בג"ץ: משרד התחבורה משרת את יבואני הרכב
בדיון שנערך בבית המשפט הגבוה לצדק, התבטאו השופטים באופן נחרץ כנגד מדיניות משרד התחבורה, המעניקה ליבואני הרכב הגדולים שליטה מלאה בשוק, ללא תחרות
"אדם רוצה רכב מסוים - מה הפסול בזה?". במלים פשוטות אלה סיכם אתמול (ד') השופט אליקים רובינשטיין דיון בבית המשפט הגבוה לצדק, שנערך בעניין עתירה שהוגשה נגד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. במהלך הדיון, מתחה גם נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ביקורת עקיפה אך חריפה על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ועל יבואני הרכב. "השליטה (בעניין יבוא כלי רכב) היא בידי היבואנים", דברי ביניש. בכך ציינה נשיאת בית המשפט העליון - במלים ברורות למדי - כי התנהלות משרד התחבורה משרתת בפועל את האינטרסים של יבואני הרכב.
העתירה לבג"ץ נוגעת לבקשת שלושה מורי דרך לייבא לישראל כלי רכב ייחודי, המותאם לצורכיהם. אלא שמשרד התחבורה מתנגד לכך נחרצות, ומונע מהם מלעשות זאת. בהתייחסה לעמדת משרד התחבורה בעניין, כפי שהוצגה אתמול בדיון, נזפה ביניש בנציגת משרד התחבורה, ואמרה כי "אינני יודעת מה הפתרון, אבל זה לא מראה שעשיתם בדיקה מדוקדקת בעניין זה".
נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש: "השליטה היא בידי היבואנים" (צילום: AFP)
ראוי להזכיר כי כפי שפורסם ב-ynet בעבר, בחודשים הקרובים אמור להיפתח שוק הרכב ליבוא מקביל - יבוא של מותג רכב אחד על-ידי מספר יבואניות מתחרות. אחת התוצאות האפשריות של רפורמה זו, עשויה להיות הרחבת היצע המכוניות הנמכרות כיום בישראל. עם זאת, יש לציין כי ההשפעה על מחירי המכוניות עלולה להתגלות כזניחה: במשרדי הממשלה מעריכים כי מחירי מכוניות משפחתיות פופולאריות יוזלו בשיעור של כ-2%-3% בלבד.
"מדיניות מאוד נחרצת"
לכאורה, העתירה שהוגשה לבג"ץ נוגעת לעניין שולי: שלושה מורי דרך - יוסי יערי, מרדכי ברנס ועיזאת אבו-רביעה - אינם יכולים לייבא כלי רכב ייעודיים לטיולים מדבריים, וזאת בעקבות ביטול נוהל יבוא חריג, שהיה נהוג בעבר. לטענת משרד התחבורה, המדיניות הרשמית היא להימנע מיצירת חריגים. בכך למעשה מגביל המשרד את היצע כלי הרכב המיובאים לישראל. "המדיניות המאוד נחרצת מצד המשרד (היא) לא ליצור חריגים", הסבירה עו"ד דנה בריסקמן, המייצגת את המדינה בדיון בבג"ץ.
אלא שבמהלך הדיונים בבג"ץ - הנמשכים כבר תקופה ארוכה - עולים נושאים הנוגעים לכלל הציבור: התנהלות משרד התחבורה מול האזרחים, שליטת מספר מצומצם של יבואנים בשוק הרכב המקומי, וחוסר נכונות מצד משרדי הממשלה להתאים את מדיניותם לדרישות הצרכנים הפרטיים.
"מדובר בעולם חופשי"
"נניח אדם רוצה רכב כזה וכזה, מדוע שהמשרד לא יעבוד עם היבואנים?", שאל השופט רובינשטיין בדברי הסיכום שלו. "השאלה (היא) אם אין דרך לגרום לזה שהם (היבואנים) יביאו את זה (כלי הרכב המיוחד). באמת, מדובר בעולם חופשי, (עם) חופש עיסוק. אדם רוצה רכב מסוים - מה הפסול בזה? זו השאלה בעצם".הנשיאה ביניש חזרה על ביקורתה נגד משרד התחבורה ויבואני הרכב מספר פעמים: "כל הנושא, זה לתת שליטה מלאה ליבואנים לגבי איזה רכב לייבא". ביניש גם לא התרשמה מהסברי נציגת המדינה, עו"ד בריסקמן, שציינה כי אישור חריג לייבוא כלי רכב מנוגד למדיניות משרד התחבורה: "... זה יפתח פתח ל(ייבוא) עסקי, וזה יהיה פתח למניפולציות".
בתגובה לדברים אלה, אמרה ביניש כי האינטרס הציבורי מחייב מציאת פתרון שיקל על האזרחים: "השאלה (היא) מה התחליף או מה היכולת של האזרח להגיע לזה (לייבא את כלי הרכב שהוא רוצה)?... אני מסכימה עם גברתי (נציגת המדינה) שהפתרון הקודם לא היה פתרון טוב, אבל מה הפתרון הראוי? יש (כאן) עניין של אינטרס ציבורי". בסיכום הדיון, הנחתה ביניש את משרד התחבורה לבחון מחדש את הנושא, ולהגיש לבג"ץ תגובה מפורטת יותר - שתכלול פתרון אפשרי למצב.
לפנייה לכתב/ת 
