עושים סדר

ליל הסדר, על אף שמו המרמז לארגון מוקפד, הוא למעשה טקס לא פשוט ולא תמיד מובן. הוא עמוס באישים, פרטים ומאורעות מתקופות שונות. כשהקשר בין כולם מעורפל. ארבעת הבנים הם אחים? מה עושה הכרפס על השולחן? מה זה אפיקומן ומי גנב אותו?

כל עוד אתה יושב סביב השולחן עם כולם, חוסר ההבנה שלך יכול להיטמע בקהל הסועדים, תמיד אתה יכול לקום לעזור בקטעים הקשים או לשיר בקול רם את הקטעים שאתה מבין. הקושי הוא כשאתה יושב בראש השולחן ואמור לערוך את הסדר בעצמך. אז אין לאן לברוח. זה אתה ורבי עקיבא שלא ישן כל הלילה. אתה וארמי אובד אבי. זה אתה והם.

מתוך הבנה שגם את ה"סדר" צריך לסדר בבית אבי חי, מרכז תרבות העוסק בנושאים מרכזים בחברה היהודית ישראלית, יצרו סדנה לעורכי סדר מתחילים.

הסדנה, שתיפתח השבוע (ביום שני) מיועדת לאנשים, שלראשונה מוצאים את עצמם מתמודדים עם ההגדה מראש השולחן.

מטרתה להכין אותם לליל הסדר, ללמד אותם את מבנה ההגדה, מה הם הקטעים החשובים, על מנת שבמהלך הסדר יוכלו להחליט על מה לא לוותר ועל מה לדלג. ללמד אותם כיצד להפוך את הקריאה למענינת יותר ואיך לשלב אלמטים מהתרבות הישראלית בתוך הטקסט העתיק.

את הסדנה ינחו נעם ציון, כותב תוכניות לימוד, ומחבר ההגדה הישראלית, ופרופ' אביגדור שנאן, פרופסור לספרות עברית ויועץ אקדמי של בית אבי חי.

מיציאת מצרים לבני ברק

"חשנו שיש בציבור אנשים שרוצים לערוך סדר ואינם יודעים", מסביר שנאן את תולדות הסדנה, "חלקם חשים אי נחת מאחר שהם אינם מבינים או מבדילים בין עיקר לטפל. או שמתקשים להבין את הסדר בכלל, מאחר שהוא מורכב ומסובך. המבנה הוא מאוד מבולבל. היינו ביציאת מצרים ופתאם קפצנו לחכמים מבני ברק. מגיעים לסדנה אנשים שאין להם ידע מוקדם והם רוצים להתגבר על טקסט לא קל.

"בחלק הראשון נעם יסביר את מבנה ההגדה וההתפתחות ההסטורית שלה. הוא יבהיר מהו הגרעין המרכזי, מבדיל בין העיקר כמו פסח, מצה ומרור לבין תוספות שהצטרפו בדורות מאוחרים יותר". את החלק שלו מגדיר שנאן כ"אפיקומן". הוא מסביר למשתתפים את הפיוטים שכולם שרים, אבל לא תמיד מבינים.

ג'ק, השעורה וחד גדיא

"חד גדיא, לדוגמא, הוא מהצעירים שבהגדה, זה קטע שהתווסף רק במאה השש עשרה", מסביר שנאן, "למעשה, רוב הקהילות לא הכירו אותו עד שהאשכנזים הדפיסו הגדות והפיצו את השיר. השיר הזה בנוי כשיר ילדים. ויש לו מקבילות בכל התרבות הארופאית. שיר אנגלי, לדוגמא, מספר על הבית של ג'ק שהיתה לו שם שעורה. בא העכבר ואכל אותה, בא החתול וטרף את העכבר, ואז הכלב נשך את החתול וכן הלאה.

"כמובן שישנה מחלוקת האם המקור הוא שלנו או לא, אבל זאת לא השאלה החשובה. החידה היא מה הסיפור עושה בליל הסדר? יכול להיות שהכניסו אותו בשביל הילדים שישארו עד הסוף ואז נותנים להם שיר שמשעשע אותם. נכון שמתיחסים אל הדמויות בשיר כאל דמויות סימבולית כשהגדי הוא עם ישראל והחיות אלה העמים שהרעו לנו. אשור, בבל, פרס יוון וכן הלאה. אבל בעיקרון זהו שיר ילדים ולא הייתי מעמיס אותו בפרשנות תיאולוגית.

"אותו הדבר לגבי השיר 'אחד מי יודע'. זהו שיר שההופעה הראשונה שלו היא בהודו. שם הוא מופיע כשיר משחק ששרו בחתונות כדי לשעשע את החתן והכלה. אחת הקושיות היא מה הוא עושה בהגדה".

עבר, הווה והתקוות לעתיד

זאת כמובן לא הקושיה היחידה. חוץ מארבע הקושיות הרשמיות, ההגדה עמוסה בסימני שאלה.

"אחד הטקסטים הראשונים בהגדה הוא 'הא לחמא עניא'. מה עושה בהגדה עיברית טקסט בארמית", מקשה שנאן, "ובכלל הוא נאמר לפני מה נשתנה, שזה מקום מאוד תמוה. עוד מעט הילדים ישאלו מה זה המצות, ובקטע 'הא לחמא עניה' שקראו ממש לפני כן כבר מסבירים מה זה, כך שהשאלה על המצות מאבדת את משמעותה.

על פי שנאן, "ההסבר לקטע הזה יכול להיות בכך שמדובר בקטע שממצה את ליל הסדר. הקטע הזה מורכב משלושה חלקים. החלק הראשון עוסק בעבר, השני בהווה והשלישי בתקוות לעתיד.

"באופן עקרוני זה כל ליל הסדר. עד האוכל מספרים מה שהיה, האוכל זה ההווה ואחר כך יש בקשות לעתיד

כמו ביאת המשיח ושפוך חמתך על הגויים. ייתכן שהקטע הזה מיועד למי שלא היה יכול להגיד יותר מזה. צריך לזכור שלא תמיד היו בידינו הגדות, כך שייתכן שהקטע הזה נועד לעזור למי שהתקשה בעריכת הסדר. הא לחמה עניא שהופיע במאה התשיעית, הוא כנראה ראשי פרקים של ליל הסדר כולו".

ומה החלק האהוב על שנאן בהגדה? "חסל סידור פסח. זה פיוט שנכתב בצרפת והוא מכוון בכלל לשבת הגדול. בשבת הגדול עוברים על כל דיני פסח ולכן אמרו חסל סידור פסח, כשהכוונה היתה שגמרו לעבור על הלכות הפסח והביעו בקשה לחגוג אותו בעוד כמה ימים בבית. כך שבמקור הבקשה היא לטווח הקרוב ולא כפי שאנו מכירים אותה לשנה הבאה. מאוחר יותר הדביקו כאן את המילים לשנה הבאה בירושלים, ובמאה העשרים הוסיפו לה את המילה 'הבנויה'. זה פיוט שיש לו כמה שכבות שכל אחת מהן נוספה בתקופה אחרת, זה די דומה למבנה ההגדה עצמה שהיא כולה טקסט שהתהווה במהלך הדורות".