אני דווקא חושב לפתוח גן-אירועים מוחיים
שבהם צמחים משגשגים ומתות עליהם קלינית, יוכלו לחגוג את ליבלובם.
המקום יהיה מעוצב כמוני: בסטייל, נוצץ מפאר ומהמם עד קומה קיבעונית.
בתוך עיצוב נוף אנושי של שיחים משוחחים ועצים משירים צ'קים לתוך חריץ צמא, יעבור השביל לחופה מעל מים שקטים שחודרים עמוק מתחת לשכבה שמנונית של אצות עם סידורי-שיער.
החופה תהיה סטרילית ורק קרובים קטטוניים ודודות קטנוניות יורשו להגיע לביקור בין שמונה לאלה שצריכים ללכת.
הזמנתי רב כי זה היה טו' בשבט, וגם די-ג'יי, כי אמרו לי שצמחים מגיבים טוב למוסיקה. אפילו רוקדים. טוב, מפתלים ענפים.
נראה לי שזה יילך. מה זה חתונה אם לא אובדן-הכרה זמני מעולף מסידורי-פרחים, מסומם מקרמים פולשניים, מושבת-מוח מנאומים חגיגיים ואחוז-שבץ מיום המחר? המחר שלא אתן שיבוא, אלי, יזמי, שושביני, אירוע-מוחי מתועד בוידאו סרטי-אימה, בופה גורמה, מנה ראשונה שלי, אני, כפרה עלי.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
