אירופה חלוקה: איסור הצריחים - גזענות או מופת?

יום אחרי שאזרחי שוויץ החליטו לאסור בניית צריחי מסגדים במדינתם, ברחבי אירופה מתקשים להתמודד עם תוצאות משאל העם, שלא הותיר ספק - אירופים רבים כבר אינם חוששים להביע בקול חד וברור עמדות שבבסיסן שנאת הזרים והפחד מהאיסלאם.

אחד הדוברים הבוטים ביותר נגד ההחלטה היה שר החוץ של צרפת, ברנאר קושנר, שגינה את מה שהוא מכנה "מפגן של חוסר סבלנות", שהתבטא בתמיכתם של 57 אחוז מהשוויצרים באיסור. לדברי קושנר, האיסור על בניית צריחי מסגדים הוא "שערוריה", ומהווה דיכוי של דת האיסלאם. הוא אף הביע תקווה שהשוויצרים יחזרו בהם מההחלטה במהירות.

בשוויץ ניסו היום לצמצם את הנזק התדמיתי שהגיע בעקבות ההחלטה, וביקשו להדגיש כי הצעד אינו מכוון נגד המוסלמים, אלא נגד האיסלאם הקיצוני.

שרת המשפטים השוויצרית, אוולין ווילדמר-שלומפף, התעקשה כי ארצה תומכת בחופש לבני כל הדתות, "ומשאל העם כוון נגד ההקצנה בקרב מוסלמים במדינה".

בגרמניה אמר בכיר במפלגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל, וולפגנג בוסבך, כי תוצאות המשאל חושפות את הפחד מהאיסלאם שנפוץ בקרב אזרחי שוויץ, פחד שקיים לדבריו גם בגרמניה. "ביקורת על תוצאות המשאל לא תועיל לנו", אמר בוסבך. "יש להתייחס ברצינות לאיסלאמיזציה של החברה באירופה".

בוסבך התייחס לפער המתרחב, לטענתו, בין עמדות הציבור לעמדות הרשויות בנושא. "גם בגרמניה בניית מסגדים גדולים הובילה למחאה ציבורית. יש פער גדול בין דעת האזרחים לרשויות, ועלינו לקיים דיון פתוח וענייני בנושא בניית מסגדים ולהגיע לפשרות שימנעו עימותים".

בין המברכים על הכרעת העם בשוויץ, היה כמובן חירט וילדרס, המחוקק ההולנדי, שסרטו האנטי-איסלאמי עורר זעם בעולם המוסלמי, והפך אותו לדמות מכובדת בחוגי הימין הקיצוני. וילדרס אמר כי מפלגתו תדרוש מממשלתו לקיים משאל עם דומה, ושלח ברכות לשוויץ "בשל התוצאה הנהדרת במשאל העם". הוא הוסיף כי אם ממשלת הולנד תסרב לקיים משאל עם, מפלגתו תציג הצעת חוק משלה לפרלמנט. "מה שאפשרי בשוויץ, צריך להיות אפשרי גם פה", אמר.

מומחה: הצריחים - כלי פוליטי בידי הימין הקיצוני 

פרופסור משה מאור, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, רואה במשאל העם בשוויץ כלי פוליטי בידי מפלגות הימין הקיצוני, שרואות בנושא הזה הזדמנות לקדם את עצמן ולאלץ את מפלגות השלטון באירופה להציג את עצמן כמי שמתנגדות לצעדים כאלה.

"למפלגות הימין באירופה אין בסיס אידיאולוגי מוצק", אמר פרופ' מאור ל-ynet. "יש להן רק את היכולות הפוליטיות לנצל נושאים מסוימים כדי לגרום לעלייה בתמיכה בהן. סוגיית הצריחים נפלה להם כפרי בשל לידיים. זה נושא יוצא מן הכלל שיש לו נראות ציבורית מאוד גבוהה".

פרופ' מאור צופה כי כעת, בעקבות הצלחת הימין במשאל העם בשוויץ, הנושא יצבור תאוצה במדינות אירופה. "אם השוויצרים, הניטרלים, החליטו כך, אז זה נותן לגיטימציה לדיון. נוסף לימין עוד נושא שיוביל את ההמונים אליהם". הוא אומר כי למרות ששוויץ אינה חברה באיחוד האירופי,

ההשפעה תחלחל מהר מאוד למדינות האיחוד. "המפלגות השולטות יהיו חייבות לגבש עמדה בנושא וייקרעו בין הגישה הדמורטית רב-תרבותית, לידיעה שרוב העם לא רוצה את הסממנים האיסלאמיים האלה. השאלה היא איפה הם ימצאו את שיווי המשקל".

האם הכרעת העם היא מחייבת? בשוויץ, שבה אליטה שלטונית מבוססת, ניתן לראות שכאשר תוצאות משאל העם אינן לרוחה, היא נוטה לנסות להשיב את המצב לקדמותו. כך היה למשל עם משאלי העם שנגעו להצטרפות לאיחוד האירופי. אבל תוצאות המשאל הן ללא ספק איתות ברור למפלגות השלטון. "אני מאמין שהאליטה רואה שגם אנשים שנטו להצביע למפלגות שלטון, המירו את הצבעתם במשאל. זה איתות מאוד ברור למפלגות השלטון שהן בבעיה. העם משנה את דעתו - הוא לא רוצה להציג חזות דמוקרטית רב-תרבותית".