מרפאת הפריה חוץ-גופית: במרכז 11, בצפון רק 2
בעוד שנשות המרכז נהנות מ-11 יחידות להפריה חוץ גופית, תושבות הצפון נאלצות להסתפק בשתי יחידות בלבד - ורבות מהן נוסעות מרחק רב בכל פעם כדי לקבל טיפול. מנכ"ל משרד הבריאות: "ידוע שמצב נפשי משפיע, וכשאשה צריכה לקחת שלושה אוטובוסים - אין סיכוי שהטיפול יצליח". בתכנון: הקמת עוד יחידה בביה"ח נהריה
"עוד דוגמא לפער בין המרכז לפריפריה"
יוזמת הדיון, ח"כ ד"ר רחל אדטו, אמרה: "לא הגיוני ואסור להתיר מצב שבו בעוד בתל אביב והמרכז ישנן 11 יחידות IVF (הפריה חוץ-גופית - מ.י), בירושלים יש
ארבע יחידות, ובכל אזור הגליל המערבי לא תהיה אף יחידה. אסור לקבל את העובדה כי בתקופה קריטית של טיפולי הפריה, נשים צריכות לנסוע מרחק רב מדי יום לאורך תקופה של שבועיים לפחות לחיפה ואף למרכז. החוסר ביחידת IVF בגליל המערבי הוא הביטוי הקלאסי לפערים הרפואיים בין מרכז לפריפריה".
מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר איתן חי-עם, הסביר כי משרדו תומך בהקמת יחידה באזור: "הוכח כי למצבה הנפשי של אישה ישנו משקל משמעותי על הצלחת תהליך ההפריה, לכן במקרה בו אשה צריכה לקחת שלושה אוטובוסים כדי להגיע ולקבל את טיפול ההפריה - אין סיכוי שהטיפול יצליח, חבל לכולנו על הכסף ועל המאמץ הרב המתבזבז". ד"ר חי-עם ציין כי יש קושי למשוך רופאים מקצועיים לאזורי הפריפריה.
המנכ"ל דיבר על חשיבות פתיחת יחידה זו בבית החולים נהריה. "משרד הבריאות מנסה למשוך את הטובים ברופאים, "הכוכבים", לאזורי הפריפריה", הסביר, "ובמציאות כמו בדוגמה שלפנינו, כאשר בבית החולים באגף לבריאות האישה אין יחידת IVF, לטובי הרופאים בתחום פשוט אין מה לחפש במקום".
בהחלטת הוועדה נאמר כי "אי הקמת היחידה בצפון פוגעת משמעותית בחיי הזוגות הנמצאים בטיפולי פוריות וכן מונעת הכרה בהתמחות של מחלקת הנשים. הקמת היחידה מהווה צעד שמשמעותו צמצום פערים ברפואה בין המרכז לפריפריה. הגידול המספרי באוכלוסיה מחייב את המדינה להקמת יחידה IVF נוספת בישראל, שכן אי הקמת היחידה בצפון פוגעת משמעותית בחיי הזוגות באזור".
הוועדה ביקשה ממשרד הבריאות למסור תוך שלושה חודשים דיווח על התקדמות הנושא.
חוסר איזון אזורי
באזור הצפון ובאזור הדרום היחס בין מספר יחידות ההפריה החוץ-גופית לאוכלוסייה הוא יותר מפי שניים מהיחס שנקבע בהחלטת הממשלה. הממשלה
הגדירה כי יש צורך ביחידת הפריה חוץ גופית אחת ל-300 אלף איש, אך בצפון הארץ ובדרומה יש רק שתי יחידות להפריה חוץ גופית שמשרתות כל אחת 600 אלף איש בצפון, ולמעלה מחצי מיליון איש בדרום.
לפי דו"ח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון, במחוז מרכז יש שש יחידות להפריה חוץ גופית ובמחוזות חיפה ותל-אביב חמש יחידות בכל מחוז. השירות באזור המרכז, תל-אביב, חיפה וירושלים ניתן לפחות מ-300 אלף איש. "פריסת היחידות הנוכחית אינה תואמת את פריסת האוכלוסיה", נכתב בדו"ח שהוגש לחברי הכנסת, "משרד הבריאות לא השיב על שאלתנו מהו 'מרחק סביר' מבית המטופלת ליחידה להפריה חוץ-גופית".
נכון למספר אזרחי ישראל ב-2009, יש צורך בהקמת יחידת הפריה חוץ גופית נוספת. ח"כ רחל אדטו העלתה בדיון בקשה לפתיחת יחידה זו בבית החולים בנהריה. "למרות המצב, משרד הבריאות והאוצר אינם מאשרים מסירה תקציבית ופתיחת יחידה באזור נהריה שתקל באופן משמעותי ותקטין פער קיים בין רפואת הפריפריה למרכז", ציינה ח"כ אדטו.
16% מהטיפולים מסתיימים בלידת תינוק חי
ישראל נחשבת ל"מעצמת טיפולי פוריות". מנתוני משרד הבריאות עולה כי מספר מחזורי הטיפול בהפריה חוץ-גופית עלה מ-18 אלף מחזורים בשנת 2000 ל-29 אלף מחזורים ב-2008. כ-29% ממחזורי הטיפול הובילו להריון ו-16% הסתיימו
בלידת תינוק חי. זהו שיעור שכמעט לא השתנה במהלך השנים.
מספר ההריונות שהסתיימו בלידת תינוק חי גדל מ-2,794 בשנת 2000 ל-4,683 בשנת 2008. בשנת 2008, 3.6% מכל לידות החי בישראל היו תוצאה של טיפול הפריה חוץ-גופית, לעומת 2.6% מלידות החי בשנת 2000.
משרד הבריאות לא עוקב אחר שיעורי ההצלחה והכישלון של הטיפולים ביחידות השונות ולא עושה השוואה כלשהי או דירוג של היחידות. משרד הבריאות ציין כי הוא בודק את "איכות הטיפול ועמידה בנהלים" ולא השיב לאנשי מרכז המחקר של הכנסת לשאלה אם יש יחידות שנמצא כי אינן עומדות במדדים אלה והמשרד סבור כי יש לסגור אותן, ובכמה יחידות מדובר.
לפנייה לכתב/ת 
