שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הגזענות ברשת: תמונת מצב
    ב-Stormfront מלמדים איך להתכונן ולהתחמש ל"מלחמת גזעים", ב-IHR חושבים שתאי הגזים הם פיקציה וב-JewWatch מאשימים את היהודים בקונספירציה קומוניסטית. האם יש לאפשר לקיצונים האלו להמשיך להתבטא ברשת?

    גם היום, 66 שנים אחרי פרוץ מרד גטו ורשה, הגזענות עדיין קיימת. בארבעה בנובמבר רשמה הקהילה הקיצונית-גזענית באתר Stormfront עלייה חדה בכמות הנרשמים החדשים. מסתבר שבחירתו לנשיאות של הנשיא האמריקני השחור הראשון בהיסטוריה הוציאה מהארון 2,000 גזענים חדשים.

     

    ניהול ארגון שטנה מהאינטרנט זה עסק קל ובטוח. היתרונות גדולים: זמינות, איסוף מידע ויצירת תשתיות מידע נוחות ויעילות. האופי הדמוקרטי של האינטרנט מאפשר את הקיום של אתרים מפיצי פרופגנדה אנטישמית או גזענית, אך המתנגדים טוענים כי מדובר בחביות חומר נפץ, ובסוף מישהו יצית את הגפרור.

     

    "ב-1995 היה אתר ניאו-נאצי בולט אחד. כיום יש אלפים. בדיסק עם מידע שהמכון מפיץ יש מידע על יותר מ-5,000 אתרי שנאה", אומר ד"ר אפריים צורוף שמנהל את הסניף הישראלי של מכון ויזנטל. "אם הייתי גזען בודד, יכולתי לקבל אינפורמציה ולשאוב הרבה חיזוק ועידוד לרעיונות האלו מהרשת. הפוטנציאל הזה קיים. העולם נחלק לשני סוגים של מדינות – אלו שלא מוכנות להעלות על הדעת הגנה על הרשת, כמו ארה"ב, ואלו שכן. באירופה הייתה לנו הצלחה גדולה יותר בפעילות נגד אתרים מסוג זה".

     

    בין אם תומכים בזכותם של הקיצוניים להפיץ ברשת תעמולה גזענית ולנהל ארגוני שנאה מחתרתיים, ובין אם תומכים בזכותם להביע את הדעות האלו כדי שניתן יהיה להוקיע אותן, כדאי להכיר את הנפשות הפועלות - או לפחות את האתרים שלהם. לרובם, אגב, יש קו מאחד: עיצוב פרימיטיבי למראה ושימוש בטכנולוגיות מיושנות לכתיבת אתרים.

     

    Stormfront - "עליונות האדם הלבן"

    "קהילת החזית הלבנה" של Stormfront הוא מרכז פורומים למאמינים בעליונות האדם הלבן, ניאו-נאצים ושאר קיצוניים גזעניים, שמתבטאים במגוון שפות. Stormfront נחשב לאחד מאתרי השנאה הבולטים באינטרנט, שהוקם בתחילה כ-BBS. ב-1995 דון בלאק, חבר קו-קלוקס-קלאן לשעבר, הקים אותו כאתר אינטרנט לכל דבר. ה-USA Today טען כי מדובר באתר הגזעני המוביל ברשת כיום.

     

    Stormfront הוא יותר מאתר דיונים – יש בו טיפים ומדריכים ל"הגנה עצמית", מדריך לניהול מלחמת גזעים, טיפים לחינוך ביתי לילדים (רחוק מההשפעות הדמוקרטיות של בתי הספר), טקסטים אידיאולוגיים או פסבדו-מדעיים ואיסוף תרומות. אם חשבתם שתיאוריות לפיהן יהודים שולטים בעולם שייכות למאה הקודמת, ב-Stormfront ינסו לשכנע אתכם אחרת, באמצעות שירשורים שמנתחים את המזימה הכלכלית היהודית, כולל שמות ותמונות של כלכלנים יהודים בכירים.

     

    "אני חושבת שאושוויץ לא היה ולא נברא", התבטאה שם השבוע גולשת איטלקיה, לצד קריקטורה של היטלר כדמות ממשפחת סימפסון. בשרשור אחר הציע גולש פיתרון לבעיה היהודית: תרסיס נגד מקקים. ב-2003 עלה האתר לכותרות אחרי שהתגייס כדי לשבש את התוצאות בסקר שנערך באתר CNN. בסקר התבקשו הגולשים להצביע בעד או נגד נשפי סיום בהם יש הפרדה גזעית בתיכון. גולשי Stormfront הקליקו "בעד" מאות אלפי פעמים, ו-CNN גנזה את הסקר וסירבה להציג את התוצאות שלו בשידור.

     

    הטקסטים האלו חוקיים לחלוטין בארה"ב, ומוגנים לפי התיקון הראשון לחוקה, המדבר על חופש הביטוי. אך ב-2002 נאלצה גוגל להסיר את האתר מהאינדקסים בגרמנית ובצרפתית, כדי לא להפר את החוק המקומי שאוסר קישור לאתרים של הכחשת שואה. הממשלה הגרמנית ניסתה לחסום לחלוטין את הגישה לאתר בתחומי המדינה, אך לא הצליחה לעשות זאת.

