ג'נרל מוטורס והמאמץ המלחמתי
ברבע המאה השני לקיומה, עסקה ג'נרל מוטורס בסיוע למאמץ המלחמתי באמריקה - ובאופן אבסורדי גם בגרמניה הנאצית. לאחר המלחמה התפנתה להקמת אימפריה שתחלוש לא רק על השוק האמריקני, אלא על מרבית השווקים בעולם. תור הזהב מתחיל בכמה סימני שאלה
בחלק הראשון סיפרנו לכם על הקמתה של ג'נרל מוטורס, והתהוותה כקונצרן משמעותי בנוף האמריקני. ב-25 השנים הבאות, התהליך צבר תאוצה, והיצרנית החלה לשלוח זרועותיה גם לאמצעי תחבורה נוספים, פרט למכוניות הנוסעים ולמסחריות.
בראשית שנות ה-30 ג'נרל מוטורס הייתה גורם מרכזי בהקמת רשתות תחבורה ציבורית בערים רבות באמריקה, זאת לאחר שרכשה את חברת האוטובוסים "ילו קואץ'" (Yellow Coach) והייתה ממייסדות חברת האוטובוסים "גרייהאונד" (Greyhound). חברות אלה החליפו בהדרגה את התחבורה הציבורית שהייתה מקובלת בערים בעשורים הקודמים, ובמקום רכבות החליפו אותה בתחבורה מבוססת אוטובוסים. מנגד, מחוץ לערים, GM חיזקה אחיזתה בענף הרכבות, באמצעות הצגת מנוע הדיזל הראשון באמריקה שיועד לרכבת.
מודעה התומכת בכוחות האמריקנים במלחמת העולם השנייה: "שברולט - הופכת נפח יצור לניצחון לבנינו הלוחמים"
1933-1958 - אירועים חשובים
- 1935 - אופל מציגה רכב סדרתי ראשון בעולם עם מרכב אחוד
- 1938 - מעצב GM מציג מכונית תצוגה ראשונה בהיסטוריה
- שנות ה-30 וה-40 - ג'נרל מוטורס מנסה מזלה בענף התעופה
- שנות ה-40 - GM נרתמת למאמץ המלחמתי בארה"ב וגרמניה
- 1948 - ג'נרל מוטורס מציעה מנוע V8 ראשון
- 1950 - תיבת הילוכים אוטומטית ראשונה ברכב עממי
- 1952 - היגוי כוח מוצע לראשונה
- 1953 - ג'נרל מוטורס מציגה את הקורבט הראשונה
באותה תקופה, בג'נרל מוטורס ניסו את מזלם גם בעולם התעופה, עם רכישת חברות המטוסים ברלינר-ג'ויס (Berliner-Joyce) ופוקר (Fokker), והקמת חטיבת תעופה עצמאית - "ג'נרל אוויאישן" (General Aviation). אלא שגם לאחר מיזוג עם חברה נוספת, חטיבת התעופה של ג'נרל מוטורס לא נחלה הצלחה מספקת, ובקונצרן החליטו להפריד אותה מעסקי החברה בשנת 1948. מאז, GM לא עסקה יותר בתעופה, ונשארה בעיקר בענף הרכב.
התקופה השחורה: התמיכה העקיפה בגרמניה הנאצית
מלחמת העולם השנייה עצרה את יצור כלי הרכב אצל מרבית יצרניות הרכב בעולם, וג'נרל מוטורס לא הייתה יוצאת דופן. 100% מכוחה באמריקה הופנה במהלך המלחמה לטובת יצור כלי רכב ואמצעי לחימה לצבא האמריקני, ויחד עם פורד וקרייזלר הייתה לה השפעה דרמטית על כושר הניוד של כוחות הברית במלחמה. במפעלי Gצ בארה"ב יוצרו כלי רכב מסוגים שונים, פצצות, כלי תעופה וציוד רב נוסף לצבא.
1935. אופל, חברת בת של GM, מציגה מכונית ראשונה עם מרכב אחוד
אלא שמחקרים שפורסמו עוד בשנות ה-70, וצברו הד ציבורי מחודש בסוף שנות ה-90, מגלים שג'נרל מוטורס תמכה לא רק בצבא האמריקני, אלא באופן בעייתי למדי גם בכוחות היריב - הצבא הגרמני. אופל, שהייתה באותם ימים בבעלות מלאה של ג'נרל מוטורס, הייתה יצרנית כלי הרכב הצבאיים הגדולה ביותר עבור הצבא הנאצי, ועמדה לפקודתו של אדולף היטלר. חשוב מאד להדגיש כי לפי כל העדויות, ובניגוד לפורד, ג'נרל מוטורס עשתה זאת לא ממניעים אידיאולוגיים אלא כלכליים, ובשום שלב בכירי GM לא הביעו תמיכה במפלגה הנאצית או בעומד בראשה.
באופן מעניין, ובניגוד למפעלים רבים אחרים, אופל לא הולאמה מעולם על-ידי השלטון הנאצי, ונותרה בבעלות אמריקנית גם במהלך המלחמה. על-פי מסמכים שפורסמו ברבות השנים, ובניגוד להכחשות בכירי הקונצרן, ג'נרל מוטורס ידעה על פעילות אופל עבור הצבא הגרמני, ואף תמכה בה מתוך חשש להלאמת המפעלים ואובדן השוק הגרמני החשוב.
כמו כן, נדמה כי בכירי הקונצרן נהנו פעמיים מהמצב המלחמתי. בפעם הראשונה, לאחר שקיבלו זיכוי מס בגובה כ-23 מיליון דולר על כך ש"איבדו" את מפעלי אופל. ומיד לאחר המלחמה קיבלו 33 מיליון דולר בגין הנזקים שהסבו מטוסי כוחות הברית למפעלי אופל, אותם זנחה GM לטענתה קודם לכן. אבסורד דומה ניתן היה למצוא בשדה הקרב, שעה שחיילים אמריקנים נלחמו בחיילים גרמנים שנעו בכלי רכב מתוצרת אופל, חברת בת של ג'נרל מוטורס.
שברולט קורבט. סיפור אהבה אמריקני מ-1953 ועד היום
אחרי המלחמה, מניעים את אמריקה
למרות הפרק הזה בהיסטוריה, ג'נרל מוטורס התקדמה בתקופה שלאחר המלחמה, והפכה במהרה לאחת החברות המשגשגות בעולם. הרווחים הלכו ותפחו, ותור הזהב של הקונצרן החל. הניצחון של כוחות הברית הוביל לגל
פטריוטיזם, והציבור האמריקני היה מוכן לקנות כל מכונית, וכמה שיותר גדולה ומרשימה.
בשנת 1948, 18 שנים לאחר שהציגה את מנוע ה-V16 הראשון בקאדילק סיקסטין, חשפה ג'נרל מוטורס גם את מנוע ה-V8 הראשון. מנוע זה שימש את אולדסמוביל וקאדילק, ויהפוך לסיפור אהבה אמריקני שלא תם עד היום. שנה לאחר מכן, ב-1949, הושקה קאדילק ראשונה בהיסטוריה עם גג קשיח קבוע, ובאוסטרליה חטיבת הרכב של ג'נרל מוטורס, הולדן, הציגה מכונית סדרתית עצמאית ראשונה.
מהפיכה של ממש רשמה GM בשנת 1950, אז הוצג אחד החידושים החשובים ביותר שכל אחד מכם נהנה ממנו עד היום: התיבה האוטומטית. נכון, GM לא המציאה את התיבה הזו, אבל היא הייתה הראשונה שהציעה את החידוש, שנקרא אז "Power-Glide", במכונית שברולט עממית.
שברולט בל-אייר 1955. אחרי המלחמה האמריקנים רצו מכוניות ראוותניות
גם היגוי כוח, שהיום מוצע בכל המכוניות באופן תקני, הומצא בערך באותה תקופה, והצטרף לשלל דגמי ג'נרל מוטורס בשנת 1952. שנה לאחר מכן, חלק מהמכוניות הציעו גם תגבור בלימה, עוד מערכת עזר לנהיגה שנלקחת היום כמובן מאליו.
מעט פחות מובנת מאליה, היא שברולט קורבט. מכונית הספורט המצליחה ביותר בכל הזמנים שהגיחה מאמריקה, והראשונה בייצור סדרתי. מאז הושקה ב-1953, היא נמכרה בשלל גרסאות, היוותה השראה לשירים, כיכבה בסרטים וסייעה לחיזוק התדמית של ג'נרל מוטורס בשיא כוחה, שנות ה-50 וה-60.
בשנת 1958, ג'נרל מוטורס חגגה 50 שנה להצגתה. באותם ימים היו לה רק סיבות לשמוח. הציבור האמריקני נהר לסוכנויות, דגמים כמו שברולט בל-אייר ואימפלה נמכרו כלחמניות חמות, והעתיד נראה מבטיח.
לפחות עד שמדינה אחת קטנה במזרח התיכון עשתה צרות לכל תעשיית הרכב. אבל על כך, בפרק הבא.
לפנייה לכתב/ת 
