ההרס בעבדת: "פרצתי בבכי - זה חילול הקודש"
הלם וזעם איפיינו את תחושותיהם של העובדים והמבקרים בגן הלאומי עבדת שבהר הנגב, בשעות שלאחר גילוי מעשי ההרס הנרחבים במקום. צוות ynet שמע על התחושות הקשות, ועל מה שיידרש כדי לתקן את האתר ולשקמו
עד כמה בלתי-הפיך הנזק הרב בגן הלאומי עבדת ? העובדים במקום ושוחרי התרבות שהגיעו לאחר שהותר לקהל לשוב ולבקר באתר, ניסו לאמוד ביממה שחלפה את הנזקים העצומים, ולברר מה עושים כעת; כיצד מתחילים להשיב את המקום בעל החשיבות ההיסטורית-עולמית לימים עברו, תרתי משמע.
כשדמעות חונקות את גרונו סיפר שמואל זוכוביצקי, האחראי על תחזוקת האתר, ל-ynet על מה שמתחולל בקרבו מאז שחזה במראות הקשים במקום שהוא מכיר ומטפח בו כל אבן ואבן. ילדים ובני נוער שהגיעו להדרכה במקום התקשו להתמודד עם השאלה - כיצד יכולים בני אדם לחולל הרס כה קשה באתר ייחודי כל כך.
אמש (יום ב') התברר כי מאמצי המשטרה לעלות על עקבותיהם של חשודים במעשי ההרס לא העלו חרס. שני בדואים, בני 41 ו-57, המתגוררים סמוך לעבדת נעצרו בחשד שפגעו במקום. השניים הכחישו בחקירתם את המיוחס להם.
ב-2005 הכריז אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) כי עבדת היא אתר מורשת עולמית תרבותי. מזכ"ל הוועד הישראלי לאונסק"ו, דניאל בר-אלי, סיפר ל-ynet על התחושות כששמע על ההרס במקום: "הייתי המום. זה אקט לא הגיוני. לא מובן לי הדבר הזה. זה פשוט פשע נגד התרבות האנושית".