שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: צביקה טישלר
    אחד חכם: התקווה המחוננת של ישראל
    כ-3,000 תלמידים מחוננים לומדים ב-95 כיתות ייעודיות ברחבי הארץ. הם מוציאים בגרויות מוקדם, וחלקם מוציאים תואר. מה הם חושבים על המקפצה הזו לחיים? מה ירוויחו ומה והמחיר החברתי שישלמו? תלמידים וגם סבתא אחת גאה לתלמידה מחוננת, פרופ' עדה יונת, מספרים על האליטה הבאה של ישראל
    מחוננות: יכולת אנושית שמתבטאת בעיקר בחשיבה, בהבנה ובסקרנות רבה. מנת המשכל (IQ) של מחוננים גבוהה בהרבה מהממוצע בקרב כלל האוכלוסייה. מחוננות מוזכרת בדרך כלל בהקשר של ילדים או נוער (מתוך ויקיפדיה).

     

    כנגד ארבעה בנים - הכתבות הקודמות בסדרה:

     

    כשמדברים על דור העתיד של ישראל, קשה להתעלם מאותם ילדים ובני נוער בעלי פוטנציאל נדיר. בכל שנתון, מוגדרים 1-3 אחוזים כמחוננים. לא בטוח שכל מי שמוגדר כמחונן אכן יהיה האיינשטיין הבא, אבל בהחלט ייהנה מהזכות להוציא בגרות בגיל מוקדם יותר וגם תואר לפני גיל 18. הבחינות לאיתור מחוננים מתקיימות חלקן בכיתה ג' וחלקן בכיתה ב' בקרב כל הילדים באותה שכבת גיל. בימים אלה פועלים לאיחוד גיל הבחינה, כך שתוך מספר שנים כולם ייבחנו בכיתה ב'.

     

    משרד החינוך מעודד כמה מאות תלמידים לשלב לימודים באקדמיה כבר בגיל התיכון. שלומית רחמל, מנהלת גף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד, מספרת כי 430 תלמידים שעברו מבחני קבלה וזכו להמלצת המורים משתתפים במסלול הזה, "שהוא תובעני ולא מתאים לכל המחוננים. הם מקבלים עד מחצית שכר הלימוד חזרה, במסגרת מילגה".

     

    אחד מהם הוא אסף מעודה, כמעט בן 18, תלמיד בתיכון חדרה וסטודנט בטכניון. את הקריירה המדעית החל בגיל 15 בפרויקט "ארכימדס" לשילוב תלמידי תיכון בטכניון. לפני כן, הספיק לסיים את הבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד בכיתה ח'. הוא הספיק לזכות בכמה מדליות באולימפיאדת הכימיה הבינלאומית לתלמידים. בשנה הבאה כבר יסיים את מחצית מחובות התואר לכימיה בטכניון.


    אסף מעודה (במרכז), לאחר שזכה במקום השני באולימפיאדת הכימיה בקיימברידג' בקיץ האחרון. לצדו, הזוכים במקום הראשון והשלישי מסין ומטיוואן (במרכז התמונה)

     

    "כשהייתי קטן, התקדמתי בבית הספר במתמטיקה", הוא מספר, "למדתי עם כיתה מעלי. סיימתי בגרות במתמטיקה 5 יחידות בכיתה ח'. אז התפנה לי זמן והציעו לי בכיתה ט' ללכת לטכניון. בחרתי ללמוד כימיה, כי אני מאוד אוהב כימיה מגיל קטן, פיצוצים ובלגן".

     

    אסף מעיד על עצמו שהוא לא "חנון", "מבחינה חברתית אין לי בעיה. לחברים שלי לא אכפת שאני מחונן. אין לי סטיגמה של חנון. קצת מוזר להסתובב עם חבר'ה גדולים יותר, אבל יש עוד חברים בגילי שלומדים איתי שם. לכל דבר יש פלוס ומינוס, כאן בעיקר פלוס. אם לא הייתי רוצה להתקדם, לא הייתי מתקדם. בגלל שאני מחונן, היה לי יותר קל מאחרים".

