שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ישראל מובילה במערב בבריחת מוחות, בפער עצום
    ועדת החינוך קיבלה סקירה עגומה על מצב ההשכלה הגבוהה, לפיה 25% ממדעני ישראל נמצאים בחו"ל - פי 2 מקנדה שבמקום השני. ישראל ראשונה בעולם המפותח גם בגילם המזדקן של חברי הסגל האקדמי, והיא המדינה היחידה שמספר מדעניה הולך ופוחת. יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב: "אנו בתהליך דעיכה"

    לאן נעלם רבע מהכוח האיכותי באקדמיה הישראלית? נתונים קשים אודות מצבה של ההשכלה הגבוהה הוצגו היום (ב') בוועדת החינוך של הכנסת, בדיון שהתקיים לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית. על פי הנתונים שהציג יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכנברג, כמעט 25 אחוז מאנשי הסגל האקדמי שצמחו בישראל נמצאים כיום מחוץ לגבולות המדינה - נתון הממקום אותה ראשונה מבין המדינות המפותחות, החברות בארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, OECD.

     

    לדברי טרכטנברג, "בכדי להמחיש עד כמה הנתונים קשים, הרי שאם ישנם כ-4,000 אנשי סגל בכיר באוניברסיטאות, כ-1,000 מהם,

    אנשי מדע ומחקר, נמצאים בחו"ל - הרבה מעבר לכל מדינה אחרת".

     

    נתונים מדאיגים נוספים נוגעים לגילם המזדקן של חברי הסגל האקדמי - כמעט מחציתם מעל גיל 55, וגם בתחום זה אנו ראשונים מבין המדינות המפותחות. לעומת זאת, בתחום שבו הובילה ישראל את העולם באופן מסורתי - מספר הפרסומים האקמיים לנפש - ירדנו למקום השלישי. זאת ועוד - מתברר כי מבין כל המדינות החברות ב-OECD, ישראל היא המדינה היחידה שבה נמצא מספר חברי הסגל האקדמי בירידה בשנים האחרונות. עם זאת, פרופ' טרכנטנברג הזכיר כי הישגי העבר באקדמיה הבשילו לכדי זכייה בכמות נכבדה של פרסי נובל בעשור האחרון - האחרון שבהם של הפרופסורית לכימיה עדה יונת.

     

    פי 2 מקנדה, פי 20 מספרד

    הנתונים לגבי שיעור המדענים השוהים בחו"ל הופכים את ישראל ל"יצואנית המוחות המובילה בעולם", בפער עצום מהבאות אחריה. לשם השוואה, מנתוני ה-OECD שעליהם התבסס טרכטנברג, עולה שבקנדה, במדינה הבאה בתור ברשימה אחרי ישראל מבין המדינות החברות בארגון, יוצאים את גבולות המדינה 12.2% מחברי הסגל האקדמי - פחות מחצי מישראל. הבאות ברשימה כבר עומדות על אזור ה-4%, ויתר המדינות משתרכות באזור ה-1% ומטה. בתרשים הבא מוצגות 11 המדינות ה"מובילות".


     

    כאמור, נתונים נוספים שהוצגו בוועדה מעלים כי הסגל האקדמי בישראל הולך ומזדקן. גם נתונים אלה, בהשוואה לעולם, מציבים את ישראל במקום רע מאוד. בישראל 48.3% מאנשי הסגל הבכיר הם מעל גיל 55. אחרינו נמצאת ארצות-הברית עם 32.2% מהסגל בגילאים אלה, אוסטרליה עם 24.9%, ובריטניה - 16.9%.

     

    לדברי טרכטנברג, "במצב הזה לא נוכל לייצר מחקר וקדמה מדעית שאנו כה זקוקים להם. יש לאפשר לסגל צעיר יותר להיכנס לאוניברסיטאות".

