עמוד השיגרה מתחיל בגזע המוח
תגלית רפואית מדהימה זו חפרתי בשובי ממסע חפירות בו שירתּי בגדוד החפרים המלכותי וזכיתי לצלב וטוריה.
בעודי משוטט בין חורבותיו של מקדש אהבה עתיק שהופגז בעצות ידידותיות בידי ברברים מברברים, נתקלה רגלי בפיסת-עצם רקבובית מתוך שלד קדמוני שהיה פזור בין שברי הפסלים המנופצים, כקוביות לגו בחדר-ילדים, מול אמא מפהקת.
חפרתי בקצה נעלי המרופט את השריד הניחוחי מתוך העפר והגשתי אותו לעיונו של עמיתתי המלומדת, ד"ר דולצ'ה-ויטה רוטינה, רופאת-הנפש של גדוד החפרים המלכותי ועודרת המג"ד לחפירות לילה בשטח.
להפתעתנו המשותפת, ההתבוננות בפיסה האנושית של תרבות עתיקה שקרסה כמו אלת-אהבה יגעה על אל-מלחמה שחזר ממילואים שבע, עוררה בנו רגש מתאבך, אך פריך, מוכר, אך חסר-צורה, מעיק, אך נוסך-תרדמה, אפור, אך אופף ברכות מגרדת, או בקיצור: שיעמום מבהיל משו-פחד.
וכך באו יחסינו אל קיצם, לגדותיו של נהר רחב-ידיים טרדניות הנשלחות אל הכובסות הדדניות שלגדותיו, אחוריהן מתרוממים אל מול נערי-רועים בסבך, שיחלמו עליהן, יגשימו את חלומם ויהפכו יחד למשק מצליח של בעלי חוות-חזירים ונשות-תפוחי-אדמה.
מחפירות פאתולוגיות שערכתי במימצא, מאחר שלא היה משהו אחר לאכול, עולות מסקנות פאתטיות, מאחר ולא היה משהו אחר לסבול:
השיגרה היא עמוד סדוק עתיק ומעיק, שבסיסו הוא גזע-מוח הגזע האנושי.
דרך כל בשר היא גם דרך כל גרעפס. מה שטעים התעכל, מה שרגיש התאכל, מה שנזיל התקרש, מה שטרי, התעפש, ומה שישן, כבר לא יתחדש.
- נכתב בתגובה למאמר "זה נורמלי להתחתן ולאבד את האהבה?"
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
