שתף קטע נבחר

איך יראו יחסינו עם ילדינו בעשור הבא?

חזרה לערכים יותר בסיסיים, מציאת האיזון בין הסמכות ההורית ל"להיות חבר של הילד", החזרת התמימות לילדוּת ודור חדש של מתקני עולם. מה מצפה להורות בעשור הבא? המומחים אופטימיים

"אני צופה שהסמכות ההורית, כולל מרחק וגבולות ברורים בין הורים לילדים, יחזרו כגל אצל נתחים גדולים באוכלוסיה", אומר פרופ' דוד פסיג, חוקר עתידים. "היות והמודל המנבא הוא ספירלי ויש כל הזמן וקטור שדוחף קדימה, לא נחזור כמובן למצב של סמכות באמצעות מכות או חרדות משתקות. החזרה תהיה למצב של סמכות מעודנת והרבה יותר משמעותית, שאינה נשענת על פחד פיזי".

 

במסגרת הפרויקט המיוחד של ynet לסיכום העשור תוך הצצה אל העשור הבא, ניעזר במומחים שלנו על מנת לענות על השאלה - כיצד תראה מערכת היחסים בין ההורים לילדים בעשור הבא. פרופ' דוד פסיג, חוקר עתידים וראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת בבית הספר לחינוך שבאוניברסיטת בר אילן, דר' דיאנה לוצאטו, אנתרופולוגית ומרצה במכללת ת"א יפו וחיים עמית, פסיכולוג חינוכי ומחבר הספרים "הורים כבני אדם" ו"הורים כמנהיגים", יסקרו מגמות בולטות בעשור הנוכחי וינסו לנבא כיצד יראה העשור הבא. 

 

אז מה היה לנו?

 

ההורים מתקרבים מדי והילדים מתרחקים מדי

"המאפיין הבולט של התקופה האחרונה הוא הקושי בהצבת גבולות", אומר חיים עמית. "ההורים מתקרבים מדי והילדים מתרחקים מדי וזו מגמה שנמשכת כבר לפחות 20 שנה. בעבר, הסמכות הייתה ברורה וזה היה לעיתים על חשבון קירבה רגשית. כיום, היתרון הוא שהפתיחות גדולה והורים יודעים די בזמן אמיתי איך הילדים מרגישים, אבל החיסרון הוא שבצד הפתיחות הזו התרחש תהליך של אובדן הסמכות. בנוסף, ברגע שאנחנו מאוד קרובים לילדים, אנחנו גם מאוד מזדהים איתם ואז נוצר מצב של חוסר הפרדה בין ההורה לילד. זה גורם לכך שהורים מאבדים את יכולת הראייה האובייקטיבית שלהם.

 

"גם השינויים הטכנולוגיים נותנים הרבה כוח ועוצמה בידי הדור הצעיר וזו אחת הסיבות הסמויות לערעור הסמכות ההורית. לצד איכות חיים, לשינויים טכנולוגיים יש גם השפעה רגשית וחברתית".

 

אישור כניסה בשלושה עותקים

"במקביל, קורה תהליך הפוך והוא שהילדים מתרחקים", אומר עמית. "בעבר, תחושת השייכות המשפחתית הייתה חזקה מאוד. מושג הפרטיות היה רופף ולהורים הייתה שליטה די מלאה על מה שקורה לילד. הילד מצידו, הרגיש מחויב למשפחה. ערך הפרטיות כיום מועצם יתר על המידה. בשביל להיכנס לחדר של מתבגר כיום, ההורה צריך אישור בשלושה עותקים. ההורים מצידם, מטפחים עצמאות והעובדה שלילדים יש את כל מה שהם רוצים בחדר, גורמת לכך שהם כמעט ולא צריכים לצאת מהחדר. השילוב של העצמת ערך הפרטיות יתר על המידה והכנסת אמצעי מדיה לחדר הילדים, יצר התרופפות משמעותית בביחד המשפחתי. אין כיום מספיק נקודות מגע בין הורים לילדים".

 

ההורים חוששים שהילדים לא יאהבו אותם

"חשוב לציין שבארץ היחסים בין הורים לילדים שונים באופן מובהק לעומת מקומות אחרים בעולם", אומרת דר' דיאנה לוצאטו. "אחת המגמות היא שהילדים רוצים להיות גלובליים. הם חשופים לסדרות טלוויזיה ולאינטרנט. ישראל נפתחה למעשה למגמה העולמית של חופש והתרחקות, אבל בארץ מגמה זו מתמתנת על ידי ערך המשפחתיות. אומרים פה, אמא שלי החברה הכי טובה ואבא שלי החבר הכי טוב.

 

"הפערים בין הדורות בארץ פחות מורגשים מכל מיני סיבות. בשנים האחרונות, החלק הישראלי גובר על החלק היהודי ויש יותר שיוויון ויחסים בגובה העיניים בין הורים לילדים. בחו"ל למשל אם הורים מתנגדים שילד יצא לישון אצל חבר, הוא יעזוב את הבית ויחזור אחרי שבוע. אצלנו יהיה שיח ומשא ומתן. ההשפעות הפוסט מודרניות של החצנה, אסקפיזם, התרופפות של ערכים מסורתיים והחתירה לאינדיבידואליזם, שהיו עלולות ליצור מתחים משמעותיים בין הורים לילדים, לא יצרו בפועל קטסטרופות.

 

"מצד שני, את יכולה לראות ילדים שהולכים למסיבות בלילה, שותים ומשתוללים וההורים שלהם יחששו להפעיל סמכות מתוך פחד שהילדים לא יאהבו אותם".


 לשינויים הטכנולוגיים יש השפעה רגשית וחברתית. צילום: index open

  

ומה יהיה?

 

1. חזרה לערכים יותר בסיסיים

"אני מאמין שההיסטוריה מאזנת את עצמה", אומר חיים עמית. "ההשקפה של היום היא אנטי תיזה של מגמות מהעבר שהיו מאוד שמרניות וסמכותיות. כבר היום, מתחילים לראות תנועה הפוכה. הורים מבינים את האחריות שלהם ביצירת גבולות וממה שאני רואה בשטח, יש גם יותר יכולת.

 

"הנושא שמבחינתי הוא בסימן שאלה והוא קשור ליחסי הורים–ילדים הוא הנושא של המשמעות. הערכים שמניעים כיום חלק גדול מהאנשים הצעירים הם ערכים מאוד שטחיים. אנשים עוברים היום ממקום למקום ומדבר לדבר. מרפרפים. יש בזה הרבה עושר וקצת מאוד אושר. אני תוהה אלו ערכים יניעו את הצעירים בעשור הבא, באיזו מידה בתוך עולם של חוסר יציבות, הם יצליחו למצוא את הדברים החשובים להם ושיהיה להם קיום קצת יותר ארוך. אני אופטימי. אני מאמין שבסופו של דבר תיווצר תנועה של חזרה לערכים יותר בסיסיים".

 

2. מציאת האיזון

גם לוצאטו מסכימה שבעשור הבא, יהיה איזשהו חיפוש אחר איזון ושההורים יצטרכו למצוא את דרך הביניים של החזרת הסמכות תוך שמירה על יחסים טובים עם הילדים. "אני חושבת שיצליחו למצוא את האיזון כי יש לנו בארץ תפיסה מאוד עמוקה של הערכים המשפחתיים. בכל פעם כשיש שינוי שמאיים על המשפחה, יש ניסיון להחזיר אותה לקדמותה ולא מגיעים להרס".

 

3. להחזיר את התמימות לילדות

"נושא נוסף הוא התפיסה של הילד כמבוגר קטן", אומרת לוצאטו. "זה הגיע למצבים ממש מסוכנים ואני מצפה שיהיה ניסיון להחזיר את התמימות לילדות".

