שתף קטע נבחר

לחנך גם את המשטרה

ההחלטה שלא להרשיע נער ערבי שיידה אבנים, לא רק שלא תפגע בהרתעה - אלא שהיא תשפר את האכיפה

החלטתו של השופט יובל שדמי שלא להרשיע נער ערבי, שיידה אבנים במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, היא החלטה מקוממת לכאורה. מדוע נער שעבר עבירה ואף סיכן חיי אדם אינו מורשע? כיצד נמנע הישנות של מקרים מסוג זה (זריקת אבנים) בעתיד?

 

שערו בנפשכם שהכנסת הייתה מחוקקת חוק, המאפשר לקטינים יהודים לזרוק אבנים על רקע אידיאולוגי,

 אך אוסר זאת על קטינים ערבים. בית המשפט העליון ודאי היה פוסל את החוק, בטענה כי הוא נוגד את אושיות היסוד של ישראל כמדינה דמוקרטית. מדוע, אם כך, שלא נתקומם על אפליה באכיפת החוק במקרים של תקיפת אנשי כוחות הביטחון? הדעת אינה סובלת איפה ואיפה.

 

במדינת ישראל קיים חוק המכונה "הגנה מן הצדק", המאפשר לבית המשפט להתחשב בתופעות של חוסר צדק - כמו למשל התופעה של "אכיפה בררנית" או "אכיפה סלקטיבית". אכיפה כזו פוגעת בשוויון ובציפיות הלגיטימיות של הציבור, שלומד על רוחו של הדין מהתנהגות הרשויות (המשטרה והתביעה) ולא מלשון החוק.

 

אם החוק קובע כי המהירות המותרת היא 90 קמ"ש, אך המשטרה אינה עוצרת אנשים שנוהגים במהירות 100 קמ"ש, אז המשטרה יוצרת "דין למעשה" לפיו המהירות המותרת היא 100 קמ"ש, והוא הקובע. אם אדם כלשהו ייענש על כך, כאשר שאר הנהגים פועלים באופן חופשי, הוא ירגיש מופלה ונרדף.

 

בפני השופט הובאו נתונים לפיהם כאשר קטינים מהמגזר היהודי מבצעים עבירות אלימות כלפי כוחות הביטחון,

 ההליכים נגדם מוקפאים או מתבטלים בדרכים שונות. לעומת זאת, נגד קטינים ערבים בוחרת המדינה להגיש כתבי אישום, ואף דורשת לגזור עונש מאסר בפועל. לאור זאת, בחר השופט שלא להרשיע את הנער אלא לנקוט כלפיו "דרכי טיפול" - עבודות למען הזולת ומאסר על-תנאי.

 

אחד מתפקידיו של ההליך הפלילי הוא אכן להתוות נורמות התנהגות ראויות בחברה. במסגרת זו יש לעקור מן השורש את התופעה של זריקת אבנים. אולם, רק אכיפה שוויונית של החוק כלפי כל חלקי האוכלוסייה תוביל לכך.

 

בפסיקתו האמיצה חינך בית המשפט בראש ובראשונה את הנער - אשר ייאלץ לבצע עבודות לתועלת הציבור - אבל גם את הרשויות, שיש לשער כי יפעלו לאכיפת החוק בצורה יותר שוויונית. אכיפה כזו תוביל גם להרתעה אמיתית מפני התופעה של זריקת אבנים.

 

החלטת השופט לא רק שלא תפגע בהרתעה, אלא שהיא טומנת בחובה פוטנציאל לשפר הן את האכיפה והן את ההרתעה. אכן, לפעמים צריך לחנך גם את המשטרה.

 

ד"ר מיכל טמיר - מרצה בכירה במכללת שערי משפט ומחברת הספר "אכיפה סלקטיבית"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר מיכל טמיר
צילום: רויטרס
הפרות סדר (ארכיון)
צילום: רויטרס
מומלצים