הכלב ההיפראקטיבי – קווים לדמותו האמיתית
האם כלבים סובלים מהיפראקטיביות התנהגותית או שמא מדובר בפעלתנות או נבחנות יתר שמגיעה דווקא בזמן ובמקום שאינו מקובל על הבעלים? ד"ר נועה הראל עושה סדר בבלגן
"הכלב שלי היפראקטיבי. כל פעם שאני חוזרת הביתה הוא משתולל סביבי במשך רבע שעה לפחות ולא מצליח להירגע. הוא קופץ עלי, לפעמים אפילו מפיל כיסא תוך כדי ריצה בחדר, ונובח כל הזמן. זה ממש מתיש לפעמים".
"הכלבה שלי בת חמש אבל מתנהגת כמו גורה. היא יכולה לטייל בחוץ ולשחק עם כלבים אחרים, ואחר-כך לחזור הביתה ולהתחיל לחטוף חפצים אישיים שלי ולהתחיל לרוץ איתם בבית, בלי להתעייף! היא מהירה מאד – זה בלתי אפשרי לתפוס אותה. אני מתעייף מהמרדף הרבה לפניה. מתי היא תתבגר כבר? לדעתי היא זקוקה לריטלין...".
התלונות על כלבים היפראקטיביים הן תלונות נפוצות ביותר. לרוב הכוונה היא לרמת פעילות הנראית מופרזת, פעילות שאינה במקומה, או לנבחנות. למעשה, היפראקטיביות נוירו-התנהגותית אמיתית (בדומה להפרעת קשב וריכוז אצל ילדים) קיימת בכלבים, אך הינה הפרעה נדירה ביותר. התנהגות של פעלתנות-יתר או נבחנות-יתר אצל כלבים מוסברת כמעט תמיד ע"י סיבות אחרות, נפוצות הרבה יותר.
לעיתים קרובות מדובר בהתנהגות נורמאלית של כלבים, המקבלת ביטוי בזמן או במקום שאינם מקובלים על הבעלים. במקרים אחרים מדובר בטעויות טיפול וחינוך המעודדות התנהגות בעייתית שלא במתכוון. כמו כן, ישנן הפרעות התנהגות הגורמות לכלבים להגיב באופן דרמטי למצבים מסוימים – דבר המתפרש בטעות כהתנהגות היפראקטיבית.
מלאי מרץ, סקרנים ובודקים את העולם
מספר דוגמאות להתנהגות כלבית הנתפשת כ-"היפראקטיביות" אך נובעת מסיבות אחרות: גורים, מתבגרים וכלבים צעירים הם מלאי מרץ ועסוקים בהיכרות עם העולם שסביבם: בכל יום הם לומדים משהו חדש. את המידע על העולם הם מגלים דרך חמשת החושים, כשהאיבר העיקרי האחראי על חוש המישוש הוא הפה, הממשש באמצעות לעיסה.פעילות זו היא צורך התפתחותי נורמאלי וחשוב אצל כל גור.
ישנם גזעי כלבים שטופחו להיות אנרגטיים יותר – בין הגזעים הנחשבים לאנרגטיים בישראל נמנים הויימרנר, ויסלה, בוקסר, לברדור, בולדוג צרפתי, ג'ק ראסל טרייר ועוד – אם כי כלבים מעורבים רבים הינם אנרגטיים יותר באופיים, יחסית לאחרים. כלבים אלה זקוקים להוצאת מרץ בצורת ריצה ומשחק אינטנסיביים, גם בגילאים הבוגרים, וכאשר אינם מקבלים הזדמנויות מספקות לצרכים אלה - עלולים לפנות להתנהגות הרסנית המתפרשת כהיפראקטיביות.
מהיכן מגיעה התנהגות הרסנית?
הבירור הראשון, אם כן, במצבים בהם נראה כי הכלב או הכלבה פעילים מדי או עוסקים בפעילות מטרידה שאינה במקומה, מיועד לבדוק האם הטיפול בכלב עונה על צרכיו – מבחינת פריקת אנרגיה, פעילות חברתית, תעסוקה, האכלה ומתן צעצועי לעיסה. בהתאם לכך - השלב הראשון בטיפול בבעיה יהיה לספק לכלב את התעסוקה הנדרשת באופן העונה על צרכיו ומקובל גם על הבעלים.
באם מבירור ראשוני עולה כי ההתנהגות הבעייתית קיימת למרות מתן מענה הולם לכל צרכיו של אותו כלב, יש צורך בהמשך איבחון ומתן טיפול בהתאם לאבחנה המתקבלת.
הכלים המשמשים לשינוי ההתנהגות הם לרוב כלים לימודיים: לדוגמא, במקרים בהם לומד הכלב לדרוש ולקבל תשומת לב באמצעים בלתי מקובלים (קפיצה על אנשים, נביחות, יללות ועוד), מתבצע תהליך למידה של עידוד ומתן תשומת לב בתמורה להתנהגות רגועה, במקביל לאי-תגמול על ההתנהגות הבעייתית (תהליך הנקרא "הכחדה").
כמו כן, לימוד שיטות משחק מתאימות ולגיטימיות הוא חלק מתכניות טיפול המיועדות לטפל בהתנהגות בעייתית מהסוגים המתוארים כאן. מובן שבמקרים בהם התברר כי ההתנהגות הפרועה נובעת מפחדים שונים, יכוון הטיפול בתחילה להתמודדות הדרגתית ומבוקרת עם הפחד.
ד"ר נועה הראל, רופאה וטרינרית. מרצה לרפואה וטרינרית התנהגותית בבית הספר לרפואה וטרינרית, האוניברסיטה העברית. עוסקת בתחום ב-12 השנים האחרונות
לפנייה לכתב/ת 
