שתף קטע נבחר

פחות 4 ש' לעובדי הניקיון, יותר מיליונים לטייקונים

האוצר מתנגד להעלאת שכר עובדי הניקיון ב-4 שקלים לשעה, בטענה כי המהלך ייקר את הוצאות המעסיקים, כלומר חברות הקבלן. האם תפקיד פקידי האוצר הוא לדאוג לכך שרווחי בעלי ההון לא ייפגעו, או לזכור שהם אמורים לשרת את הציבור? ההחלטה בידינו - ציבור הבוחרים

נפתח בציטוט, של עמי אראל, מנכ"ל דסק"ש מקבוצת אי.די.בי: "כל אדם עם 500 מיליון דולר יכול לרכוש כאן בנק ותחנת דלק, וקוראים לו טייקון. האם אפשר למנוע ממנו להחזיק בנק ותחנת דלק? האם זו ריכוזיות? השאלה אם במשק קטן כל כך יש אפשרות אחרת. זה לב הבעיה, והיא תמשיך להיות אתנו - אלא אם אנחנו רוצים לגרש מכאן משקיעים זרים". הדברים נאמרו בכנס של אגף התקציבים במשרד האוצר, שם דיברו על הריכוזיות המאפיינת את המשק הישראלי, הנשלט בידי 20 משפחות.

 

"כל אדם עם 500 מיליון דולר"? כמה ישראלים אתם מכירים שיש להם אפילו 500 מיליון שקל? כמה אתם קרובים לסכום הדמיוני הזה של חצי מיליארד שקלים? היש ניתוק יותר גדול של האנשים שבפועל מנהלים לנו את המדינה מהמציאות שלנו? הטור הזה מבקש לעסוק בעובדי הניקיון, אז בואו נחבר בין הדברים. 

 

מה שבטוח הוא שלעובדי הניקיון אין 500 מיליון שקל בבנק, כנראה גם אם תחברו את חשבונותיהם של כולם יחד. השבוע התנגד משרד האוצר להעלאת שכרם של עובדי הניקיון בארץ, בטענה כי הדבר ייקר משמעותית את הוצאות המעסיק הישיר, חברות הקבלן, ויביא לפשיטת רגל של חברות ופיטורי עובדים. זו אינה הפעם הראשונה שמשרד האוצר חושב על טובת בעלי הממון, ופחות על הציבור שעבורו הוא עובד ואותו הוא אמור לשרת.

 

סך הכל מדובר בהעלאה מ-20.5 שקל לשעה ל-24.5 שקל לשעה. בואו נתחיל לחשב ונראה אם אנחנו מגיעים ל-500 מיליון שקל. משרה מלאה היא 186 שעות. תוספת של 4 שקלים לשעה מסתכמת ב-744 שקלים בחודש. בשביל העובדת מדובר בעוד שתי קניות בסופרמרקט. בשנה הסכום מגיע ל-8,928 שקל תוספת. סכום לא מבוטל עבור העובד. אך עבור המעסיק? נהיה הוגנים ונציין כי על תוספת שכזו אמור המעסיק לשלם עוד כ-1.6 שקלים לשעה ביטוח לאומי, פנסייה ומס בריאות.

 

אם תחברו את תוספת השכר שמגיעה לכיסם של 56 אלף עובדי ניקיון! (מתוך כ-80 אלף עובדי הניקיון המועסקים בישראל), הם יגיעו יחד לסכום האסטרונומי של 500 מיליון שקל, ויוכלו "לרכוש בנק ותחנת דלק" ולהיקרא "טייקון". 56 אלף עובדים. עיר בישראל. עם 3 סגני ראש עיר, מועצה, מחלקת רווחה, מחלקת חינוך ושאר ירקות. מה שבלתי נתפס הוא שיש אנשים שיש להם את הסכומים האלה בבנק, והרווחים הללו מצטברים בחשבונותיהם על חשבון עובדי הניקיון. על חשבוננו.

 

שהרי מי מעסיק את עובדי ניקיון? המגזר הציבורי או אותם "טייקונים" וחברות. הטריק בו משתמשים הוא חברות קבלן. כך נמנע למעשה הקשר הישיר של הגוף המקבל את השירות עם העובד, כמו גם האחריות של אותו גוף כלפי העובד שלו בפועל. אותם גופים לא רוצים לשלם יותר עבור שירותי הניקיון. הדבר יקצץ ברווחיהם. ניתן יהיה לחלק פחות דיבידנדים לבעלי המניות.

 

לעיתים קרובות מדי אנו רואים שמשרד האוצר, האחראי על הקופה הציבורית, שוכח שהוא משרת ציבור. משרת אותנו. או לפחות אמור לשרת. לעיתים קרובות הוא מתייצב בקלות יתרה לימינם של בעלי הממון, אלו שכבר יש להם, "הטייקונים". זאת על חשבון אלה שנאבקים יום יום על קיומם וקיום משפחתם.

 

שירות הציבור הינו שליחות. אנשים טובים הרואים עצמם שליחים העושים למען אחרים צריכים להגיע למקומות הללו, של קבלת החלטות ושל מתן שירות. האחריות מוטלת על כולנו לתבוע שינוי בסדר העדיפויות, לתבוע שירות טוב יותר מהאנשים שאנו משלמים את שכרם.

 

הכוח בידכם, אל תצביעו בבחירות עבור מפלגות ומועמדים בתוך המפלגות העיוורים לצרכים שלנו וקשובים לבעלי ההון, שילחו מכתבים זועמים למשרד האוצר, החרימו רשתות הפוגעות בזכויות עובדים וכך הלאה.

 

אנחנו אלה שמגלגלים לכיסם של הטייקונים את המיליונים לקניית בנק או תחנת דלק. כדאי שנתעורר - היום אלה עובדי הניקיון השקופים, מחר אלה עובדי ההיי-טק או אתם.

פורסם לראשונה 27/01/2010 21:07

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל פוטוס
היום אלה עובדי הניקיון, מחר זה אתם
צילום: ויז'ואל פוטוס
מומלצים