. בשמאל לא מתייאשים, ומנסים לגרוף קולות גם שם.
לא פשוט לשכנע את תושבי הדרום ששכניהם מעזה מעוניינים בשלום וצריך לדבר איתם. עובדה זו לא מרפה את ידיהם של הפעילים המרכזיים בסניפי התנועה החדשה-מרצ. "אני מדברת עם אנשים בעיקר על הנציג שלנו בעיר, אילן גילאון, שהוא באמת מוכר כפעיל חברתי. בגלל האישיות שלו והעובדה שהוא מוכר לאנשים יותר קל להתחבר אליו", מספרת יו"ר הסניף באשדוד, אתי מימוני .
היא מודה כי זיכרון המלחמה עדיין טרי בקרב האשדודים: "זה הקושי הגדול שלנו. המצב באשדוד לא היה קל, וכולם יודעים טוב מאוד מי היה אחראי לזה. מצד אחד, אנשים מאוד רוצים את השקט שיש עכשיו, אבל מצד שני, יש מי שהשתכר מהכוח שצה"ל הפעיל ברצועה ורוצה שהוא ימשיך.
"מבחינתם, צה"ל לא סיים את העובדה והם מפחדים שחמאס ישוב לירות טילים. את אלה קשה לשכנע, ומדובר בעיקר במצביעי קדימה והליכוד שלא מוכנים לשמוע כל-כך על דיבורים. קשה להגיד לאנשים כאלה שצריך לדבר עם חמאס. אנחנו מחפשים יותר את המתלבטים, את אלה שכן מאמינים".
"המלחמה גרמה להקצנת הדעות"
הסקרים מצביעים על כך שתושבי אשקלון, הסובלים מירי הרקטות במשך תקופה ארוכה עוד יותר, נוטים הרבה יותר ימינה מחבריהם באשדוד. בסניף מרצ המקומי מציינים כי אשקלון מלכתחילה ידועה כעיר ימנית. "מרצ היא לא הכוח החזק פה", מודה יו"ר הסניף, ינון ג'יבלי. "הקושי אחרי המלחמה הוא הרבה יותר גדול. כשאנחנו פונים לאנשים שהם 'קולות צפים' הם ישר אומרים לנו 'אתם רוצים לדבר עם רוצחים?' כל תשובה שניתן לא תשכנע".
ומה בכל זאת עונים להם? "אנחנו מצביעים על העבר. הרי יוסי שריד ומנהיגי מרצ אמרו שנים קודם לכן שיש צורך לדבר עם יאסר ערפאת. בסוף לא דיברו? דיברו. אפילו לחצו לו את היד. אותו הדבר יהיה גם פה. נכון שקשה לאנשים להבין את האמרה שלנו לדבר עם האויב, אבל זה מה שיקרה, אם לא עכשיו אז בעוד כמה שנים", מוסיף ג'יבלי.
פעילי השטח חשים כי זליגת הקולות אינה אך ורק לכיוון ימין, אלא גם למפלגה המובילה את מחנה השלום - העבודה. "מפלגת העבודה הרוויחה מהמלחמה. זה בטח קשור לכך שאהוד ברק הוא שר הביטחון, והוא נתפש כאן כמי שנתן את המכה לחמאס. הם גם מציעים פתרון של שלום, וזה מה שאנשים רוצים לשמוע".
אם פעילי השמאל מתקשים לגייס קולות באשקלון ובאשדוד, הרי שבשדרות המצב כמעט בלתי אפשרי. בעיר כלל אין סניף למרצ וגם מספר הפעילים הוא אפסי. נעמי קציון, חברת ועידת מרצ שקראה לדבר עם חמאס בזמן המלחמה: "ברור
שליברמן והליכוד חזקים פה, אבל זה לא מהיום. למלחמות יש נטייה לגרום להקצנת דעותיהם של אנשים וזה גם חלק ממה שקורה בשדרות".
נראה שדי הרמתם ידיים? "פעם עשיתי חוג בית בשדרות, אבל אני לא מאמינה שהדבר הזה יכול לשנות את דעתם. ההשפעה על הדעות של אותם אנשים צריכה להיות משהו יותר רחב, שקשור להצבעות שבטיות או להשפעות חברתיות כאלה ואחרות, ואני לא מאמינה שבמיוחד עכשיו ניתן לשכנע אותם להצביע. אני אצביע מרצ, אבל אני לא יודעת עוד כמה אנשים יצביעו כך בשדרות".
לפנייה לכתב/ת 
