לנתניהו הבניין החדש דווקא יכול היה להתאים
הוא אמנם גנז את תוכנית המעון החדש של בית ראש הממשלה, אך זו תוכנית שהתאפיינה בקווים נבואיים שהולמים את ממשלתו
קינות מדברות תמיד בשבחו של המנוח, ומן הנימוס לנהוג גם כך בתוכנית של בית ראש הממשלה, שראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו החליט לקבור.
למרות הביקורת שהושמעה נוכח עלותו האסטרונומית של הבניין ועיצובו המונומנטאלי, אין ספק שלאדריכל המעון היה חזון, ואפילו נבואה הייתה בתוכנית. ארכיטקטים ואמנים לאורך ההיסטוריה חזו ביצירותיהם את הלך הרוח והמאורעות עתידים. נראה שהאדריכל שהחל בתכנון המבנה לפני כחמש שנים נמנה עמם.
מההדמיות הממוחשבות של הבניין ממבט מעוף הציפור, נראה המבנה כשלד של יונה פרושת כנפיים שנמחצה לקרקע. הגוף השלדי מודגש על ידי הפרגולות, שמלוות את קווי מתאר המבנה ומכסות את גגו. סיבת המוות ברורה לעין - חור כדור שפילח את ראש היונה ומשתקף במבנה הכניסה המעוגל והחלול שבחזית הבניין.
תוכנית הבנייה של מעון ראש הממשלה
האם החלטתו של נתניהו לקבור את התוכנית היא ניסיון למנוע מהארטיסט לתת ביטוי במלט ובטון למה שכולנו יודעים שיקרה לתהליך השלום בתקופת הממשלה החדשה?
ואולי פני היוצר פנו דווקא לעבר? אולי כוונתו היתה לבנות את אתר הזיכרון הגדול ביותר לראש הממשלה המנוח יצחק רבין ולחזונו שנקטע באיבו? אם אכן זה המקרה, לנתניהו, על אחת כמה וכמה, היתה סיבה טובה לבטל את הקמת הבניין.
ספקולציות אלו, מופרכות לא פחות מהסיבה הרשמית לביטול התוכנית: עלות הקמתו הגבוהה. אחרי שנתניהו הרכיב את הממשלה היקרה ביותר בתולדות המדינה, הסירוב להשקיע בבניין שישרוד הרבה יותר ממנה, מאבד משהו מתוקפו.
הדמיון בין התוכנית של מעון ראש הממשלה לפרצופה של הממשלה החדשה, לא מסתכם בדימוי היונה הלבנה שנמחצה לקרקע. עיצוב המתחם כולו מתאפיין באטימות, התכנסות ונתק מהסביבה. לפיכך, נראה כי לנתניהו היו יכולות סיבות טובות דווקא לברך על הבניין החדש:
חומת בטון גבוהה מקיפה את המתחם מכל צדדיו, למעט החזית שבה החומה עשויה זכוכית. בנוסף לחומה נשמר מעון ראש הממשלה על ידי בניין משרדי הממשלה שגם לו צורת חומה מתעקלת. גם אם כוונת האדריכל לא היתה להשתמש בעובדי משרדי הממשלה כמגן חי מפני כדורים, אין ספק שהם ישמשו חומה ביורוקרטית, ויזואלית ואקוסטית מפני הפגנות בחזית הבניין.
גם כאן נראה שהאדריכל ניחן בחוש נבואי: במדינה שבה כל האזרחים נאמנים, אין צורך במקום להפגנות, ואכן עיצוב המרחב בחזית הכניסה לבניין ראש הממשלה לא יאפשרן, מסיבה פשוטה של חוסר מקום.
ועוד על נתק מהמציאות: בארץ בה מחסור הקרקע כה חמור וגופי התכנון קוראים שוב ושוב לזנוח את חלום הבית צמוד הקרקע ובשבחי הציפוף, בניית וילה לראש הממשלה היא בחירה מעוררת תימהון. אפילו ראש ממשלת אנגליה, שבה הצפיפות קטנה הרבה יותר, מתגורר בבית דירות.
אך מלבד החומות והחזית הבלתי ציבורית בעליל, ההתנתקות מהמתרחש מחוץ למתחם מצויה גם בבחירת העיצוב של בית ראש הממשלה ובעיצוב היכל המבקרים. הבריחה מרציונאליות תכנונית והעדפה של סמליות עיצובית אופיינית לאדריכלות עכשווית. מרכז פרס לשלום מהווה דוגמא מובהקת לכך. הסמליות כובשת: מתחת לכנפי מבנה היונה, בית ראש הממשלה עצמו והיכל הטקסים נראים ממבט על כשתי ביצים. גם אם נשכח לרגע שהיונה נורתה, בקונטקסט אדריכלי מבנים דמויי בועות או קפסולות כמעט תמיד מנותקים מסביבתם ומביעים התכנסות וסגירות. סגנון בנייה זה אף זכה לכינוי הגנאי "אדריכלות קפסולארית", ועומד בניגוד לסגנון האדריכלות הבינלאומי שבו נבנה פחות או יותר בית ראש הממשלה הנוכחי.
הן הסימבוליזם האדריכלי והן הנתק מחיי היום-יום ומהמרחב הסובב שתוכנית בית ראש הממשלה הציעה, הם המאפיינים המרכזים של מה שמכונה במקצוע "אדריכלות דיסנילנד", וכדברי התאורטיקן מיכאל סורקין, "בדיסנילנד אין הפגנות". שם חותמים כולם עם קניית הכרטיס על נאמנות ואמונה מוחלטת במיקי מאוס וחבורתו.
יש איפוא מקום להצטער שהתוכנית לא קרמה שלד וחיפויים. מתחם בית ראש הממשלה היה יכול לשקף באופן קונקרטי את המצב הפוליטי והחברתי בשנים הבאות.
גיל מועלם דורון, תיאורטיקן אדריכלות, עיתונאי ואוצר
לפנייה לכתב/ת 