     

    במערכת החינוך מגדירים כמחוננים תלמידים בולטים מבחינת יכולות קוגנטיביות (לימודיות אינטקלטואליות), יצירתיות ומוטיבציה. בימים אלה פועל משרד החינוך לבנות כלים חדשים שיזהו מוטיבציה ויצירתיות כבר בגיל 8.

     

    במשרד החינוך מבחינים בין שתי קבוצות: מחוננים ומצוינים. המחוננים לומדים לרוב בכיתות ייחודיות - כ-3,000 תלמידים ב-95 כיתות ב-25 בתי ספר בארץ. מלבדם, יש עוד 12,500 תלמידים, המוגדרים כמחוננים-מצוינים. הם מגלים יכולות גבוהות, אך אינם מחוננים בהגדרה. הם יכולים ללמוד במרכזי מחוננים לימודי העשרה יום בשבוע, ובשאר הימים לומדים כרגיל עם חבריהם בבתי הספר. בארץ קיימים 53 מרכזים כאלה, שבהם לומדים שיעורי העשרה, למשל אסטרונומיה, אסטרופיזיקה, כתיבה יוצרת, אומנויות, רובוטיקה, מתמטיקה. הנכדה של זוכת פרס הנובל בכימיה, פרופ' עדה יונת, לומדת "בישול מולקולרי" במרכז מחוננים בקריית אונו.

     

    "יש יום מחוננים בשבוע והיא אכן הולכת לכמה שעות למרכז מחוננים וטוב לה שם", מספרת פרופ' יונת, סבתהּ הגאה של נועה, תלמידת כיתה ח'. "אם זה מה שיגרום להצלחה שלה אני לא בטוחה. מה שחשוב זה שהיא מאוד אוהבת את זה". שלא כמו נכדתה, את פרופ' יונת איש לא איבחן כבעלת פוטנציאל נדיר: "בזמני לא חיפשו ולא איתרו. היינו ארץ קטנה. אפילו החינוך לא חובה. המונחים שיש היום 'מחוננים' וכו' לא היו. הייתי תלמידה טובה וקיבלתי מלגות ולא מעבר לכך".


    חינוך למצוינות. פרופ' יונת עם בתה ונכדתה (צילום: אביגיל עוזי) 

      

    "הרגשתי שונה וחריג"  

    מהלת האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד מסבירה כי התוכנית לקידום מצוינות היא לייצר "אליטה שתשרת את החברה". דמות "הבוגר הראוי" של התוכנית תאופיין בהישגים גבוהים בהגות, במדע, בטכנולוגיה, באמנות, בספרות, במשפט, בעסקים וכו'. ה"סיירת המובחרת" של תלמידי ישראל מכילה קומץ של מחונני-על, כאלו המוגדרים גאונים. 15 תלמידים בלבד בכל שנתון. הם זוכים ליחס מועדף ומקבלים "מנטורים" - הנחייה פרטית ממומחים בעלי שם שעושים זאת כתרומה מתוך תחושת שליחות לטיפוח המדע.

     

    לאוניד פיינברג, כיום בן 27, היה מחונן צעיר. הוא למד בתיכון רוגוזין בקריית גת. בגיל 13 החל ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. במקביל קפץ שתי כיתות בבית הספר, וסיים את התואר בגיל 17. היום הוא יזם היי-טק, שהקים עם עוד שותפים את חברת fasterweb, העוסקת בהאצת טעינת אתרי אינטרנט.

     

    הוא נזכר בתקופת לימודיו בבית הספר ובאוניברסיטה במקביל: "זה היה מאוד קשה. הרעיון נבע בעיקר מההורים. שניהם אקדמאים מתחום ההנדסה. הם היו מאוד בעד. גם לפני זה קפצתי שתי כיתות בבית הספר. בבית הספר היה לי משעמם וראיתי את זה כמשהו שיכניס לי עניין בלימודים". משם המשיך לשירות ביחידה טכנולוגית בצה"ל.

     

    האם זה היה שווה את המאמץ? פיינברג מאמין שכן ."זה היה צעד חכם", הוא אומר, "יש בו חסרונות - בעיקר חיסרון חברתי. כל חיי היו בקמפוס אבל חיים סטודנטיאליים לא היו לי. אין דגש על הצד החברתי במהות של האוניברסיטה הפתוחה. רוב הסטודנטים היו עשר שנים מעלי. היו לי חברים בני גילי. מצד שני, אם לא הייתי עושה את זה, הייתי היום במקום הרבה פחות טוב".

