ה"נפשות המתות" של מארק שאגאל

מוזיאון תל אביב יציג החל מה-18.1 מבחר תחריטים של מארק שאגאל מהסדרה "נפשות מתות", אותן עשה שאגאל עפ"י ספרו של ניקולאי גוגול. 

צ'יצ'יקוב ופלושקין מוזג ליקר

במרכז הספר הידוע עומדת דמותו של צ'יצ'יקוב, נוכל ממולח ורב קסם, הקונה מבעלי אדמות את צמיתיהם שמתו – כאלה ששמותיהם טרם הוצאו ממפקד האוכלוסין הרשמי. אלה ה"נפשות המתות" שיש להיפטר מהן על מנת לא לשלם מס צמיתים. צ'יצ'יקוב מתעתד להציג נפשות אלה כאילו היו אנשים חיים ו"להפקידן" כבטחונות בבנק לצורך הלוואות, להתיישב בפרובינציה מרוחקת ולבנות לעצמו חיים של אציל כפרי מהוגן.

צ'יצ'יקוב וסובקייביץ' לאחר סעודה

תוך כדי מסעו של צ'יצ'יקוב נחשף הקורא לעם הרוסי על מעמדותיו: בעלי האחוזות החמדניים והעצלים, הפקידים תאבי הכבוד והשררה, הצמיתים העניים שאינם אלא רכוש אדונם – בחייהם ואף לאחר מותם. את כל אלה גוגול משרטט בהגזמה, כגרוטסקה גדולה מהחיים, אך לא נטולת חמלה.

צ'יצ'יקוב נכנס בכרכרה לעיר

האוצרת עליזה פדובאנו-פרידמן מוסיפה כי שאגאל עבד על סדרת התחריטים בשנים 1923-1927. ההדפסה נעשתה ב-1927, בהשגחתו של וולאר. התחריטים לא פורסמו, אלא נערמו במחסניו של וולאר עד ש ב-1947 רכש אותם המוציא לאור Tériade.

שאגאל לא צירף כותרות לתחריטים, אף שהוא עוקב בהם אחר העלילה. איוריו הם למעשה השלמה ציורית תוססת לטקסט. ב-1948 הם פורסמו כאלבום, הכולל גם את הטקסט של הרומן בצרפתית, במהדורה בת 368 עותקים.