     


    Stormfront (צילום מסך)

      

    IHR - "ביקורת היסטורית" על השואה

    'המכון לביקורת היסטורית' (IHR) הוא ארגון אמריקני שנוסד ב-1978 על ידי דייב מקלדן וחברו וויליס קרטו, פעילים קיצוניים מוכרים. המכון מתאר את עצמו כ"מרכז חינוכי ומחקרי שמוקדש לקידום מודעות הציבור להיסטוריה במאה העשרים". מאחורי כל המילים היפות האלו מסתתר בעצם ארגון שמוקדש להכחשת שואה באמצעים פסבדו-אקדמיים.

     

    עיקר פעילות המכון והמידע שבאתר שלו עוסקים בנסיונות להוכיח כי לנאצים לא הייתה כל יד בביצוע טבח עם ביהודים. הארגון עצמו זכה לכותרות אחרי שהציע בעבר פרס של 50,000 דולר למי שיביא הוכחות לקיומם של תאי הגזים. הכסף הזה שולם לבסוף כפיצויים לניצול אושוויץ בשם מל מרמלשטיין, שתבע את הארגון על הפרת תנאי התחרות כשהתעלם מעדות של ניצול אושוויץ כראייה.

     

    השופט בקליפורניה שהכריע את המקרה ציין בפסיקה גם כי השואה היא עובדה שאינה נתונה לוויכוח. אבל באתר של IHR לא הפנימו את הפסיקה, ואפשר למצוא מגוון חומרי תעמולה נגד ישראל, או לקנות ספרים העוסקים בהכחשת שואה. הפצת הפרסומים המודפסים של הארגון חדלה ב-2002, ומאז הוא מתרכז בהפצת הרעיונות האלו דרך האינטרנט.

     


    IHR (צילום מסך) 

     

    רדיו איסלאם

    ערוץ הרדיו השבדי "רדיו איסלאם" מתנהל כיום ברשת בעיקר, ומגדיר את עצמו כמוקדש למאבק לשחרור פלסטין מישראל. האיחוד האירופי, שמנהל מעקב אחרי אתרים העוסקים בשנאת זרים, טוען כי מדובר באחד האתרים הימנים הרדיקליים ביותר ברשת. אחמד רמי, מהגר שהגיע לשבדיה ב-73 והקים את תחנת הרדיו, טען כי מדובר בערוץ למען הקהילה המוסלמית, אך בפועל התכנים בו התמקדו בהסתה נגד יהודים.

     

    התחנה נסגרה ונחקרה על-ידי המשטרה הצרפתית מספר פעמים במהלך השנים, וכיום היא ממשיכה לשדר דרך האינטרנט, שם אין צורך ברשיונות מיוחדים. בדומה לאתרי תעמולה קיצוניים אחרים, גם האתר של רדיו איסלאם מעוצב באופן מיושן מאוד. באתר אמנם נטען כי מפעיליו מתנגדים לגזענות, אך מאשימים את ישראל בהפרת חוקים בינלאומיים, החלת אפרטהייד והתנהלות גזענית כלפי המיעוט הערבי בה.

     

    גם אם אמירות כאלו עוד עשויות להתפרש כדיעה פוליטית שאינה נחשבת קיצונית בחוגים מסויימים באירופה, רדיו איסלם מפיץ גם את הפרוטוקולים של זקני ציון וכתבים אנטי-יהודיים אחרים.

     


    IHR (צילום מסך)

     

    JewWatch -מידע על "פשעי הציונות"

    JewWatch - "ספרייה למידע על פשעי הציונות" - הוא אחד האתרים המפורסמים ביותר בז'אנר, ידוע בתור האתר שעולה ראשון בתוצאות החיפוש המילה Jew במנועי חיפוש.

    האתר מופעל מאז 1997 על ידי פרנק וולטנר גרר עצומה עליה חתמו 500,000 גולשים, בקריאה להסירו מגוגל. Jew, יש לציין, היא מילת גנאי, בדומה ל-Nigger, ומכאן אולי הסיק האלגוריתם של גוגל את המסקנות.

     

    במקרים של Stormfront, גוגל נאלצה לציית לחוק, אך בדרך כלל החברה מצדדת בחופש הביטוי ולא מפעילה צנזורה על תוצאות החיפוש.

     

    "גוגל אינה הפוסק המרכזי בנוגע לפרסום תכנים ברשת ואסור שתהפוך לכזה. על כך צריכות להכריע ממשלות, פרלמנטים ובתי משפט. אנחנו מסירים תוצאות חיפוש רק כאשר החוק דורש זאת. אני מאמין גדול בערכי הליגה נגד השמצה, לפיהם ניתן למנוע קיצוניות - אך באמצעות ויכוחים ודיונים שקולים", כך אמר מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד, על סרובה של החברה לצנזר מתוצאות החיפוש אתרים בעלי אופי אנטישמי' בכנס של הארגון היהודי-אמריקני הליגה נגד השמצה, שנערך בהרצליה ב-2007, בהתחייסות ל-JewWatch ואחרים.

     

    "זה לא עולם מושלם, ויש בו גם אנטישמיות, אחת התופעות המכוערות ביותר. אם נסיר את הדף היא לא תיעלם", נימק ברנד. "גוגל לא מארחת את התוכן הזה, אבל שמה עליו אצבע. כך ניתן ללמוד, לחשוף ולהפריך את הטענות המגוכחות האלו עם עובדות". האירוניה היא שהמחלוקת סביב להוציא את JewWatch או לא רק חיזקה את מעמדו של האתר הקיקיוני בתוצאות החיפוש, מה שמכניס אליו אפילו יותר גולשים.

     


    JewWatch (צילום מסך)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים