שתף קטע נבחר

חושפת הירשזון: "צדקתי, אבל נשארתי לבד"

במשך שבע שנים נחשפה מעיין אגם, מזכירה בהסתדרות העובדים הלאומית, לשחיתות בארגון. הדברים שסיפרה הובילו לפיצוץ פרשת הירשזון, שנגמרה בהרשעתו בגניבה: "למרות המחיר הכבד ששילמתי, אין בי שמחה לאיד"

מעיין אגם שימשה כשבע שנים כמזכירת האיגוד המקצועי בהסתדרות העובדים הלאומית. לאחר שנחשפה לשחיתות הנרחבת בארגון, החליטה לפתוח את הפה. הדברים שסיפרה הובילו להרשעתו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון. היום (ב') היא אומרת ל-ynet: "שילמתי מחיר כבד מאוד. למרות שלא פעלתי למען עצמי - אף אחד לא פועל למעני. היום אני לבד".  

 

שר האוצר לשעבר הורשע בגניבת כשני מיליון שקלים, בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד. לצד זאת, זיכה בית המשפט את הירשזון בשניים מהאישומים - מימון הפריימריז ומימון הכנס בגני התערוכה - מתוך 8 הפרשות בהן היה מעורב על פי כתב האישום.

 

מזכירת ההסתדרות הלאומית, מעיין אגם, לא הגיעה לבית המשפט, והעדיפה לקבל את הדיווחים לביתה ביפו: "חיכיתי למשפט. למרות שהיה צפוי שהוא יורשע ולמרות שהאמנתי לאורך כל הדרך בצדקתי - כאב לי לראות את הפרצוף מעורר הרחמים שלו. זו לא סגירת מעגל אבל יש בפסק הדין נחמה, להראות לעולם שצדקתי. למרות המחיר הכבד ששילמתי, אין בי שמחה לאיד".

 

לעיון בהכרעת הדין של אברהם הירשזון - לחצו כאן

 

לפני קצת יותר מחצי שנה, לאחר שבע שנים בהן מילאה את תפקיד מזכירת האיגוד המקצועי של ההסתדרות, פוטרה אגם - בת 52 - בטענה כי אינה עושה את עבודתה כראוי. "כמובן שפקפקתי בטענה הזו ובצו בית משפט חזרתי לעבודה. למרות זאת, כבר היה בלתי אפשרי להמשיך לעבוד יחד והגענו לפשרה שאני אעזוב".

 

בכל הנוגע לפרשת המעילה, חוזרת ומדגישה אגם כי מבחינתה זו לא "פרשת הירשזון" אלא פרשת הסתדרות העובדים הלאומית. "הירשזון אמנם היה האדם הכי מפורסם שם, אבל מדובר בארגון שלם שפשוט ניצל את החוק ואת התמימות של העובדים. הם גנבו כספים של אלפי עובדים קשי יום, עובדים ברמה הכי נמוכה של כוח עזר בבתי חולים ועוזרות גננות, זה לא חברת החשמל ולא בזק. הכסף הזה הפך להיות משאב למטרות פרטיות של ההנהלה, והירשזון היה רק אחד מהם".

 

"זה היה ארגון עושק עובדים"

לדברי אגם, למרות הזמן שחלף את אווירת הפחד שהשליטה הנהלת הסתדרות העובדים הלאומית, היא לא תישכח. "כל הפרשה הזאת לא הייתה נחשפת אלמלא הפחד, הטרור וההתעללות בעובדים שלטה בארגון הזה. זה התחיל במעקבים על העובדים, מצלמות במסדרונות ועד הורדה במשכורות באופן עקבי ושרירותי. ראיתי בזה שליחות לשים לכל זה קץ ויצאתי למאבק. ברגע שהעובדים העבירו לי מידע, הבנתי מה קורה. ראיתי את כל הפאזל והמסקנה הייתה עגומה - זה לא ארגון עובדים אלא ארגון עושק עובדים".

 

מאז התפוצצה פרשת הסתדרות העובדים הלאומית, החליפה אגם חיים.

 היא עזבה את ירושלים, עברה ליפו ובעוד כמה חודשים תעלה תערוכת ציורים משלה. "הציור עוזר לי להוציא את האור מהכאב ומזה אני מנסה כיום להתפרנס. נאלצתי לעשות שינוי דרסטי ושילמתי מחיר כבד מאוד, אבל אני ממש לא מתחרטת. כשיש לאדם תחושה של שליחות - הוא לא יכול לפעול אחרת. עשיתי את הדבר הכי נכון והכי נקי שיכולתי לעשות".

 

עם זאת, אגם גם מותחת ביקורת על המדינה וטוענת כי זו אינה מעניקה מספיק גיבוי לחושפי שחיתויות. "מזל שיש פסק דין שמחזיר אותי לכותרות, כי אחרת לאף אחד לא היה איכפת. למרות שפעלתי לא למען עצמי - אף אחד לא פועל למעני. המחיר הוא רק שלי. לא קיבלתי שום תמיכה או גב. התמיכה של עמותת אומ"ץ ומשרד מבקר המדינה הייתה קריטית אבל לטווח הקצר, לטווח של המאבק. היום אני לבד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גנב. אברהם הירשזון
צילום: ירון ברנר
צילום: אלברט סדיקוב, באדיבות תנועת אומ"ץ
מעיין אגם. לא מתחרטת
צילום: אלברט סדיקוב, באדיבות תנועת אומ"ץ
מומלצים