בנק ישראל: מפעלים מזהמים הם סיכון פיננסי

לראשונה: בנק ישראל הורה לבנקים בארץ לכלול סיכונים סביבתיים כחלק ממערך ניהול הסיכונים במתן אשראי ובפעולות בנקאיות אחרות. המפקח על הבנקים הורה לדירקטוריונים של הבנקים לקבוע כללים מחייבים בנושא. עם זאת, מסמך ההנחיות הסופי שיצא כעת מצומצם משמעותית ביחס לטיוטות המקוריות שלו.

אי־עמידה בסטנדרטים סביבתיים שקובע הרגולטור, תאונות ונזקים לסביבה, יכולה להשפיע מאוד על תאגידים ועסקים. כך למשל, רק בימים האחרונים הורה המשרד להגנת הסביבה לשלול ממפעל כרמל כימיקלים בעתלית את החלק המרכזי בהיתר הרעלים שלו, בעקבות חשדות לחריגות חוזרות ונשנות בפליטת חומרים שעלולים לפגוע בתושבי האזור ובעובדים.

המפעל, מנגד, מכחיש את הטענות נגדו. תהליך זה עלול להביא לסגירת המפעל שבהנהלת גיל דנקנר, לפחות באופן זמני, או להביא להאטה משמעותית בפעילותו. דוגמה נוספת: בחודשים האחרונים נחשף ב"ממון" איום כבד על המשך מתן ההיתרים למפעל אגן כימיקלים באשדוד מקבוצת מכתשים-אגן להזרים שפכים מטופלים לים

— מה שהיה עלול לפגוע בפעילות החברה. האיום הוסר אז, אך עלול להתחדש בימים הקרובים. והרשימה הולכת ומתארכת.

בבנק ישראל הבינו שלתהליכים כאלה עשויה להיות השפעה גם על מי שנותן אשראי לאותם גופים. במסמך ההנחיות של הבנק נאמר בין היתר כי "דוגמאות לסיכון סביבתי לתאגיד הבנקאי הן ירידה בערך הביטחונות שמומשו, או הרעה במצב הפיננסי של אחר בשל עלויות סביבתיות שמקורן בהוראות הנוגעות לאיכות הסביבה". בהנחיות לבנקים נאמר שעליהם להכיר בכך שהערכת סיכונים סביבתית היא חלק מ"תהליך נאות של הערכת הסיכונים בתאגיד הבנקאי". עוד נקבע שדירקטוריון הבנקים חייב לאשר תוך שנה קריטריונים ולוחות זמנים ליישום.

"עמותת אדם טבע ודין דרשה ותמשיך לדרוש כי הערכת הסיכונים הסביבתיים תהיה מדוקדקת ומפורטת, כפי שמקובל במדינות מודרניות מפותחות". אומרת בתגובה מנכ"ל העמותה, עו"ד ציפי איסר-איציק. "המסמך שנשלח לבנקים אמנם לא דומה למפרט ניהול הסיכונים שהצענו לבנק ישראל, אך הוא מטיל אחריות על הבנקים ומטמיע את הסיכון הסביבתי במערך הסיכונים בדיוק כמו בהערכת הסיכונים לכל מיזם עסקי אחר. ההכרה בסיכון הסביבתי כסיכון פיננסי חושפת את הבנקים לתביעות, ואנחנו מציעים להם להימנע מגרירת רגליים".

הכתבה המלאה מתפרסמת במוסף "ממון" בידיעות אחרונות.