משרד החינוך: התלמיד אלרגי? שיישאר בבית
מחסור בתקציב הוביל להפסקת מימון סייעות צמודות לתלמידים הסובלים מאלרגיות מסכנות חיים. החלטה על חידוש מתעכבת בגלל סחבת, הגורמים מחליפים ביניהם האשמות - ובינתיים הילדים נותרים בבית
בני משפחתו של חושן אינם מסוגלים לשכור עבורו סייעת ולממן את פעילותה בכוחות עצמם. עד לאחרונה, כיסו את הוצאות הפעילות משרד החינוך והמועצה האזורית, שם אמרו כי המשך המימון יוקפא - עד להגשת המלצות שאמורים לגבש משרדי החינוך והבריאות בסוגייה.
"הוא מסרב להוריד את הילקוט במשך היום ונמצא במצב דכאוני קשה", אמרה ל-ynet אמו של חושן, סימונה. לדבריה, "הוא מתגעגע לחבריו ולא מבין למה מענישים אותו. רק לפני חודש, כשעוד הייתה סייעת, הצליחה נוכחותו אותו - כאשר אחד מחבריו לגן, שאכל סנדוויץ' עם גבינה, הגיש לו פרי - באותה היד. אם הוא היה אוכל אותו, הדבר היה יכול לגרום לתגובה אלרגית קטלנית".
אבל בעיניי משרד החינוך, אחראי דווקא גורם אחר למצב המסוכן שנוצר. מכתב שהגיע לידי ynet מגלה כי הנהלת המשרד מגלגלת את האחריות להיעדר מענה לתלמידים בעלי רגישויות מסוכנות אל פתחם של המורים, בטענה שאלה מסרבים לבצע בעצמם זריקות אדרנלין לתלמידים אלרגיים - כאשר נשקפת לאלה סכנת חיים, בעילה של חשש מתביעה משפטית.
במכתב, שאותו שיגר מנכ"ל משרד החינוך, שמשון שושני, לעמותה המייצגת ילדים הסובלים מאלרגיות מסכנות חיים, כתב: "ארגוני המורים מסרבים לחייב מורים לבצע הזרקות, מחשש לתביעות משפטיות". מכתבו של שושני בא בתגובה לדרישה מצד הארגונים להשיב את פעילות הסייעות הצמודות בבתי הספר, שהיעדרן, במקרים של תגובה אלרגית, מהווה לדבריהם סכנת חיים של ממש.
"המורים לא אחראים"
בארגוני המורים הביעו תרעומת על דבריו של שושני.לדבריהם, "לא נכון להציג את התמונה כך שלכאורה, המורים לא יעזרו לתלמידים במצבי חירום בגלל חשש מפני תביעות משפטיות. מי שהחליט לקצץ את האחיות מבתי הספר, צריך היה לקחת בחשבון שיהיו מצבי חירום שלא יהיה מי שייתן להם מענה. הפניית האצבע המאשימה למורים היא חוסר אחריות והבנה לתוצאות שעלולות להיגרם מהמצב".
גם בארגון המורים הבהירו כי אין זה מתפקידם לנקוט בפעולות שלא הוכשרו לבצען. "אנו מתנגדים לכך שמורים יתנו טיפול רפואי לתלמידים, שהרי אין להם כל ידע בנושא. מכאן גם שאין למורה כל יכולת ואפשרות לדעת, לזהות ולאבחן מתי תופעה רפואית, כזו או אחרת, היא אלרגיה הדורשת זריקת אדרנלין. לכן אין להטיל על המורים את האחריות לכך", לשון התגובה.
אבל במשרד החינוך מדברים בשני קולות. לעומת מכתבו של שושני, הבהירה הממונה על תחום הבריאות במשרד, עירית לבנה, כי מתן תרופות הדורשות מרשם לתלמידים אינו יכול להתבצע בידי המורים. "ההחלטה לתת את התרופה בפועל, יכולה להיות או על ידי הרופא או על ידי ההורים, ולא על ידי איש החינוך בבית הספר".
היא הוסיפה כי "במידה שהורי הילד מבקשים לתת לו תרופה, עליהם לצייד אותו בתרופה שאותה ייטול הילד בעצמו, ללא תיווך מצד איש החינוך". גורמים אחרים במשרד התייחסו למצבו של חושן, ומסרו כי "עד למתן מענה תקציבי מטעם משרד האוצר, על הרשות המקומית לתת מענה מיטבי מתאים לצרכי הילד, כפי שהתקיים עד היום".
למשרדי הממשלה יש זמן
חודשים רבים פעלה ועדה משותפת למשרדי הבריאות והחינוך כדי לגבש רשימת דרישות, שתקבע מי מהתלמידים הסובלים ממצבים מסכני חיים כמו אלרגיה קשה וקטלנית, יהיו זכאים לסיוע בדמות סייעת צמודה בבית הספר. פעילות הוועדה הושלמה, אבל יישומה בשטח טרם החל - בעקבות סחבת ביורוקרטית בהתנהלות בין משרדי הממשלה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "הנושא נמצא בשלבי טיפול מתקדמים בשיתוף משרד האוצר".
במשרד הבריאות אמרו כי הוא "מסייע במימון סייעת רפואית לילדי החינוך הרגיל בגיל חינוך חובה, הזקוקים לטיפול פולשני אקטיבי שוטף בשעות הלימודים. סיוע זה נעשה במסגרת תקציב מוגבל, ואינו מחובת משרד הבריאות מתוקף חוק או תקנה".
האחראית על הטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים במועצת מגידו, רונית גושן, מסרה כי פנתה רבות למשרד החינוך כדי שזה ימשיך במימון הסייעת עבורו, אך נענתה כי טרם התקבל התקציב שאמור לכסות את פעילותה.
ומה לגבי חושן? הוא, בינתיים, יישאר בבית. "לוקחים ממנו זכות בסיסית: לחיות בחברה ולהיות ילד כמו כולם", אמרה אמו.
לפנייה לכתב/ת 
