השחפיות קיבלו רפסודה; יוכלו לקנן בלי להסתכן

רפסודה מעץ במים היא מראה שכיח במחנות קיץ בתנועות נוער או קייטנות. אך בשביל שחפיות הים והשחפיות הגמדיות מדובר בשטח נדל"ן יקר ערך, בעל חשיבות רבה לדורות הבאים של עופות המים הללו, הנמצאים בסיכון בטבע.

בחודש האחרון נבנתה רפסודה שכזו בשיתוף פעולה בין מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע במעגן מיכאל, וחניכי המכינה הקדם צבאית-הסביבתית של החברה. המטרה: להעניק לציפורים מקום קינון בטוח באחת מבריכות הדגים באזור. 

שחפית גמדית במעגן מיכאל (צילום: שי אגמון, החברה להגנת הטבע)

"בעוד ששחפיות הים נחשבות לנפוצות יותר בישראל, קרובות המשפחה שלהן, השחפיות הגמדיות, נמצאת באזורנו בסכנת הכחדה גדולה יותר", אמר שי אגמון, ממרכז הצפרות. "עופות המים הללו הולכים ונעלמים, עקב פגיעה באזורי המחייה והקינון שלהם על ידי בני האדם, גם אם הדבר לא נעשה במזיד".

אוכלוסיות רבות של עופות ימיים בעולם נמצאות בסכנת קיום מתמדת עקב ירידה בכמת המדגה בעולם, ואובדן שטחים לקינון ומחייה. גם בישראל, שטחים פתוחים מצטמצמים במהירות ועמם גם מקומות קינון רבים ששימשו בעבר מינים שונים של שחפיות, בעיקר באזורי החוף.

שני מיני השחפיות מבלים את הקיץ בחופי ישראל, בין שבילים ואזורים בשפכי הים ובאיים קטנים בחופים. תקופת הקינון בחופי הארץ מושכת אל מושבות הקינון מאות פרטים החיים זה לצד זה, בצפיפות גבוהה מאוד.

הרעיון להעניק להן מקום קינון מלאכותי אינו חדש. כבר בשנות ה-80 וה-90 נבנו רפסודות עץ ואיים מלאכותיים. לפני כשלוש שנים הוקמו איים מלאכותיים בעידוד החברה להגנת הטבע במעגן מיכאל ובאגמון החולה, כדי לאפשר לשחפיות לקנן בביטחה.

רפסודה אקולוגית במעגן מיכאל‏ (צילום: שי אגמון, החברה להגנת הטבע)

1

2

3

4

5

6

7

"האי עדיין מושך אליו עשרות זוגות מקננים של שחפיות מדי שנה, אך הבעיה העיקרית היא שלאורך השנים לא היה גורם שיתחזק את הרפסודות הישנות באופן סדיר והן נעלמו מהנוף", מסביר אגמון. ביוזמתו של מוקי בצר, מנהל המכינה הקדם צבאית של החברה להגנת הטבע במעגן-מיכאל, הוחלט לרתום השנה את חניכי מחזור ד' כדי לסייע לציפורים במסגרת פרויקט לימודי.

ובנוסף - הכל ממוחזר מחומרים משומשים

אגמון ואסף מירוז ממרכז הצפרות ליוו את התלמידים במהלך השנה בתכנון והקמת הרפסודה. לדברי אגמון, שיתוף פעולה מצד הקיבוץ ואנשי המדגה הוא קריטי בקיום התהליך.

"זה לא מובן מאליו שבתוך שטח חקלאי, יתקיימו פרויקטים לשימור טבע", הוא מדגיש. "השחפיות ניזונות בתקופת האביב והקיץ, כשהן בארץ, מדגיגים קטנים בים ובבריכות הדגים. הן אוכלות בעיקר דגיגים מהטלות פרא ולא מהטלות מסחריות, כך שהן אינן גורמות לפגיעה בענף המדגה", ציין אגמון. "בחורף הן חוזרות לאפריקה שם כבר מחכים להן דגים גדולים יותר".

לאחר שלושה שבועות של עבודה מאומצת, בניית הרפסודה הושלמה והשבוע היא הובלה אחר כבוד לאחת מבריכות הדגים במעגן מיכאל. "מדובר ברפסודה שמגיעה למשקל של כ-500 קילוגרם, בנוסף לשני עוגנים ששוקלים כל אחד כ-200 קילוגרם ורק להכניסה למים, יחד עם חול ים וחצץ, היתה משימה כבדה ומאתגרת", סיפר אגמון.

שחפיות ים חוגגות עם שלל טרי (צילום: שי אגמון, החברה להגנת הטבע)

כיאה למכינה אקולוגית, כל החומרים מהם נבנתה הרפסודה הם חומרים ממוחזרים שנאספו בשטח, החל מגגון ישן, קרשים מאתרי בנייה, מיכלים של שמן זית, חבלים שנלקחו מרפתות ורשתות ממטעי הסביבה.  

הרפסודה תגן על האפרוחים מטורפים

אחד היתרונות ברפסודת קינון המוצבת באזור עמוק בבריכת הדגים היא הגנה מפני טורפים דוגמת מכרסמים, נמיות ושועלים, שעשויים לאיים על האפרוחים בעתיד. אגמון מבהיר כי בבתי גידול לא טבעיים, עיקר הסכנה לאפרוחי השחפיות מגיעה דווקא מחתולי וכלבי בית המשוטטים בסביבה.  

למרות שהשחפיות לא אמורות לקנן השנה על הרפסודה החדשה, בחברה להגנת הטבע מאמינים שהן יאתרו את המקום בכוחות עצמן ויזכרו להגיע אליו בעונה הבאה. עד אז, צפויה השתלטות מהירה מצד הסיקסקים, תמירונים ומיני ציפורים אחרים שימצאו בה מקום קינון נוח ובטוח.