בטבע הזכרים הם שמתקשטים בשביל הנקבות
מה אם הכל יילך טוב ואז הוא ירצה לעלות? אני לא מוכנה עדיין, לא הלכתי לקוסמטיקאית, לא גילחתי רגליים, גם החדר נראה זוועה, ויותר גרוע, אני אצטרך להתפשט... מונולוג בדרך לדייט
טוב, לא מוכרחים גרביונים, אפשר ללכת בלי ויהיה קצת קר, אז מה? אי אפשר לסבול קצת בשביל רומנטיקה? יש נשים באפריקה שדוחפים להן פלטה ענקית לתוך השפה כי זה סקסי, אז אני יכולה ללכת בלי גרביונים, כולה 13 מעלות בחוץ, עם סיכוי לגשם. כשחושבים על זה, אולי עדיפה כבר הפלטה המחורבנת.
אף שמלה לא יושבת עלי טוב, עד תחילת השבוע הן עוד ישבו בסדר, אבל עכשיו זה כבר ממש בולט. אני חייבת לרזות דחוף, זה כבר ממש לא יפה, התחת כבר בולט מהשמלה הזאת. אוף, כבר עדיף להישאר בבית.
זהו, אני אתקשר אליו ואגיד שאני לא מרגישה טוב, כאב ראש, כאב ראש כרוני אפילו, כרוני תמיד נשמע הרבה יותר גרוע מסתם משהו. אני אדחה את הדייט לעוד שבוע ובינתיים אתחיל לעשות כפיפות בטן.
שיט! עוד 45 דקות הוא כבר פה! טוב. עכשיו כבר קצת מאוחר, אולי אני אעטוף את עצמי עם ניילון נצמד? איך הדיכוי של המחוכים נגמר דווקא כשצריכים אותו? טוב. אני אלבש את השמלה הזאת ולא אוריד את המעיל, ככה הוא לא יראה שהתחת שלי כל כך בולט.
שיו, אני חייבת להירגע, אחרת אני אזיע ואצטרך להתקלח שוב! פאק, אני מריחה את הזיעה, כאילו כרגע רצתי מרתון. האדם הראשון שסיים מרתון מת על קו הסיום, שזה דבר די טוב, כי הוא לא היה צריך לשמוע את כולם אומרים לו כמה הוא מסריח, טוב, בחורים תמיד מאחרים, בטח יש לי זמן למקלחת קצרה.
ארור מי שהמציא את הדייט. במשך חיים שלמים מטפטפים לנו על מלחמת המינים וכל צד צריך לעמוד על שלו ואיך אסור להיכנע וכל השטויות האלה, ואז כאילו במהפך של רגע אנחנו אמורות להתיישב עם "היריב" לארוחה, סרט או כוס יין ולהתנהג כאילו הכל בסדר? זה כאילו כיפה אדומה תשב עם הזאב בידיעה שהוא מפנטז על אומצת סבתא.
אין מה לעשות, אם יש מלחמת מינים במאקרו, אז דייט הוא מלחמת המינים במיקרו. איפה הסבון עכשיו?
איפור איפור, אוף למה איפור? בטבע אלה הזכרים שצריכים להתקשט בשביל הנקבות, אבל לא בבית ספרנו. כאן הרעיון של גבר להתקשט הוא לא להתגלח שלושה ימים ואיזה יופי, זיפים, המראה המרושל. כל אחד שראה דמות מאיזה סרט צרפתי בשחור לבן, לא מגולח, לבוש באותם בגדים כבר שבוע, מסריח מאלכוהול וסיגריית גולוואז תקועה בין השיניים השחורות שלו, בטוח שזה הדבר הכי מגניב בעולם, רק בגלל שלמרלון ברנדו עם חבילת החמאה שלו זה הצליח. גברים יכולים להסביר לך בדיוק מה לא נכון בכל סרטי האקשן שקיימים בעולם, איך הטיל לא יכול לרדוף כל כך הרבה זמן אחרי המטוס ואיך רמבו לא יכול לירות בלי סוף כי יש רק מספר מוגבל של כדורים במחסנית, אבל הקטע שבו הבחורה נמרחת על הגיבור שותת הדם ומתנה איתו אהבים במקום לשלוח אותו ישירות למקלחת או לספר נראה להם הגיוני לגמרי.
טלפון? מה טלפון עכשיו? אני עוד לא מוכנה. שיט! הוא למטה!!! חמש דקות, זה בסדר, חמש דקות! בחורים רגילים לזה שבחורות מאחרות, איפה המגפיים?
מה אם הוא לא ימצא חן בעיניי, מה אם אני לא אמצא חן בעיניו? הוא תמיד יכול לעשות את הטריק של חבר שיקרא לו למילואים, אבל מה אני יגיד? חברה שלי יולדת? אולי "סליחה, אבל בעלי מחפש אותי?" זה יבטיח שהוא לא יתקשר יותר. על מה אני אדבר איתו? רק שלא יהיו שתיקות מביכות כאלה, אין דבר יותר נורא משתיקה מביכה.
אולי נעשה את זה עם המעיל. קינקי
מצד שני, מה אם הכל יילך טוב ואז הוא ירצה לעלות? אני לא מוכנה עדיין, לא הלכתי לקוסמטיקאית, לא גילחתי רגליים, גם החדר נראה זוועה, יש בגדים בכל מקום, ויותר גרוע, אני אצטרך להתפשט... אולי נעשה את זה עם המעיל. קינקי, הוא יחשוב שאני איזה סוטה, אולי הוא יאהב את זה? אולי הוא סוטה? מין סוטה מלוכלך כזה שרק רוצה לשכב עם נשים במיטה כשהן לבושות במעיל שלהן?
דלת המעלית נפתחת, הנה מתחילים.
"היי, מצטערת שחיכית", היא אומרת ומנשקת את לחיו.
"זה בסדר, היה שווה", הוא אומר בחיוך.
היא מחייכת בחזרה בביישנות. אף אחד לא יכול באמת לראות את זה, אבל הקרב נפתח והוא מתקדם לאיטו. "מעיל יפה", הוא אומר.
"תודה, זה המעיל שאני הכי אוהבת בעולם, אני לא מורידה אותו אף פעם".
סוטה!
היה זה טורו של יונתן מורד בסוגיית מה בחורות חושבות שאכפת לגברים, שבפועל לא מעניין אותם כהוא זה.
פורים שמח ומבדח!
לפנייה לכתב/ת 
