למה לשקר? הרי לדייט תגיע אתה, במלוא כיעורך
לפני הפגישה שוחחנו ארוכות בטלפון, והיה שם בהחלט תמהיל מצוין של הומור, עניין, קלילות וחביבות עם קומץ פלרטוט וחשק לעוד. שאלתי את הבחור אם יש לו אולי תמונות נוספות, כדי למנוע אי נעימויות. "פשוט אין לי", טען. וכך נפלתי בפח
אתמול יצאתי לדייט. בליינד דייט, לגמרי "בליינד", כי לבחור היו בפרופיל הפייסבוק שתי תמונות בלבד - ובשתיהן נראה בחור מחויך יושב על מדרכה ועל פניו משקפי שמש גדולים וכהים.
אני יודעת מה תגידו, נו, מה את סתומה? מן הסתם מדובר בחמוס מזן נדיר, שמסתיר את פרצופו מטעמים מובנים, מה יש לחשוב בכלל? אבל בהיותי תמימה יחסית וכנראה לא בעלת ניסיון מספיק בפגישות עיוורות, האמנתי שאכן מדובר בבחור מוגבל-טכנולוגית קמעה, כה טרוד בעניינים ברומו של עולם עד שאין לו פנאי לעדכן את פרופיל הפייסבוק שלו. זה נראה לי לגמרי הגיוני, שכן הבחור החביב גם לא הפגין בקיאות בעניינים טכנולוגיים נוספים, כגון מסנג'ר, אייקונים ועוד.
אבל הסיבה העיקרית שבגללה האמנתי לבחור היתה שגם אני, בחורה נאה למדי, איני משקיעה יתר על המידה בפרופיל הפייסבוק שלי, שכולל חמש תמונות פנים, שלוש תמונות גוף וכ-500 תמונות של פלאפי, כלבי האהוב. הרי מספרן הזעום של תמונותיי אינו נובע מכל בושה או ניסיון להסתיר דבר מה, אלא מהעבודה שאכן הנני מוגבלת טכנולוגית וכלכלית (אין לי מצלמה דיגיטלית), לכן אני תלויה בחסדי אחרים שיואילו לשלוח לי תמונות מידי פעם. בנוסף, אינני נהנית במיוחד לדגמן ולהצטלם. כל העניין של לעמוד מול מצלמה, לעשות פרצוף ולשחק אותה כאילו בדיוק נתפס רגע מקסים בחיים שלי, נראה לי מוזר. בקיצור, לכן האמנתי שיכול להיות בחור נאה בהחלט, שחש אותו דבר.
לפני הפגישה שוחחנו ארוכות בטלפון, והיה שם בהחלט תמהיל מצוין של הומור, עניין, קלילות וחביבות עם קומץ פלרטוט וחשק לעוד. אבל גם משיכה פיזית חשובה לי, כן מה לעשות, ולראות את הבחור נראה לי בקשה לגיטימית.
במהלך אחת משיחות הטלפון שאלתי את הבחור אם יש לו אולי תמונות נוספות, כדי למנוע אי נעימויות. נעניתי בשלילה, "פשוט אין לי", טען.
לצערי הרב טעיתי. נפלתי במלכודת מוכרת כנראה והלכתי מרוצה ואופטימית ל-Really Blind Date שלי.
כמו בכל פגישה מסוג זה, הרגע הראשוני הוא קריטי ביותר, המציאות לעיתים כלל אינה דומה לתמונות, והכל עניין של טעם. קרה לי שנאמר לי שאני יפה יותר במציאות, קרה לי שחשתי אכזבה מהצד השני, קרה גם שאני התאכזבתי או הופתעתי לטובה, אבל בליינד דייט טוטאלי, אבסולוטי ומוחלט, בו לא היה לי כל מושג איך הבחור נראה, לא ממש היה לי - וכנראה גם לא יהיה.
