בית המשפט לנוער בנצרת פסק בניגוד לעמדת המדינה, ולא הרשיע נער ערבי שניסה לחבל בניידת משטרה במהלך מבצע "עופרת יצוקה". השופט קיבל את טענת הסנגור, שטען כי המדינה נוהגת מדיניות מפלה כלפי בני נוער ערבים בעבירות של "אלימות אידיאולוגית".
הנער (17) מנצרת הואשם כי יידה אבנים לעבר ניידת משטרה בכביש המוביל לציפורי, ימים ספורים לאחר פרוץ מבצע צה"ל בעזה.
| אלימות אידיאולוגית? |
|
| "חנינה למתנגדי ההתנתקות" / אביעד גליקמן |
|
הסנגוריה הציבורית החלה במבצע להגשת בקשות למחיקת הרישום הפלילי לעבירות הקשורות להתנגדות. היום הוגשו 80 בקשות חנינה ראשונות לנשיא, ומוערך כי בסופו של דבר יימחק הרישום לרוב הנאשמים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
המדינה דרשה לגזור עליו עונש מאסר בפועל, בטענה כי הדבר יסייע להרתיע אזרחים ערבים מפני התנהגות דומה, אולם השופט קבע כי הדבר עומד "בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית".
נציגי הפרקליטות טענו כי הבקשה להרשיע את הנער באה מתוך אינטרס ציבורי של הרתעת ערבים, אולם סנגורו של הנער טען כי מדובר באפליה בין נוער ערבי לנוער יהודי. "המדינה נוקטת בשנים האחרונות מדיניות של אכיפה בררנית, שמהותה אפליה במדיניות האכיפה הפלילית... בעבירות 'אידיאולוגיות' שעניינן תקיפת אנשי כוחות הביטחון".
השופט יובל שדמי קבע שהנער אמנם ביצע את המיוחס לו, אך בחר שלא להרשיעו. הוא הורה לנער לחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 שקלים, וקבע כי עליו להימנע במשך שנתיים מאלימות ועבירות נגד שוטרים. הנער ייאלץ לבצע 200 שעות עבודות למען הזולת, ולא יוכל להחזיק או לקבל רישיון נהיגה במשך שנתיים.
השופט כתב בפסיקתו כי "טענת המדינה באשר לשפיטה אינדיבידואלית בכל מקרה ומקרה בפני עצמו - בהתעלם מהתמונה הכוללת עליה מצביע סנגור - שבתה את ליבי לרגע ותחילה נטיתי לאמץ אותה, אך ככל שהגיתי בכך הגעתי למסקנה שאם אנהג כך, אעשה שקר בנפשי".
הוא הדגיש כי אילו קיבל את עמדת המדינה, היה ראוי לגזור על הנאשם מאסר ממשי בפועל למשך חודשים רבים - דבר שנועד להרתיע אותו ואת הרבים מלחזור על מעשים דומים.
"בלשון ציורית יותר אומָר שהמדינה אינה רשאית ללטף בידה אחת את העבריינים "האידיאולוגים" היהודים, ולהלקות בידה האחרת את העבריינים "האידיאולוגים" הערבים. אם סבורה המדינה שעבירות אידיאולוגיות מצדיקות אכיפה סלחנית יחסית לקטינים, כך ייעשה ביחס לכל הקטינים בלא הבדל לאום או דת", קבע.
השופט חתם את גזר הדין בציינו כי הוטרד מהמחשבה שפסק הדין "ייגע באפקטיביות של המשפט הפלילי,
ויעודד קטינים לשוב ולעבור עבירות דומות", אך נחרד מהמחשבה שפסק הדין ישתלב כחולייה נוספת בשרשרת "האכיפה הבררנית השיטתית שמנהיגה המדינה".
בארגון "עדאללה" אמרו כי ההחלטה מחזקת את טענותיהם, שבאו לידי ביטוי גם בדו"ח גולדסטון: "אנחנו חוזרים ואומרים כי אין ספק שמערכת אכיפת החוק ומתן החנינה במדינה נגועים באפליה מושרשת נגד האזרחים הערבים".