     

    פיינברג מעיד שלא קיבל יחס שונה לרעה או לטובה בשל היותו מחונן. "לא הייתי מקובל חברתית כשלמדתי בתיכון, כמו אחרים שהיו שונים. הרגשתי שונה וחריג אבל גם הרבה לפני שאיבחנו אותי. היום הייתי בוחר באותו מסלול בדיוק. אם ילדיי יהיו מחוננים, אז הייתי ממליץ להם ללמוד באוניברסיטה רק אם ייהנו מזה כמוני. לא מאמין בלכפות בכוח ולדחוף, אם הילדים לא משתפים פעולה".

     

    מרוויחים יותר, משלמים מחיר החברתי

    מחוננים שלמדו בכיתות ייעודיות ישתכרו יותר מחבריהם שהמשיכו ללמוד עם בני גילם בכיתות רגילות, כך מגלה מחקר שהציג באחרונה פרופ' ברוך נבו מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. במחקר נבדקו בוגרי שתי כיתות מחוננים שסיימו את לימודיהם בשנות ה-80 וכיום הם בני 35-40. אחת מבית ספר בחיפה והשנייה מבית ספר בפתח-תקווה. קבוצת הביקורת כללה תלמידים מאותו בית הספר ומאותה שכבת גיל שלמדו בכיתות רגילות. שתי הקבוצות - המחוננים והביקורת - היו מאותו רקע סוציו-אקונומי.

     

    במחקר נבדק אם קיים פער ברמת השכר בין הקבוצות. הנבדקים דורגו בשבע רמות שכר שונות, כשכל רמה ייצגה טווח השתכרות בשקלים.

    מהממצאים עולה כי תלמידי כיתות המחוננים דורגו ברמה של 4.38 בממוצע ואילו הלא-מחוננים דורגו ברמה של 3.35. אגב, גם בקרב מחוננים, הפער בשכר לטובת גברים לא נמחק.

     

    בתחום השירות הצבאי בולטים המחוננים. תלמידי כיתות ייעודיות סיימו את שירותם בדרגות גבוהות יותר, והוענקו להם יותר פרסים או אותות.

     

    ומה חושבים המחוננים עצמם על תקופת בית הספר? הנקודות החיוביות שעלו מהמחקר הן שהלימודים בכיתה הומוגנית הפגישו אותם עם ילדים מחוננים אחרים. 79% היו מרוצים מאוד מהלימודים, שעודדו אותם להציב לעצמם רף גבוה. הם ציינו לשלילה את הניתוק החברתי מהחברים לשכונה וגם את תחושת התחרות והלחץ להגיע להישגים. מכאן אפשר להבין מדוע רק 67.4% יישלחו גם את הילדים שלהם לכיתות מיוחדות, אם יאובחנו כמחוננים.

     

    לפרופ' עדה יונת אין תשובה ברורה לשאלה אם מחוננים צריכים ללמוד בכיתה נפרדת או מעורבת, למרות שהיתה מורה בעבר, אך יש לה הרבה מה לומר על מצבה העגום של מערכת החינוך בהשוואה לכיתות המחוננים. "כדי לעודד מצוינות ואת דור העתיד, צריך ללמד בכיתות בעלות מספר נורמלי של ילדים ולא בכיתות גדולות כמו שיש היום ברוב בתי הספר. לטעמי, המורים צריכים לתת הרבה הרבה יותר חומר ממה שכיום ניתן. צריך ללמוד איך בתי ספר פרטיים וגם מספר בתי ספר לא-יהודיים מגיעים להישגים כל כך טובים. אפשר לעשות הרבה דברים - עדיף להקטין את הכיתות בחצי. זה יותר טוב, זה אולי קצת פחות סקסי מפרויקט מיחשוב, פחות יעשה כותרות, אבל עדיף למערכת החינוך".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאוניד פיינברג, סיים תואר בגיל 17
    מייצרים את האליטה המדעית הבאה
    צילום: רויטרס
    מומלצים