     

    עשור שנים - פחות 380 מדענים

    אך בכך לא מסתיימים הנתונים העגומים. גם במספר הפרסומים האקדמיים חלה ירידה. אם בעבר הייתה ישראל המובילה בעולם בפרסומים המדעיים לנפש, הרי שהיום הידרדרה למקום השלישי בעולם.

     

    נתונים נוספים מראים כי גם מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות ירד משמעותית בעשור האחרון, מ-4,684 בתחילת העשור ל-4,304 בשנה שעברה.

    במועצה להשכלה גבוהה מבהירים כי ישראל היא המדינה היחידה בין מדינות ה-OECD שהגרף הזה נמצא אצלה בירידה ולא בעלייה - כלמור, מספר האקדמאים קטן ולא גדל. נתון זה משפיע באופן ישיר על יחס הסטודנטים למרצים, שעלה מיחס של אחד ל-16 בתחילת העשור ליחס של אחד ל-24 בשנה שעברה.

     

    היכן יש בכל זאת נקודות אור? לנובל פתרונים. מסתבר כי ישראל ממוקמת חמישית במספר פרסי הנובל שקיבלו אזרחיה בעשור האחרון בתחום המדעים - אם כי מדובר כמובן בתוצר של עבודה שנעשתה שנים קודם לכן.

     

    חמשת הפרסים שניתנו לישראלים בולטים במיוחד לנוכח היקף האוכלוסיה הקטן. במקום הראשון נמצאת ארצות-הברית עם 53 פרסים, אחריה בריטניה עם תשעה, גרמניה עם שישה, יפן עם שישה, ישראל עם חמישה, צרפת עם ארבעה, אוסטרליה עם שלושה, ורוסיה עם שניים. שוויץ, בלארוס דרום-אפריקה, סין, ניו זילנד, שבדיה, סינגפור ונורבגיה זכו בפרס אחד בלבד.

     

    סער: לרתום את כל המערכת כדי לצאת מהמשבר

    "אנו נמצאים בתהליך דעיכה, כאשר הביטויים הם גם בריחת המוחות, עלייה בגיל הסגל, עלייה במספר סטודנטים למרצה וירידת קרנה של ההשכלה הגבוהה בציבוריות הישראלית", אמר פרופ' טרכנברג.

     

    שר החינוך גדעון סער, המשמש גם כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה, אמר בדיון כי מאז 2001, איבדה מערכת ההשכלה הגבוהה יותר מ-150 ימי לימודים, שהם כחצי שנת לימוד אקדמית, בגלל שביתות וסכסוכים ש"נבעו מאינטרס לגיטימי, אך צר, של מגזר מסוים כזה או אחר".

     לדבריו, "את החומרה של המשבר אין לטאטא מתחת לשטיח. רק אם נרתום את כל הגורמים במערכת לשיתוף פעולה - אוצר, כנסת - ניתן יהיה לחלץ את מערכת ההשכלה הגבוהה מהמשבר".

     

    יו"ר ועדת החינוך, ח"כ זבולון אורלב, אמר בדיון: "לאור הנתונים הקשים, הרי שהסיכוי שישראל תמשיך לייצר פרס נובל בעוד 20 שנה הם נמוכים, שכן אנו עדים להשקעות העבר בתוצאות הנראות לעין היום".

     

    בימים אלה מגבשים ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה ושר החינוך תוכנית תקציבית ופעולות לחמש השנים הקרובות, בתקווה שמשרד האוצר יאשר אותה. במקביל, בונים במועצה להשכלה גבוהה מודל תקצוב חדש שיתמרץ מצוינות מחקרית והוראה איכותית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אוניברסיטת תל-אביב
    צילום: שאול גולן
    פרופ' טרטנברג. "במצב הזה לא נוכל לייצר מחקר וקדמה מדעית שאנו כה זקוקים להם"
    צילום: אלכס קולומויסקי
    סער. איבדנו חצי שנה אקדמית בגלל שביתות
    צילום: גיל יוחנן
    אורלב. פרס נובל עוד 20 שנה? תשכחו מזה
    צילום: דודי ועקנין
    מומלצים