"מסך הברזל" מנע פלישת בעלי חיים לגוש המזרחי

בעיני השלטונות הסובייטיים, "מסך הברזל" מנע השפעות מערביות "מזיקות" על תושבי מדינות במזרח אירופה במאה הקודמת; מחקר חדש באוניברסיטה העברית מגלה כי מסך הברזל מנע גם השפעות מזיקות של ממש - פלישת מיני בעלי חיים זרים למערכת האקולוגית המקומית.

מחקרה של ד"ר סלעית קרק, ראש המעבדה לחקר המגוון הביולוגי במכון למדעי החיים, מצא כי ההגבלה על תנועת אנשים וסחר לתוך מדינות הגוש המזרחי במשך עשרות שנות המלחמה הקרה, מנע גם פגיעה במערכות האקולוגיות של אותן מדינות בכך שצימצם אפשרות של כניסת מינים פולשים.

במחקר, שהתפרסם החודש בכתב העת המדעי Biological Conservation, מסבירים החוקרים כי מינים פולשים מהווים איום משמעותי על המגוון הביולוגי המקומי של צמחים ובעלי חיים בסביבתם הטבעית. את המחקר הובילה ד"ר קרק יחד עם ד"ר פרנסואה שירון וד"ר סוזן שירלי.

פלשו למדינות המערב: תוכים וציפורי שיר

בדרך כלל, המינים הפולשים מהווים תחרות למינים המקומיים - על מזון, שטח מחייה וקינון וכ"ד. לעיתים המינים הפולשים גוברים על המינים המקומיים, דוחקים אותם ועלולים אף להביא להכחדתם באזור. לעיתים ישנה פגיעה ישירה של מינים פולשים במינים מקומיים - טריפה למשל. לעיתים המינים הפולשים עלולים להיות פונדקאים לטפילים ופתוגנים שפוגעים במינים המקומיים.

כניסה של מינים פולשים עלולה להיות הרסנית לא רק למערכת הטבעית אלא גם למערכות משיקות כמו נזקים כלכליים משמעותיים לחקלאות, לבריאות הציבור ולסביבה. כך למשל, חדירה של מינים מזיקים לחקלאות שאין להם אויב טבעי במערכת האקולוגית המקומית, מצריך שימוש באמצעי הדברה שפוגעים בבריאות ובסביבה.

"מסך הברזל הגן על מדינות מזרח אירופה מפני מינים פולשים", ציינה ד"ר קרק, לדבריה, שיתוף הפעולה חוצה הגבולות הקיים כיום, למרות יתרונותיו, "פותח אפשרויות נוספות לפלישות ובעקבותיהן לגרימת נזק למערכות המקומיות".

האדם השפיע על הטבע 

לשם ביצוע המחקר בנו החוקרים בשלב ראשון בסיס נתונים של מינים שונים של ציפורים זרות באירופה, תוך הסתמכות על דו"חות, מאמרים מדעיים ורשומות היסטוריות של צפרים. הם הופתעו לגלות בשלב ניתוח הנתונים שכניסת המינים החדשים לאירופה הושפעה יותר מגורמים הקשורים לפעילות האנושית מאשר מגורמים טבעיים כמו אקלים או מיקום גיאוגרפי.

כך קרה למשל שמדינות מערב אירופה, ואנגליה בראשן, הפכו למוקד של מינים פולשים בימי המלחמה הקרה, ואילו במדינות מזרח אירופה התופעה כמעט שלא התרחשה. על פי המחקר, מספר מיני הציפורים הזרות (הלא-אירופיות) ששוחררו במערב אירופה עלה מ-36 מינים ל-46 מינים בין השנים 1991-1945, בהשוואה לחמישה מינים בלבד שנספרו באותה תקופה במזרח אירופה.

בהמשך המחקר התברר שמרבית מיני הציפורים הפולשות באירופה עדיין מצויים בארץ הראשונה באירופה שאליה יובאו - כלומר שהמצב לא בלתי הפיך. "איננו רוצים כמובן לחזור לימי מסך הברזל, אך ניתן להפיק כמה לקחים חשובים הנובעים מהמדיניות הלא מכוונת ששררה בתקופה זו באירופה המזרחית", אמרה ד"ר קרק. "לקובעי המדיניות באירופה יש עדיין זמן לפעול בתיאום בכדי למנוע ממינים אלו להרחיב את תפוצתם ולגרום לנזקים אקולוגיים רחבים".

לאחרונה, 14 מתוך 121 המינים הפולשים באירופה הרחיבו את תפוצתם וגרמו לנזקים אקולוגיים למערכות המקומיות. "מינים, כמו הדררה ההודית האסייתית והתוכי הנזירי מדרום אמריקה, שפלשו גם לישראל, מתפשטים מהר ולכן קובעי המדיניות צריכים לפעול בהקדם", אומרת ד"ר קרק.