שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בכיר לשעבר בשייטת: נאבקים בעודף מוטיבציה
    בשיחה עם ynet אמר בכיר לשעבר ביחידת העילית של חיל הים כי הלוחמים יחזרו לצלול תוך זמן קצר, למרות מותו של סמ"ר גל אזולאי בתאונה. "אולי החייל התחיל להרגיש לא טוב וניסה להיאבק בהרגשה הזו, מה שמאוד אופייני ללוחמי שייטת"

    למרות האסון הכבד שאירע הלילה (יום ב') בנמל אשדוד, בו נהרג סמ"ר גל אזולאי, סבור בכיר לשעבר בשייטת 13 כי לוחמי היחידה יחזרו כבר בימים הקרובים לשגרת הצלילות. בשלב זה אמנם הורה מפקד חיל הים להפסיק את כל אימוני הצלילה עד שיופקו מסקנות מהחקירה, אך הבכיר טוען כי הדבר לא יארך זמן רב. "אמנם זה לא פשוט לחזור לצלול אחרי שחבר שלך נהרג בצורה כזו, אבל אין ברירה, חייבים להמשיך", הוא אמר ל-ynet.

     

    הבכיר הסביר כי מגוון גורמים יכולים להוביל לתאונת אימונים כזו. "תחת הכותרת 'אימון שגרתי' יש הרבה סוגי אימונים. צריך להבין שצלילה זה דבר מסוכן וכי כל תקלה מתחת למים - מסוכנת יותר". הבכיר הסביר כי העובדה שהצלילה נעשית בלילה הופכת אותה למסוכנת יותר. "בלילה אתה לא רואה את הסימפטומים של חבריך ליחידה כמו שתראה אותם ביום, אם אתה רואה שמשהו לא בסדר - הטיפול יותר מורכב, כיוון שיש מגבלות גם בסיוע הרפואי".

     

    גורם נוסף שהופך אימון למורכב הוא עומק הצלילה. "בצלילה לא קרבית משתמשים במכשירים פשוטים שיוצרים הרבה בועות במים ובגללן ניתן לזהות את הצוללן בקלות. לעומת זאת, בצלילה קרבית - צוללים עם מכשירים 'במעגל סגור', כאשר הצולל נושם חמצן נקי ופולט אותו לתוך המכשיר, המכשיר סופח את הפחמן הדו-חמצני, ומחזיר לך את החמצן הנקי. כך הצולל לא פולט כלום ולא ניתן לגלות אותו. הבעיה במנגנון מסוג זה הוא שלעתים בעומק רב חמצן נקי הופך לגז רעיל. זה לא קורה תמיד ולא לכולם - יש פרמטרים נוספים שמשפיעים כגון מה הצוללן אכל לפני הצלילה, כמה הוא ישן ומה הטמפרטורה של המים - אבל העובדה היא שהיו תאונות כאלו בעבר".


    גל אזולאי ז"ל 

     

    למרות הסיכון, הבכיר אומר כי אימונים כאלו חיוניים. "אין ברירה, צוללן חייב לדעת לעבור מתחת לאונייה מבלי להיכנס למדחסים שלה, אז הוא מחויב לרדת גם לעומקים האלו. נכון שהיו תאונות צלילה במהלך אימונים בעבר, אבל הצורך להגיע לעומקים הוביל להנחיות מדויקות שנכתבו בדם".

     

    עם זאת, הוא לא שולל כי ייתכן שסיבת התאונה מקורה בעודף מוטיבציה. "אולי החייל התחיל להרגיש לא טוב וניסה להיאבק בהרגשה הזו, מה שמאוד אופייני ללוחמי שייטת. כתוצאה מאירועי עבר, מערכות ההדרכה מנסות להילחם בזה אבל ההישגיות הזו קיימת אצל הלוחמים האלו.
    מדובר בחיילים עם המון מוטיבציה, שלא מתרגשים שקצת קשה להם או שהם מרגישים לא טוב. לך תילחם עם מוטיבציה של לוחמי שייטת".

     

    על ההתמודדות היחידה עם האסון, אמר הבכיר לשעבר: "קודם כל יש פה אובדן של חבר, זו יחידה שבה כולם מכירים את כולם, ובוודאי כשמדובר בלוחם שנמצא בשלב מתקדם. מחר הם הולכים לקבור אותו, והקשר ביניהם הוא כבר הרבה מעבר לקשר של פלוגת טירונות. לאחר מכן הקושי השני שניצב בפני הלוחמים הוא הרצון לדעת מה בדיוק קרה שם, האם הנחיות הבטיחות הקיימות לא מספקות? אני לא מעריך שזה קרה אבל רק בדיקה תוכיח מה בדיוק היה שם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים