זכאים לנשום: התלמידים משועפאט ניצחו

בית המשפט העליון פסק היום (ג') לטובת התלמידים מבית ספר לבנים בשכונת שועפאט במזרח ירושלים, והורה לעיריית ירושלים ומשרד החינוך למצוא תוך שבוע פתרון חלופי עבור התלמידים, שבשנה האחרונה למדו במבנה הסמוך למפעל מתכות מזהם.

כבר כמעט שנה נאבק ועד ההורים של בית הספר "ראס חמיס" ברשויות, ומתלונן על שלא נמצא מענה למצוקת התלמידים. ההורים טוענים כי החלטת העירייה למקם את בית הספר צמוד למפעל יציקת מתכות מסכנת את בריאות ילדיהם ושוללת מהם זכות יסוד של סביבת לימודים נאותה ובריאה.

עוד על המאבק של התלמידים:

• שועפאט: התלמידים אולצו ללמוד סמוך למפעל
• הורים עתרו לעליון: ילדינו לומדים ליד מפעל מזהם
• החלטת בית המשפט העליון בעתירה
  

בבית הספר לומדים כ-800 תלמידים בגילאי 5 עד 12. תושבי השכונה התריעו פעמים רבות מפני המעבר למבנה, ששימש בעבר דיר עיזים ושופץ. הם סיפרו כי כאשר המפעל מפעיל את מתקניו, נפלטים מהארובות שלו עשן וריחות חריפים. כבר בימים הראשונים של שנת הלימודים האחרונה התלוננו התלמידים על ריח מתכתי חריף באוויר, כאבי ראש עזים, הקאות וסחרחורות.

ההורים פנו לעיריית ירושלים ודרשו להעביר את בית הספר למבנה אחר, אך לא נמצא פיתרון למצוקתם. גם השבתה של הלימודים על ידי ועד ההורים לא שינתה את עמדת העירייה, וההורים פנו לבית המשפט.

בית המשפט לעניינים מנהליים הסכים כי אין זה סביר למקם בית ספר בצמוד למפעל ובלב אזור תעשיה, אך השופטים קיבלו את עמדת העירייה לפיה המצב אינו בלתי חוקי, משום שאין חריגה מתקני איכות אוויר, ולכן לא ראו צורך להתערב.

ההורים, בסיוע האגודה לזכויות האזרח ועמותת "אדם טבע ודין" עתרו לבית המשפט העליון. הם הסתייעו בחוות דעתו המקצועית של ד"ר אריה ונגר, מומחה בתחום איכות אוויר מטעם "אדם טבע ודין", שקבע כי הלימודים בסמוך למפעל פוגעים בבריאותם של הילדים. בבית המשפט טענו העותרים כי גם אם המפעל עומד בכל תקני איכות האוויר, אין הדבר מעיד על העדר זיהום. הם ציינו כי תקני איכות האוויר מתייחסים לפליטת זיהום באזורי תעשייה, אך לא למיקום רגיש כמו בצמוד למוסד לימודים.

על פי נוסח הפסיקה, הראיה שהכריעה את הכף הייתה חוות דעת של מנהל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה, שוני גולדברגר. לדבריו, "אין זה סביר, ולכל הפחות אין זה רצוי, למקם בית ספר ובו מאות תלמידים בצמידות למפעל תעשייתי מסוג זה".

השופטים: בית הספר "אינו ראוי ללימודי אדם"

לאור עמדה זו של המשרד להגנת הסביבה, קיבלו שופטי העליון אליעזר ריבלין, אליקים רובינשטיין ומרים נאור את עמדת העותרים. הם הורו לעיריית ירושלים ולמשרד החינוך למצוא פיתרון שיאפשר לתלמידים לפתוח את שנת הלימודים הקרובה בעוד שבוע במיקום חלופי, "מבלי לסכן את בריאותם". השופטים פסקו כי הפיתרון יכול להיות זמני, אך עליו להיות מיידי. "יש להעתיק את בית הספר או את המפעל, או למצוא פתרון מתאים אחר", כתבו.

השופטים הכירו בניסיונות שעשתה עייריית ירושלים למצוא מבנה חלופי, אך מתחו עליה ביקורת חריפה על שהדבר התעכב והתלמידים נותרו ליד המפעל למשך זמן כה רב, במבנה אותו כינו "שאינו ראוי ללימודי-אדם".

"הנכונות להסכים לחשיפת ילדים לסיכונים הנלווים לשאיפת החומרים המזיקים, ולוּ למשך יום אחד, היא החלטה בלתי-סבירה ואין להשאירה על מכונה", כתב המשנה לנשיאת בית המשפט, השופט אליעזר ריבלין.

בימים האחרונים, על רקע הדיונים בעתירה, החלה העירייה במציאת פיתרון והשופט ריבלין ברך על כך, את הוסיף ואמר כי את הניסיונות הללו היה צריך לבצע זה מכבר, ולא ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים.

"משרד החינוך ועיריית ירושלים נהגו תחילה בחלמאות, כאשר החליטו על פתיחת בית הספר בלבו של אזור תעשייה מזוהם ובצמוד למפעל, ואחר כך בסחבת בלתי נסבלת, כאשר במשך שנה שלמה טענו כי "נעשים מאמצים" לשינוי המצב", אמרה עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח. "אי אפשר שלא לתהות, האם מישהו היה מעלה על דעתו לנהוג כך כלפי תלמידים יהודים ממערב העיר".