שתף קטע נבחר

זירת הקניות

איך לצאת נקי מהפיקניק

הכל קשור בהכל: שקיות האשפה שלכם מתפוצצות מכלים חד-פעמיים; הבאתם הרבה יותר אוכל ממה שבאמת היה צריך, וזרקתם המון אריזות פתוחות שאיש לא נגע בהן; אז עכשיו פלא שלא בא לכם להעמיס על המכונית את שקית הזבל הגדושה שלכם? אחרי המראות הקשים של פסח, ורגע לפני יום העצמאות - קבלו צרור עצות לפיקניק ידידותי לסביבה

לא התפלאתי לשמוע שהנופשים הרבים שגדשו את אתרי הנופש והטבע בחופשת הפסח השאירו אחריהם הררי זבל אשפה. אל תבינו לא נכון: אני מברך את הישראלי היפה שהחל לאסוף את הפסולת שלו יותר ברצינות, ואני בז למי שמשאיר אחריו זבל, מתעלם מכל כללי הנימוס ומצפצף על הפקחים.

 

אבל נדמה לי שאחת הבעיות העיקריות כאן היא שאנו מאבדים את חוש המידה כשאנו יוצאים לפיקניק. נדמה לי שכשאנחנו נופשים בחוץ, אנחנו נוטים לייצר פי כמה וכמה פסולת מכפי שהיינו מייצרים ביום רגיל בבית. אם זה נכון, אז זה לחלוטין פתיר; הפתרון מתחיל לפני שיוצאים מהבית - לא בפארק או בחוף - והכל קשור לקצת תיכנון ומחשבה מראש.

 

 

אני לא נכנס לכם לצלחת, אבל אני בטוח שתסכימו איתי שכשיוצאים לפיקניק לוקחים קצת יותר מדי אוכל - לבטח יותר ממה שבפועל אוכלים. אז נכון שזה חופש, ורוצים לבלות ולאכול בכיף ביחד, אבל אפשר לחשוב שניה ולתכנן את כמויות האוכל בצורה הגיונית יותר. זה גם עוזר למשקל וגם פותר את כאב הלב בסוף, כשמשליכים לפח אוכל טעים שאיש לא נגע בו.

 

אפשר למשל בכמה שיחות טלפון, לתכנן מי מביא מה - במקום שכולם יביאו הכל. כך לא יערמו על השולחן דברים כפולים ומיותרים, שמוצאים את עצמם לבסוף בבטן או בפח.

 

ולמה אנחנו מאוהבים כל כך בכלים חד-פעמיים, מפות ושקיות פלסטיק (ובטח שכחתי משהו)? גם את זה אפשר לפתור. אני יודע שנוח וזול יותר להשליך את הכל לפח בסוף הארוחה, בלי לחשוב פעמיים ובלי לשטוף כלים, אבל הבעיה עם כלים חד-פעמיים היא כפולה ומכופלת. ראשית, הם תופסים המון נפח בשקית האשפה - ובמטמנה. שנית - הם לא יתכלו בטווח הנראה לעין, וכנראה ישכנו להם לבטח בעומק הרי האשפה כשהנכדים של הילדים שלנו ילכו לתיכון. 

 

ועוד עניין: אנחנו גם משתמשים בכלים האלה בכמות לא הגיונית. שיקום מי ששותה רק בכוס אחת? אנחנו הרי שותים כל פעם בכוס אחרת כי הקודמת התעופפה ברוח או כי אנחנו לא בטוחים שהיא שלנו.

 

אז תעשו לכם הרגל: קנו ערכת פיקניקים מפלסטיק קשיח, עם צלחות וכוסות וסכו"ם נורמלי שאפשר לחתוך איתו, תאכלו בכיף ואז תעמדו כמה דקות לשטוף את הכל. במשוואה של הזבל מול המים של השטיפה - הזבל "לוקח" בגדול.

 

ועוד טיפ קטן אם יורשה לי: לעיתים קרובות בסוף הארוחה אנחנו זורקים את כל האוכל שנשאר משום שאי אפשר לקחת הביתה סלט עייף במיץ או בשר שהתייבש. הפתרון הוא לא להכין את הכל בבת אחת. תחתחו את הירקות לסלט בהדרגה - כל פעם קצת, ואת את הבשר תצלו בשלבים, והקפידו להשאיר אותו בצידנית האטומה כדי שמה שהפשיר לא יתקלקל לגמרי ויוכל לעלות מחר בבית על המחבת.

 

מה נשאר? הבקבוקים, העיתונים, הקליפות של הפירות ועטיפות החטיפים. הרי בבית אתם לא משליכים אותם מהחלון אז למה בטבע אתם מרגישים חופשיים להשאיר אותם ככה? אספו הכל לשקית והשליכו לפח (או למכל מחזור). אם אין פח (או מקום בפח) קחו הכל איתכם במכונית לפח קרוב אחר. למה זה כל כך מסובך? ממילא העמסתם חצי בית אז שקית אחת של זבל שאתם ייצרתם היא הבעיה?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חגי אהרון
צילום: חגי אהרון
מומלצים