 

4. מודל הדורות - דור מתקני העולם

פרופ' דוד פסיג, מדגיש שההסתכלות שלו אל העתיד, מבוססת על מודלים שתוּקפו במחקרים אקדמיים. מודל הדורות, שפותח באוניברסיטת הרווארד ופורסם בשנות ה-90, תוּקף על פני מאות שנים, בעיקר בתרבויות מערביות (ראו בוקסה). המודל גורס כי הדורות חוזרים על עצמם בצורה מעגלית - בכל 4 דורות.

 

"אנשים רבים לא מכירים את המודל והם עושים אקסטרפולציות למצב הקיים ומקצינים אותו בעתיד. זה פשוט לא נכון. המודל הוכיח מחזוריות על פני מאות שנים", אומר פסיג.

 

זוהי גישה מאוד אופטימית, לחשוב שמגמות לא מקצינות, אלא חוזרות על עצמן

"נכון. חשוב גם לציין שהדברים לא חוזרים לגמרי לקדמותם היות ויש תנועה ספירלית. האדם הוא הרבה יותר מאורגן כיום. יש הרבה בעיות, אבל בסך הכל הכללי אנחנו יותר מוסריים, קהילתיים ודואגים אחד לשני".

 

בעשור הקרוב ההורים ישתייכו לדור השני (המקצוענים) – שלישי (הציניקנים) והילדים לדור השלישי-רביעי. כמובן שהחלוקה היא לא מתמטית וזה יוצר ניואנסים. על פי המודל, הילדים שנולדו בתחילת שנות האלפיים והממשיכים להיוולד, הם ילדי הדור הרביעי, דור מתקני העולם, בפן הבירוקרטי, האקולוגי והמשפחתי. המבוגרים שביניהם נמצאים בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי. השפעתם תבוא לידי ביטוי בחברה כשיהיו בעלי זכות בחירה ויקימו משפחות והם יפעלו באופן אקטיבי לשינוי סדר היום לכיוון הערכי.

 

5. מתירנות ויחסים פתוחים

מהן המסקנות העיקריות שאתה מסיק מהמודל לגבי יחסי הורים–ילדים בעשור הבא?

"בעשור הבא נראה תנועה כנגד המתירנות והיחסים הפתוחים. מתחילים לראות את זה בארץ כבר עכשיו. משרד החינוך בודק שוב זכויות של תלמיד אל מול חובותיו. מתחילים להבין שיש חשיבות אפילו למידה מסוימת של פחד ביחסים בין אנשים, שיש חשיבות לסמכות. זה ילך ויגבר וייקח עוד 20 שנים עד שיתאזן".

 

6. סמכות שהיא מנהיגות

האם ההורים יצליחו להחזיר אליהם את הילדים המתרחקים? הרי קשה לנצח במלחמה מול טכנולוגיות

"אני חושב שהורים יצליחו לחסום את הילדים. על פי המודל, הדור הבא הוא מאוד סמכותי. אני צופה שהסמכות ההורית, כולל מרחק וגבולות ברורים בין הורים לילדים, יחזרו כגל אצל נתחים גדולים באוכלוסיה. היות והמודל הוא ספירלי, לא נחזור כמובן למצב של סמכות באמצעות מכות או חרדות משתקות. החזרה תהיה למצב של סמכות מעודנת והרבה יותר משמעותית שאינה נשענת על פחד פיזי. סמכות שהיא מנהיגות".

 

אמנם על פי המודל, הביטוי המלא של הדור הרביעי שהוא דור מתקני העולם, יגיע רק בעוד כ-20 שנה והעשור הקרוב הוא עשור של מעבר, אבל ניתן לסכם ולומר שכל המומחים אופטימיים לגבי העתיד ולנו לא נותר אלא לקוות שהם אכן צודקים.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Jupiter
חיים עמית
ד"ר דיאנה לוצאטו
פרופ' דוד פסיג
מומלצים