להפוך את הפליטים לשגרירים
אחזקת המנגנון המטפל בפליטים, מאסרם וגירושם כרוך בהוצאה כבדה. ישראל יכולה להפוך את בעיית הפליטים להזדמנות
צודק ראש הממשלה בקבעו כי המסתננים ארצה גורמים לנזק תרבותי, חברתי וכלכלי, ומושכים אותנו לעולם השלישי. מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בהתמודדות עם הפליטים, באמצעות גירוש בכוח או בהפחדתם, עד שיעדיפו לחזור למקום מוצאם. אלא שאין די בבניית גדר ובגירוש.
הנזק לישראל הוא רב, כלכלית ותדמיתית. אחזקת המנגנון המטפל באיתור הפליטים, במאסרם ובגירושם כרוך בהוצאה כבדה. ואילו אלה שהצליחו להסתנן מעמידים את החברה הישראלית בפני דילמות חברתיות ומוסריות. אופי הגירוש והטיפול בפליטים פוגע בתדמית של ישראל.
אחת הסיבות המרכזיות המונעות מהפליטים לחפש את עתידם באחת ממדינות העולם היא העדר מסמכים כמו דרכון. בנוסף, שהייה בישראל ללא סטאטוס חוקי, מהווה תנאי לקבלת אשרת עבודה במדינות רבות - אך הוא לא ניתן להם. נוסף לכך כמובן החיסרון שלהם במיומנות מקצועית.
מעבר לצורך בהקמת גדר שתמנע הצטרפות פליטים נוספים, יש לדרבן את הפליטים שכבר נכנסים לארץ, לחפש את עתידם במדינה אחרת. במקום לגרש אותם מיד, יכולה ישראל להפוך את בעיית הפליטים להזדמנות: אם תדאג להם למסמכים כמו "דרכון לבן" או "תעודת מסע" מטעם האו"ם, או שתעניק להם סטאטוס חוקי בישראל, ותנצל את זמן שהייתם כדי לתת להם הכשרה מקצועית, ותאפשר שימוש בחברות כוח אדם פרטיות כדי לאתר בחו"ל מעבידים שיסכימו לקבל אותם, ומדינות שיסכימו לתת להם אשרות עבודה.
ישראל תיתן לפליט זר אשרת שהייה ועבודה לתקופה מוגדרת, למשל שנה. הפליט יתחייב לצאת מישראל במהלך אותה תקופה, שבמסגרתה יקבל בנוסף גם הכשרה מקצועית חינם בהתאם להשכלתו וניסיונו: הקניית כישורים החל בעבודה חקלאית כמו הכשרה כטרקטוריסט וכמניח רשתות של טפטפות, דרך נהיגה על משאית וטכנאות בסיסית (רכב, מיזוג, חשמל, מחשבים) וכלה בהכשרה מקצועית המבוססת על השכלה קודמת (טכנאות רפואית וכו').
בישראל פעילים ארגונים ועמותות פרטיות המסייעות למדינות עולם שלישי, ואפשר לתעל את האנרגיות והמשאבים לגיבוש מערכת תמיכה בארץ ואחר-כך בארץ המוצא.
את עלות הקורסים יממנו ממשלת ישראל, האו"ם, ארגוני הסיוע לפליטים, תרומות וחברות רב לאומיות מובילות שההדרכה משרתת אותן, כמו יצרני משאיות. ניתן גם להרחיב את הרעיונות, למשל: הענקת 'קיט' לטכנאי מיזוג האוויר אותו יקבל בארץ המוצא כל טכנאי שיסיים את ההכשרה בישראל. 'קיטים' אלו ייתנו במתנה חברות מובילות בתחום, כמו LG או קרייר, וישמשו את המקבל כדי להקים עסק קטן שנותן שירותים בתחום בו רכשו השכלה.
האינטרס של החברות הפרטיות יהיה לבסס את שיווק מוצריהן באפריקה או בארצות בהן הפליטים ייקלטו. האינטרס של החברות הפרטיות לשתף פעולה יהיה כפול - עסקי ותדמיתי בהיקף גלובלי ובהוצאה שולית.
יישום מדיניות זו צפוי להניב לישראל מספר יתרונות משמעותיים. מבחינה מוסרית יהיה לגירוש מישראל, בתום תקופת ההכשרה תוקף וחוזק מוסרי רב יותר. בנוסף, העלות המושקעת בעזיבתו של פליט אחד תהיה קטנה הרבה יותר מזו הנוכחית. פליטים רבים יוכלו לעזוב לארצות שיבחרו עם סטאטוס חוקי, עבודה, מקצוע ומעט מזומן. כך תהפוך ישראל לגורם מוביל ושותף להתמודדות הגלובלית עם סוגיית הפליטים והסיוע למדינות העולם השלישי.
בדרך זו נהפוך את הפליטים לשגרירים של רצון טוב, ולצרכנים של תוצרת ישראל בארצות יעדם.
עו"ד צבי קן תור, נשיא IGRA - האיגוד הישראלי לניוד גלובלי של מומחים
לפנייה לכתב/ת 
