שתף קטע נבחר
 

הצל"ש של דרורי

בצל פרשת דריסת האתיופית, נודע השופט דרורי כאחד השופטים היותר נועזים בכל הקשור למסורבות הגט והיה הראשון שעשה שימוש יצירתי במונח המשפטי "ידיים נקיות". לתשומת לב הוועדה למינוי שופטים

השופט משה דרורי כנראה לא יגיע לעליון, וזאת בין היתר כנראה מאחר שחלק מארגוני הנשים הביע עמדה המתנגדת למינויו. כמי שרואה עצמה שייכת לארגון פמיניסטי הנאבק למען עגונות ומסורבות גט, אני רואה לנכון לציין כי "מרכז צדק לנשים" לא הצטרף למחאה נגד השופט.

 

השופט דרורי נודע כאחד מהשופטים היותר נועזים וחדשניים בכל הקשור לנשים. אי אפשר לקחת ממנו את הקרדיט בשורה ארוכה של פסיקות בעניינים המטיבים עם נשים. כעורך דין היה אחראי לפסיקה של קנובלר-יעקובי שפתחה את הדרך להחלת עקרונות השיתוף גם למי שכפוף לחוק יחסי ממון. וכשופט הוא אחראי בין השאר להחלת חזקת השיתוף על בני זוג מוסלמים, באופן שהאישה מקבלת מחצית מהרכוש והפנסיה של הבעל.

 

לענייננו נציין כי השופט דרורי הוא כנראה השופט הראשון בישראל שעשה שימוש יצירתי בנושא של "ידיים נקיות" בנוגע לסרבן גט.

 

בפסק דין כותב השופט את הדברים הבאים: "... מן הראוי כי יידעו הבעלים סרבני הגט (ולעיתים כך יש לנהוג גם כלפי נשים המסרבות לקבל גט) כי לא רק בית הדין הרבני מטפל בנושא זה במסגרת סמכויותיו. גם בית משפט למשפחה, ובעקבותיו בית משפט מחוזי בשבתו כערכאת ערעור, רואים עצמם כמי שמופקדים על כבוד האישה וחירותה. לכן, ניתן, במקרים מתאימים, שלא להידרש לבקשות או לערעורים של צד המונע מן הצד שכנגד את חירותו בסרבנות לתת או לקבל גט...".

 

במילים אחרות מבהיר דרורי למתדיינים כי בעל סרבן גט המבקש סעד מבית המשפט אינו בא בידיים נקיות ואל לבית המשפט להיענות לבקשותיו. השימוש ברעיון ה'ידיים הנקיות' יכול לפתור בעיות סרבנות רבות. במספר מדינות בעולם הדרישה לבוא בידיים נקיות קבל ביטוי בחקיקה: בניו יורק, למשל, נקבע בחקיקה ( The New York Get Law) כי לא ניתן להתחתן אזרחית מבלי שהמבקש נתן גט לאישה שנשואה לו כדמו"י; באנגליה נחקק כי לא יסדיר בית המשפט גירושין דתיים למבקש אם לצד השני יש תביעות בעניין הגט. מרכז צדק לנשים ניסח חוק, ומשרד המשפטים היציע הצעת חוק דומה, בהשראת חוק קנדי, הקובע כי לא יינתן סעד כלשהו בבקשה הכרוכה לגירושין לצד אשר לא מוכן לתת או לקבל גט.

 

השימוש שהשופט דרורי עשה ברעיון ה'ידיים נקיות' בפסיקה הוא בדיוק מה שאנחנו מחפשים אצל שופטים – יצירתיות המגנה על החלש, גם במקום שעדיין אין חקיקה.

 

נכון. פסק הדין המדובר בעניין הדריסה

של האברך את האישה האתיופית הוא פסק דין לא מוצלח. וזה היה אנדרסטייטמנט ענק. איך לא מרשיעים אדם שדרס אישה במכוון? איך נמנעים מהרשעת אדם רק כדי שלא להפריע לו להתקדם במסלול לדיינות?! (איך לא מבטיחים שמי שדרס אישה במכוון לא יתקבל לדיינות?!) איך עושים שימוש כזה בהלכות תשובה של הרמב"ם? אין לנו אלא לקוות שהעליון יקבל את הערעור של המדינה. אבל האמת היא שחיפשתי סקסיזם וגזענות בפסק הדין – ולא מצאתי. חיפשתי התנהגות לא מכובדת כלפי האישה – ולא מצאתי.

 

איני רוצה לקבוע עמדה לגבי מינויו של השופט דרורי לעליון, אלא לומר שאין לפסול אדם על פי פסק דין אחד. גם שופטים טועים. על מנת לקבוע עמדה לגבי שופט כשלהו יש לבחון את מכלול פסקי הדין שיצאו תחת ידיו, את המזג השיפוטי שלו ואת היצירתיות שלו. אני מקווה שהועדה למינוי שופטים תיקח את כל זה בחשבון.

 

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השופט משה דרורי
באדיבות אתר בתי המשפט
מומלצים