שועפאט: ממשיכים ללמוד צמוד למפעל המתכות
שנת הלימודים נפתחה גם בביה"ס לבנים בשכונת שועפאט, שבצמוד אליו מפעל ליציקת מתכות שפולט גזים רעילים. למרות שביהמ"ש העליון הורה למצוא פתרון לקרבה המסוכנת, השינוי המיוחל יתרחש רק בינואר. בינתיים המפעל יפעיל את התנורים רק אחר הצהריים. ההורים: זה הרע במיעוטו, אבל במערב העיר זה לא היה קורה
יום פתיחת שנת הלימודים אמור להיות יום מרגש, אך עבור 800 משפחות החזרה ללימודים היא המשכו של סיוט סביבתי ובריאותי. משפחות אלה נאלצו לשלוח גם הבוקר (ג') את ילדיהן לבית הספר היסודי לבנים בשועפאט, שצמוד למפעל יציקת מתכות הפולט גזים רעילים היישר לתוך הכיתות.
הקמת בית הספר בצמוד למפעל הייתה הפיתרון של עיריית ירושלים למחסור בכיתות לימוד בתוך השכונה. כל הגופים המעורבים בעניין מסכימים שמדובר בבעיה, ושהחשיפה של התלמידים לגזים הרעילים הנפלטים מהמפעל מסוכנת לבריאותם. אך במקום פתרון קיבלו ההורים מעיריית ירושלים ומשרד החינוך בעיקר הבטחות, וגם בית המשפט המחוזי הפנה להם עורף. כך נמשכה הפרשה שנה שלמה עד הערעור לבית המשפט העליון.
לפני כשבוע פסקו שופטי העליון לטובת התלמידים. הם הורו לעירייה למצוא תוך שבוע פתרון שיאפשר לתלמידים ללמוד בסביבה מתאימה. אך פתרון אמיתי עדיין רחוק. התלמידים שבו היום לבית הספר בחשש, מקווים שבמפעל לא יחליטו להפעיל את המכונות, ושהעשן המחניק לא יחדור לכיתות שלהם.
"סכנת נפשות". בית הספר וארובות המפעל (צילום: האגודה לזכויות האזרח)
העירייה: עד להעתקתו המפעל יעבוד במתכונת מצומצמת
מבדיקת ynet עולה כי עיריית ירושלים אכן גיבשה תוכנית פעולה, במסגרתה יועתק המפעל למבנה אחר. אלא שזה יקרה רק בינואר. עד אז צפויה העירייה לדרוש מהמפעל לשנות את שעות הפעילותו שלו, ולהפעיל את המכונות רק אחר הצהריים - לאחר שהתלמידים סיימו ללמוד ועזבו את המקום. ההסכם המתגבש ממתין בימים אלה לאישור ועדת הכספים של העירייה. בעירייה אישרו את הפרטים, והוסיפו כי לאחר העתקת המפעל יורחב שטח בית הספר על חשבון השטח שיתפנה, ובכך יינתן מענה לתלמידים אחרים באזור.
אך כאמור, גם אם יאושר המהלך, קשה לומר כי מדובר בפתרון אמיתי לבעיה. במפעל יציקת המתכות משתמשים בחומרים כימיים רעילים. המפעל נבנה על קרקע משופעת, כך שהארובות שלו פולטות עשן, חלקיקים וגזים רעילים היישר לתוך חלל הכיתות.
בדיקות המשרד להגנת הסביבה אמנם אישרו שהוא אינו חורג מתקני זיהום האוויר, אך חוות דעת מקצועיות - הן של אנשי המשרד והן של מומחים אחרים - קובעות באופן חד-משמעי כי גם מבלי לחרוג מהתקן המותר, הפעילות במפעל גורמת לזיהום אוויר שאינו סביר בסביבה בה נמצאים תלמידים.
"שינוי שעות הפעילות של המפעל יכול היה להיות פתרון זמני בלבד, לו היו מבצעים במקביל שורה של צעדים נוספים במפעל", אמר ל-ynet סמנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין", עו"ד עמית ברכה. הוא טוען שהיה צורך גם לאטום צינורות ופתחים במפעל - פתחים שדרכים נפלטים לאוויר הגזים המסוכנים, העשן והחלקיקים שחודרים למערכת הנשימה.
אך כל הצעדים הללו לא ננקטו, והמשמעות היא שהתלמידים יאלצו להסתפק ב"זיהום מופחת", ולהתרחק מחצר בית הספר אחרי תום הלימודים. בשני הארגונים המלווים את הורי בית הספר במאבקם, טוענים כי פתרון דומה ספק אם היה מתקבל לו היה מדובר בילדים משכונות יהודיות בעיר. "אם אכן זוהי התוכנית המתגבשת, הרי שלכאורה מדובר בביזוי של החלטת בית המשפט", מדגיש ברכה.
ללמוד בזיהום עדיף מלא ללמוד כלל?
ביקורת דומה נשמעת גם מצד עו"ד נסרין עליאן מהאגודה לזכויות האזרח: "אני בטוחה שהפתרון הזה לא היה מתקבל במקומות אחרים, אבל פה, בגלל שורת האילוצים והבעיות שיש, אנו נאלצים לקבל זאת. זה כנראה הרע במיעוטו". נסרין מתייחסת בעיקר לדו"ח שפורסם היום, ולפיו יותר מ-5,500 ילדים משכונות במזרח ירושלים אינם נמצאים באף מסגרת חינוכית.
גם יושבת ראש ועד ההורים, פאתן מג'הד - ששני ילדיה לומדים בבית הספר - מכירה במציאות. גם בעיניה, הפתרון שהתגבש איננו אופטימלי, אך נוכח החלופות שעמדו בפניהם הוא מסתמן כפתרון הסביר ביותר. היא מקווה שהמפעל אכן יועתק למקום אחר בינואר, ושזה יהיה צעד ראשון בתיקון שורה של מחדלים סביבתיים הפוגעים בילדי בית הספר, וילדי מזרח ירושלים בכלל.
השאלה היא האם אכן מדובר ב"רע במיעוטו" - כלומר שללמוד בבית ספר אפוף רעלים טוב יותר מלא ללמוד כלל. עבור ילדים כמו מוחמד ג'מיל עלקם, האחים נדאל ומוופק מג'אהד, ואחרים, התשובה ברורה. ללימודים בבית הספר יש עבורם משמעות בריאותית מוחשית.
שלושתם סובלים מאז ילדותם מאסטמה וממחלות בדרכי הנשימה. מעדותם בבית המשפט עולה כי השהות בבית הספר רק מחריפה את מצבם. חלקם מדווחים על בחילות, חום, התעלפויות וסימפטומים נוספים. הוריהם סיפרו כי בשל ההידרדרות במצבם, חלקם חוששים מלהגיע לבית הספר.
