תור הזהב של מזוז? לא ממש

מנחם מזוז מאוד היה רוצה ללכת בדרכם של יועצים משפטים קודמים כמו אהרון ברק, מאיר שמגר, יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין, שעל יכולותיהם המשפטיות קשה לחלוק, ולהתיישב מיד עם תום כהונתו כיועץ משפטי לממשלה על אחד מן הכיסאות הכתומים של שופטי בית המשפט העליון. אבל עניין זה לא יכול להסתייע עתה; הן בגלל שמכסת השופטים בערכאה העליונה מלאה כרגע והן בגלל שהיועץ המשפטי לממשלה מחוייב בתקופת צינון בת שנתיים לפחות.

זאת מן הסתם הסיבה לכך שהיועץ המשפטי לממשלה הפורש מנסה לקבע בתודעתנו את ההרגשה שעוד לא היה כמותו; שאת תקופת כהונתו יש להכתיר כ"תור הזהב"; לא רק בגלל היחסים הנפלאים שבין הפרקליטות לבין המשטרה אלא על שום ההצלחות הנפלאות שהיו לכל המערכת בהדברת ה"פשע המאורגן" – ולא היא.

מפכ"ל המשטרה מיהר אמנם להסכים עם דבריו, אבל האמת רחוקה ת"ק פרסה. זאב רוזנשטיין, למשל, הורשע בארצות הברית והובא לישראל רק לאחר שנשפט שם ל-12 שנות מאסר. כאן לא הצליחו שוטרי ישראל ליצור נגדו אפילו בדל ראייה. גם מאיר אברג'יל, אם יוסגר לארה"ב, יישפט בידי הרשויות הפדראליות שם. אצלנו גמגמה מערכת אכיפת החוק במשך שנים – ללא הועיל.

גם בנהריה קשה לומר שהמשטרה נחלה הצלחה מסחררת. מי שנשלח שם למאסר היו דווקא השוטרים שביקשו לעשות דין לעצמם. את מי שעומד בראש מערך הפשיעה המקומי שיחרר בית המשפט בנצרת לאחר כמה חודשי מאסר.

מה עוד היה לנו עד כה? יועץ משפטי לממשלה שהזדרז לסגור את תיק השוחד של אריאל שרון מסיבות פוליטיות מובהקות, כדי לאפשר לו להמשיך במהלך ההתנתקות האווילי. מזוז פשוט מחק את כתב האישום שהכינה עדנה ארבל, אז פרקליטת המדינה, מבלי להניד עפעף. אחר כך הוא האיץ בראשי הפרקליטות לעצור בניגוד לחוק מאות צעירים שהפגינו נגד הגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון ולהעמידם לדין בגין עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ציבורי. העונש הנקוב בחוק בגין עבירה זאת הוא 20 שנות מאסר.

גם בשנים שלאחר מכן לא הצטיין מזוז בשאר רוח. התנהלותו המזגזגת בפרשת קצב וההדלפות לעיתונות בוודאי לא העידו עליו כעל מי שראוי להתייצב בשורה אחת עם ענקי המשפט שכיהנו בעבר בבית המשפט העליון.

ועוד לא אמרנו כלום על מה שנעשה לאהוד אולמרט, שאותו הדיחה פרקליטות המדינה מכיסא ראש הממשלה באמצעות טריקים משפטיים מכוערים, או מה שנעשה לחיים רמון, שר משפטים לרגע, שבו לא רצתה מי שלא רצתה רק בגלל שסבר שמערכת המשפט צריכה ניעור רציני.

מזוז מלין על שרי משפטים לעומתיים. זאת פשוט חוצפה של מי שחשב כל חייו שאת המדינה צריכים לנהל מגבעת רם בירושלים, שם התנהלה במשך שנים שיטת מינויים שבה חבר-מביא-חבר, כשליוצאי פרקליטות המדינה יש יתרון מובהק על פני אנשי אקדמיה מובהקים ועורכי דין מן השוק הפרטי.

אין ספק שהיועץ המשפטי לממשלה הנכנס עלינו לטובה, יהודה ויינשטיין, לעולם לא יעלה בדעתו לרטון נגד שרי משפטים. למעשה, כבר עתה ברור שעידן חדש ממשמש ובא. מתינות, רצינות וכיבוד זכויות יסוד של היחיד יהיו מעתה בראש סדר העדיפויות; משהו שמזוז, בוגר מערכת שנטלה לעצמה כוחות לא-לה, אף פעם לא הכיר.

ד"ר חיים משגב מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה