ריבלין לח"כים: הקקופוניה בכנסת - שיח אלים
על רקע האלימות המשתוללת ברחובות, יידרוש היום יושב ראש הכנסת מחברי המשכן לאמץ שיח סובלני יותר, ולשמור על "תרבות מינימלית" של ויכוח. "הקקופוניה הפרלמנטרית היא שיח אלים המחלחל אל כל שכבות העם", יאמר לח"כים
מושב החורף של הכנסת ייפתח היום (יום ב') בישיבה חגיגית – ויושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, מתכוון לנצל את ההזדמנות כדי לקרוא להסדרה מחדש של השיח במשכן. בנאום שיישא בפני חברי הכנסת קושר ריבלין בין האלימות הגואה ברחובות ובין האלימות המילולית בבית המחוקקים. "עלינו לשאול עצמנו: האם אנו, בדיונים המתחוללים כאן, לא חטאנו באלימות מילולית?", יאמר.
לטענתו, בעוד שכמעט כל הביקורת הציבורית סביב האלימות ברחובות התנקזה לכתב אישום חריף נגד רשויות אכיפת החוק, בית המחוקקים עצמו אינו נקי כפיים לחלוטין.
"האחריות הציבורית שלנו אינה יכולה להתמצות רק בביקורת הפרלמנטרית על זרועות אכיפת החוק. מוטלת על שכמנו החובה לבחון את האופן שבו אנחנו מנהלים את הפולמוס בין כותלי הבית הזה".
ריבלין מציין בנאומו כי רמת השיח כנסת הידרדרה בשנים האחרונות. "התפתח תהליך הפוך, שלילי, של ירידת קרנה של הכנסת וזניחתה לטובת פורומים אחרים... נדמה לי, שגם הקקופוניה הפרלמנטרית, היא סוג של שיח אלים שמחלחל אל כל שכבות העם, לא פחות מהאלימות המילולית שעל המרקע, או זו שמתחוללת בזירות דיון אחרות, חוץ פרלמנטריות", יאמר.
הוא מסביר גם כי הדבר מסביר בין היתר גם את החלטת מנהיגים שלא לשאת נאומים דרמטיים ובעלי משקל ציבורי רב על במת כנסת ישראל. "לא מן הנמנע שהפרטת הדיון הציבורי באה בראש ובראשונה בשל האלימות המילולית הזו, ושהכנסת הרוויחה ביושר כמעט גמור את העובדה שקמו לה בימות מתחרות על אוזנו של הציבור", יאמר. "כאשר דיון מדיני הופך לבליל של קריאות ביניים, מה פלא שראשי ממשלה מדירים את רגליהם מהכנסת ונוהרים לבמות אחרות כדי למסור לציבור הודעה בעלת חשיבות לאומית".
ומה עם קריאות הביניים, אי הסדר וההמולה בדיונים? "אסור לנו לסבול מציאות שבה הערה של חבר כנסת מולידה תגובת שרשרת, בדרכה למהומה רבתי", יאמר ריבלין לחברי הכנסת. "אסור לנו
להתיר לחבר הכנסת הבודד לעשות את קריאת הביניים "קרדום לחפור בו", או עוד אמצעי "לקבל כותרת", באופן שחונק לגמרי את היכולת לנהל כאן דיונים בעלי משמעות. גם לספונטניות יש להציב גבול. קריאות הביניים ראוי שיהיו במשורה, ושיהיו גם ברורות ונשמעות.
יש לשמור באופן קפדני יותר על תרבות מינימלית של ויכוח, ואם יש צורך, אף לנקוט צעדים חמורים לשם כך. לא מדובר ב"סתימת פיות" חלילה או ב"צנזורה" על התוכן, מדובר "צנזורה" על הסגנון, ובהחלט, איני מוצא בכך פסול. אדרבה", יבהיר בנאום.
לפנייה לכתב/ת 
