סוף עצוב לעוזניית הנגב הפצועה

 

כ-25-30 זוגות של עוזניות הנגב, דורסי יום ממשפחת הנציים, קיננו עד שנות ה-50 באזור הערב והנגב. בשנות ה-80 צנח מספרן משמעותית, ונמנו רק כארבעה זוגות מקננים בלבד. הקינון הידוע האחרון נרשם באזור יוטבתה בשנת 1989. כיום מוחזקים כמה פרטים בודדים בגרעיני רבייה, כאמור.

 

ציד, לקיחת הדורסים לגידול בשבי והברחתם לגני חיות באירופה, וכן הרעלות, התחשמלויות, הפרעות האדם באזורי קינון ומחסור במזון טבעי, הם חלק מהגורמים שהובילו להיעלמותו של המין הזה מאזורנו. כיום עוזניית הנגב נחשבת לדורס נדיר שמגיע לבקר בישראל, והיא אינה מקננת עוד בטבע המקומי.

 

במהלך השבועות האחרונים, למרות מאמצי הרופאים וצוות המטפלים בבית החולים, חלה הידרדרות במצב הרגל ובבריאותו של הדורס הגדול. "הוא נחלש, לא הצליח לעמוד על הרגל ופשוט היה שבר כלי, למרות כל המאמצים שלנו לרפא אותו ולאפשר לו לחזור לגרעין הרבייה עם סיכויים לשרוד ולהתרבות", אומרת ד"ר רוזנצוויג. "זכר במצבו הגופני בטבע לא היה שורד זמן רב, אך אנחנו נלחמנו כדי להשאירו בחיים, מאחר שכל פרט של המין הוא חשוב ביותר לרבייה".

 

בחודש שעבר, החליטו הרופאים לגאול אותו מייסוריו ואחד מהנציגים האחרונים של המין הנדיר שנכחד לחלוטין מהטבע בישראל, הורדם הרדמת חסד.

 

טיפולי פיזיותרפיה לעוזנייה (צילום: יהונתן צור)

 

 

• רוצים עוד סיפורי חיות? בואו לבקר בבלוג "בית החולים לחיות בר " 
  

 

מצאתם חיית בר פצועה? צרו קשר עם הגורמים הבאים: מוקד הסביבה של רשות הטבע והגנים: 6911* >> ד"ר רונה נדלר: 057-8842263 (מירס: 96*77*2000) >> עינת מטלון במרפאת בית החולים בספארי בר"ג: 057-8663920, 03-6305322