עובד מאושר יוצר מעביד עשיר

לפסיכולוגיה חיובית יש תפקיד חשוב בהגברת האושר אצל עובדים. אולם האם היא ממלאת תפקיד גם בהגברת הפרודוקטיביות? אם המעסיק יגרום לעובד אושר - תגבר תפוקתו? התשובה, כצפוי, מורכבת.

מהו "אושר"? מצב בו רגשות הפרט הם ברובם הגדול חיוביים ורק מיעוטם שליליים, באופן יציב ולאורך זמן. חוקרים ומומחים מהתחום הארגוני מגלים עניין בזיקה שבין אושר אצל עובדים לבין שורה של תוצאות חיוביות במקום העבודה.

כך לדוגמה, תיזת העובד המאושר, או העובד הפרודוקטיבי - לפיה עובדים מאושרים יותר מבצעים יותר.

•  אז מה אם יש לי כרס? אני מאושר. טור אישי
  

אושר הוא בעיקרו גנטי 

אך למרות עשרות שנות מחקר, האישוש להשערה זו עדיין אינו חד-משמעי. מחקרים אמפיריים לא הצביעו על זיקה עקבית בין רמת האושר לבין רמות הביצועים בעבודה, כשאחד ההסברים לכך מתייחס להמשגת האושר. תיאורטיקנים ייחסו לאושר ארבעה מאפיינים עיקריים:

1. שביעות רצון בעבודה.

2. גישת הנטיות האפקטיביות לאושר.

3. עוררות רגשית או העדר תשישות רגשית.

4. רווחה נפשית, המוגדרת כאפקטיביות כללית של התפקוד הנפשי.

רמת רווחה גבוהה פירושה רמה נמוכה של רגשות שליליים, ולהפך. בהתאם לתזת העובד המאושר, הממצאים הקיימים מובילים בבירור להמשגת אושר כרווחה נפשית, ומורים על זיקה חיובית בינו לבין מדדים שונים של ביצועים בעבודה. ככל שרמת הרווחה של העובד גבוהה יותר - כן תגבר הזיקה בין שביעות הרצון בעבודה לבין הביצועים.

בעבודות מיון, לדוגמה, נמצאו מתאמים גבוהים בין מצבי אושר אצל נבדק מעבר לזמנים שונים. ממצאים אלה תומכים בהשערה שעל פיה התורשה, הגנטיקה, היא הגורם המרכזי המשפיע על אושר או על רווחה נפשית.

אופטימיות נרכשת מהי? 

נמנית עם שיטות לעידוד אושרם של העובדים (פסיכולוגיה חיובית) היא האופטימיות הנרכשת; דרך נוספת להתערבות היא "הנדסה מצבית", שפירושה שינוי סביבת העובד כדי שתקדם את רווחתו הנפשית אולכל הפחות, לא תפגע בה. אפשרות נוספת היא "עיצוב עבודה", המראה כיצד עובדים יכולים לעצב את עבודתם על-ידי שינוי הגבולות התפישתיים, המשימתיים, או היחסיים (יחסים עם אחרים בעבודה) ובכך להשפיע על משמעות וזהות העבודה ועל המוטיבציה ומידת ההצלחה בה.

אפשר אפילו להרחיב המלצה זאת לשינוי הסביבה מחוץ לעבודה. ממצאים שונים מלמדים על קשר משמעותי בין שביעות הרצון בעבודה לבין שביעות הרצון כללית בחיים, ובינה לבין שביעות הרצון בנישואין. מכאן שמדיניות חברתית הקשורה לתחומי חיים אחרים של העובד, כמו המשפחה, למשל, יכולה לסייע גם לרווחתו הנפשית במקום העבודה.

אם כן, ההשערה שעובד מאושר הוא עובד פרודוקטיבי מוכיחה את עצמה אם מפקחים על הקשר שבין שביעות רצון לבין ביצועים בעבודה. כאן נועד תפקיד מכריע לפסיכולוגיה חיובית על ידי התמקדות מתמשכת בתחושות חיוביות שמחזקת את הדחפים החיוביים הבסיסיים, בונה עליהם, ומחוללת תהליך של "סחרור כלפי מעלה" (תאוריית "הרחֵב ובנֵה"). הנוסף, שיטות ההתערבות של פסיכולוגיה חיובית ושיפור סביבת העובד יתרמו גם הם הם תרומתם.

לסיום, הפסיכולוגיה החיובית לא נועדה רק להגביר את ביצועי העובד. אושר ורווחה נפשית חשובים כשלעצמם, הן בעבודה והן מחוצה לה. בהקשר זה אצטט את פרדריקסון, הוגה תאוריית "הרחֵב ובנֵה": "השורה התחתונה היא שעל חברי הארגון לפעול לטיפוח רגשות חיוביים בעצמם ואצל חבריהם, ולא רק כמצבים מוחלטים בזכות עצמם, אלא גם כדרך להשגת שינוי ארגוני ואישי ותפקוד מיטבי לאורך זמן".

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית וניהולית, מתמחה בפסיכולוגיה חיובית בביה"ס לניהול, אוניברסיטת ת"א.

המאמר המלא מתפרסם בגיליון דצמבר של "סטטוס" - הירחון לחשיבה ניהולית .