ברגע שראיתי אותו הבנתי שאין ולא תהיה שם משיכה
עוד מבט:
מאצ'ו, מאסטר יוגי ואבא גנוב: פענוח צילומים
דורית ברזילאי
הצטלמת עם כובע? לא נפרד מתמונת החתונה? נשען על קיר? אפשר ללמוד הרבה מהתמונות שאנשים בוחרים לפרסם בפרופיל באתר ההיכרויות. קטלוג בסיסי של טיפוסי גברים
לזכותי ייאמר שמראש ניסיתי לא לבנות מגדלים באוויר. הבאתי בחשבון שיכול להיות שהוא לא יהיה מאוד יפה. אבל לצערי, ברגע שראיתי את הבחור הבנתי שאין ולא תהיה שם משיכה. אצלי, אולי בשונה מאנשים אחרים, הרגע הראשון אומר הרבה. יש בחורים שאינם מהממים אבל עושים לי משהו. אני לא מחפשת דוגמן, אבל כן מעוניינת למצוא מישהו שגם נעימה לי חברתו וגם יש שביב של משיכה, משהו נעים בפנים, בחור שבבואו לנשק אותי בתום הפגישה לא גורם לי לרצות לפתוח את דלת הרכב ולרוץ אל הגבעות. כנראה נסחפתי בדרישות שלי.
האמת היא שהרגשתי מרומה. אולי זה לא יפה, אולי זה שטחי (תכף אחזור לזה), אבל הבחור היה מאוד לא מושך בעיניי, אפילו מכוער, והרגשתי שתמונתו הוסתרה בכוונה, טקטיקה שלחלוטין אינה ברורה לי. למה לשקר? למה להסתיר? במה זה מועיל לך? הרי בסוף תגיע אתה, והאכזבה יכולה להיות גדולה.
הבחור שאל אם אני מאוכזבת
למרות תחושותיי זרמתי עם הערב. כבר שמעתי סיפורים על סיום פגישה כזאת ממש ברגע הראשון, אבל אני לא מסוגלת לעשות דבר כזה, לכן העברנו שעה בבר תל אביבי הומה.
הבחור שאל אם אני מאוכזבת. עניתי שאני מעדיפה שלא נדבר על זה, ניסיתי שלא לגרום לו תחושה רעה, אבל יכול להיות שהבעת האכזבה האינסטינקטיבית נקלטה. ואז טרח הבחור להודיע לי שאני שטחית. יכול להיות שהוא הבין שאינני נמשכת אליו, אולי היה זה ניסיון לתת לי הרגשה רעה ולשנות את דעתי. בכל מקרה, מסקנתו היתה שמכיוון שצורתו כנראה אינה מוצאת חן בעיניי, אז אני שטחית.
מצד שני, המשפט הראשון שאמר לי הבחור היה שאני מאוד יפה בעיניו. תמונותיי מצאו חן בעיניו, וכך גם האוביקט עצמו. שאלתי אותו גם בטלפון, כשלא הבין מדוע חשוב לי לראות את תמונתו, אם לו היה מפריע שתגיע אותה הבחורה מהתמונה עם 30 קילו עודף, והוא אכן הסכים שהיה זה מפריע לו. אז למה לי אסור? למה לי אסור להיות מאוכזבת מהמראה במציאות? למה זה שטחיות שבחור אינו מושך אותי? האם הוא פנה אלי בשל האינטליגנציה המתפרצת מתמונתי? האם בנים בדרך כלל מתחילים עם בחורות שנראות להם לא מושכות בעליל? נכון, שיחות הטלפון היו נעימות וזורמות, אבל אני אינני מחפשת ידיד אלא בן זוג, ובבן זוג - בשונה מסתם ידיד - יש צורך במשיכה פיזית.
האם אני מגזימה? האם אני אכן שטחית? האם העובדה שהתגובה הפיזית האינסטינקטיבית שלי היתה אוי, אוף, איזה בעסה (תגובה לעצמי כמובן) מעידה על היותי שטחית? האם אני שונה מכל הבנות? האם בנים מגיבים אחרת? האם בנים לא פוסלים ברגע המפגש בחורות על בסיס הגוף או הפנים או המשקל או החזה או אלוהים יודע מה? האם עשיתי משהו רע? האם באמת הציפיות שלי מופרזות ואני לא אמורה כלל להתייחס לעניין המשיכה?
או שפשוט מאוד לו מותר ולי אסור, כי אני בחורה והוא בחור?
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
