לסבול זוגיות רעה רק מתוך פחד להישאר לבד
לא ייאמן מה נשים מוכנות לסבול מגברים. אם את קוראת את זה ואומרת "אני לא מוכנה לסבול כלום מאף גבר" - אני מצדיעה לך. הגעת למסקנה הנכונה. חושבים שחתונה או זוגיות הן סוג של הצלחה, ולא משנה עד כמה הקשר דפוק. זה לא נכון, תתעוררו!
לו ממני בכלל, כל היום עסוק בתחת של עצמו", "הוא מפלרטט עם בחורות מול הפרצוף שלי", "לא מכבד את ההורים שלי בכלל", "משפיל אותי ליד אנשים" - אלו רק חלק
מהמשפטים ששמעתי מנשים בסדנאות ובפגישות אימון.
החרא שנשים מוכנות לסבול מגברים בשביל לא להישאר לבד הוא בלתי ייאמן. אם את קוראת את זה ואומרת "אני לא מוכנה לסבול כלום מאף גבר" אני מצדיעה לך. הגעת למסקנה הנכונה. רבות הן הנשים שסובלות מגברים שלא מתאימים להן, רק בשביל לא להישאר לבד.
המון נשים נשארות בזוגיות או בנישואים שנים רבות (לא אתייחס במאמר זה לסוגייה של אמהות, הדורשת התייחסות נפרדת), חוות תסכול, צער, כאב, סופגות וסופגות ואומרות לעצמן "יהיה בסדר", "הכל יסתדר בסוף", "יש הרבה זבל בחוץ, כדאי לי להישאר בקשר הזה", וגם משפטים כמו: "מי מבטיח לי שאמצא משהו יותר טוב?" או "אני לא רוצה שירחמו עלי כמו שמדברים על ענת, שהיא בת 40 ועדיין רווקה".
ראבק! כאילו שחתונה או זוגיות עם גבר הן סוג של הצלחה בחיים, ולא משנה עד כמה הקשר הזוגי הזה יהיה דפוק. תתעוררו! זה לא נכון!
מי אמר שלא טוב להיות רווקה?
הכל בשביל ערב פסח אחד בשנה? מי אמר שלא טוב להיות רווקה? מי הגאון שגרם לנו להבין שלהיות רווק זה "פחות טוב"? למה אנחנו מסכימים לקבל את המוסכמות ואת הנורמות החברתיות שנותנות לנו להרגיש "חריגים" כשאנחנו לא בזוגיות? בשביל לא להיות לבד בחגים אנחנו צריכות להתחתן? למה אני צריכה תמיד לענות לשאלות מעצבנות כמו: "נו, אז מתי אתם מתחתנים?" כאילו זה ממש לא בסדר שאנחנו "רק" חברים ו"רק" חיים יחד באושר. למה החברה נותנת לרווקים ורווקות להרגיש כאילו הם מפירים איזשהו קוד חברתי?
כששומעים אותי אומרת משפטים כאלו תמיד אומרים לי: "זה קצת מוזר שאת, מאמנת לזוגיות, לתקשורת בינאישית, אומרת דברים כאלה. זה נשמע קצת פרדוקסלי. את הרח צריכה להטיף לזוגיות ולצורך שבה!"
אני לא רואה כאן פרדוקס. אני מלמדת תקשורת ליצירת משיכה ותשוקה בין גברים לנשים, אני מלמדת איך להביא זוגיות נכונה, וכחלק מהרעיון הזה אני רואה מידי יום את הפספוס. הפספוס להבין שהרווקוּת טובה לא פחות מהזוגיות.
אני מודה שהזוגיות שלי טפו-טפו טובה מאוד, אבל אם חס וחלילה משהו ישתבש, אני לא אחשוב להישאר בה בגלל שלא נעים, אני לא אחשוב להישאר בשביל "לא להיות לבד".
בדרך כלל הנישואים הם יתרון גדול יותר לגבר
קשה להאמין, אבל המציאות מוכיחה שאת רוב הגירושים יוזמות דווקא נשים. למה? כי בדרך כלל הנישואים הם יתרון גדול יותר לגבר מאשר לאשה. גברים לא ממהרים לפרק בית. הם עשוים להיות הסיבה לפירוק, אבל הם לא ייזמו מהלכים לקראת גירושים.
נשים לא בוחרות להתגרש סתם. הן עושות זאת כי יש ה-מ-ו-ן גברים שעדיף להיות רווקה כל החיים מאשר לחיות איתם.
את רוצה זוגיות, אבל את לא "צריכה" אותה. חשוב להבין באופן חד משמעי שמי שלא יודעת להיות רווקה מאושרת אף פעם לא תהיה באמת נשואה מאושרת. עלייך להבין שכל עוד האושר שלך תלוי בבן הזוג שלך הרי שאותה תלותיות בדיוק תגרום לך להרוס את הקשר הזוגי שלך.
על מנת להתחתן או ליצור קשר מחייב עלייך קודם כל להיות רווקה מאושרת. למה? אשה שהחיים שלה כרווקה מעולים. מצוינים, מסודרים, מתפקדים ושמחים, תמשוך לחייה קודם כל גבר איכותי, גבר שיכול להציע דברים דומים. ותמיד תשמר את מידת האטרקטיביות הרצויה שיש לאשה שמאושרת מעצמה ללא קשר לקיומה של זוגיות.
הפרינסס, כפי שאני קוראת לדמות האשה שמחוברת לצד הנשי והמושך שבה, אינה "פרינססה". יש לה חיים, היא מנהלת "ממלכה" משלה. היא חיה חיים מלאים, היא לא מחכה לגבר שיציל אותה. היא לא מחכה לגבר שיסדר לה את החיים, את הבדידות, את חשבון הבנק או בלגנים אחרים. בן זוג וזוגיות משמעותם עבורה חלופה זוגית, שצריכה להיות שווה לאושר שיש לה בחיי הרווקות.
אתר פרינסס
לפנייה לכתב/ת 
