למרות ניתוחי הלב: יעל סוויסה חיה במלוא הכוח

את יעל (שרה) סוויסה פגשתי במקרה במרפאת המסתמים במרכז הרפואי רבין (בילינסון). על אף שזה לא תפקידה, היא הציעה לי את עזרתה וליוותה אותי בנבכי הסידורים בבית החולים. ככל שהתארכו הסידורים, הייתי כבר מותשת, אבל כדור המרץ שלצדי עדיין שפע אנרגיה. איך זה, שאלתי אותה בבושת פנים. זו לא התבלבלה, הביטה לצדדים בחטף, וידאה שאין איש בסביבה, הרימה במפתיע את חולצתה, וחשפה צלקת ארוכה לאורך החזה.

זוהי יעל סוויסה, בת 51 מבני ברק, שנקלעה לא אחת לסכנת חיים בשל בעיית הלב שלה. עד כה עברה ארבעה ניתוחי לב, שבהם תוקנו מסתמים בלבה והוחלפו והושתל קוצב לב. בניגוד מוחלט להמלצות הרופאים ורב ידוע בעירה, היא הביאה לעולם ארבעה ילדים.

מניסיון התאבדות – לחיים חדשים

היא נולדה כתינוקת בריאה, בת חמישית, למשפחה דתית בת עשר נפשות במושב ברקת. כפעוטה לקתה בדלקת מפרקים וסבלה רוב הזמן מכאבים ברגליה. בגיל 14 החלה לסבול גם מקשיי נשימה ומהתנפחות בטנה. לילה אחד הקיאה עד שאיבדה את ההכרה. בבוקר מצאה אותה אמה, כשכתמים שחורים מכסים את פניה. הנערה הובהלה לבית החולים. סוויסה: "הייתי בסכנת חיים. כשהגענו לחדר מיון, הקיפו אותי רופאים מומחים מתחומים שונים בניסיון לאתר את הבעיה. פרופסור אחד התעקש שמקור הבעיה בלב. הוא צדק".

דלקת המפרקים שבה לקתה כילדה פגעה במסתמים בלבה. כשהגיעה לבית החולים, סבלה גם מבצקת חמורה בלב ובריאות. היא עברה ניתוח מיידי לטיפול בבצקת ולתיקון המסתמים בלב, ונדרשה לאשפוז ממושך. דווקא כשהחלה לגלות סימני התאוששות, החליטה סוויסה הצעירה לשים קץ לחייה. הסיבה לא הייתה בעיית הלב אלא וסת ראשונה שאותה קיבלה בזמן האשפוז. רציתי למות מבושה. קמתי מהמיטה והלכתי מדממת לעבר המרפסת. עליתי על המעקה והוצאתי רגל אחת במטרה לקפוץ מהקומה השלישית".

האח במשמרת, סעיד, שהבחין בה, מיהר לגשת אליה וניסה בזהירות לדבר על לבה. "במשך החיים שלך תיקלעי לקשיים רבים. ככה זה אצל כולם", אמר לה. "אבל תארי לעצמך, שכל אחד שיהיה לו קצת קשה, יתאבד. מי יישאר בעולם? ביום מן הימים תינשאי ויהיו לך ילדים. לפעמים יהיה לך טוב ולפעמים רע. ובכל פעם שיהיה לך רע ועצוב, תעשי משהו לסלק את הרגשות האלה. כל דבר יעזור לך, למשל: ציור, כתיבה".

סוויסה הקשיבה לדברי האח, והחלה לרדת מהמעקה. סעיד ניבא: "יבוא יום ותגיעי לכאן. לא כמטופלת, אלא דווקא כמי שתעזור לאנשים".

סוויסה השתחררה מבית החולים ונשארה במעקב. בגיל 18 נישאה. הרופאים הזהירו אותה מפני היריון שעלול ליצור עומס על לבה ולסכן את חייה. היא ובעלה לא הקשיבו לרופאים, אבל גם לא הצליחו להרות. כעבור שש שנים הסתיימו הנישואים באקורדים צורמים.

לידות, יצירה והתנדבות

חודש לאחר קבלת הגט הכירה סוויסה את דוד, עוזר הרב בבית הכנסת באזור מגוריה. כעבור זמן קצר נישאו. הפעם הצליחה להרות, אבל החלה לסבול מקוצר

נשימה קשה ואושפזה שוב. הרופא המטפל, בתמיכת בעלה, התחנן בפניה לבצע הפלה. היא מיאנה להקשיב. הרופא הפנה אותה להתייעצות עם רב ידוע. כשהיא מלווה באמה ובבעלה נסעה לבית הרב. האחרון, שאינו נוהג לדבר עם נשים, כתב על פתק משפט אחד: "להפיל מיידית את העובר כדי להציל את חיי האישה". אבל סוויסה סירבה. היא חזרה לבית החולים, להשגחה עד הלידה, ובשלהי סתיו 1985 ילדה את שלום, בנה הבכור, בלידה רגילה. בצד השמחה הגדולה גבר החשש לבריאותה. הרופאים המליצו להחליף את המסתמים בלבה, אבל לאחר מעט יותר משנה הרתה סוויסה שוב – ושוב "לא היה עם מי לדבר". היא התעקשה להביא לעולם את פרי בטנה וב־1987 ילדה את תמר.

שנתיים לאחר מכן הרתה בשלישית - וילדה את אליהו. אלא שהעומס על לבה כבר היה כבד מאוד, ומצב בריאותה הידרדר. הרופאים חששו שגופה לא יעמוד בניתוח לב, אבל סוויסה נלחמה לעבור את הניתוח. המסתמים תוקנו, קוצב לב הושתל, וסוויסה התאוששה מהניתוח ומצבה השתפר. מבחינתה המשמעות הייתה אחת: היריון נוסף. "בשבילי, כל היריון הוא ניסיון שאלוהים מעמיד אותי בו. לכן הלכתי חדורת אמונה עד הסוף והבאתי גם את בת הזקונים, אלאור".

עוד לפני שאלאור הקטנה חגגה שנה, פקד את משפחת סוויסה אסון: האב דוד, איש בריא בדרך כלל, לקה בדום לב ומת. האבל הכבד וגם הלידה הרביעית, שהכבידה מאוד על לבה של סוויסה, הביאו להידרדרות במצבה. היא התקשתה ללכת ואף לנשום וסבלה מחולשה רבה. היה צורך בהחלפת המסתמים, אבל הפעם הייתה זו היא שחששה שהגוף לא יעמוד בניתוח.

הניתוח בכל זאת בוצע, וגם בהיותה מאושפזת בבית החולים, סוויסה המשיכה לתפקד כרגיל, טרחה והכינה לילדיה תחפושות לחג הפורים. לאחר כשלושה שבועות השתחררה סוויסה מבית החולים. אלא שבכך לא תמו תלאותיה. היא סבלה מחוסר איזון במנגנון קרישיות הדם ומצבה הלך והחריף עד שהמסתמים לא תפקדו ביעילות. סוויסה נכנסה לניתוח רביעי, שבו הוחלפו המסתמים בלבה במסתמים ביולוגיים.

חלפו מאז עשר שנים. היא ממשיכה להיות תחת מעקב, לפעמים חשה ברע, לפעמים בטוב. באחד הימים, כששקעה במרה שחורה, חזר אליה קולו של האח סעיד שהציל אותה מהתאבדות: "עשי משהו לסלק את הרגשות האלה, למשל: ציור, כתיבה".

סוויסה: "לקחתי דף. ציירתי, כתבתי, קשקשתי. זה עבד. לבסוף החלטתי להגשים את הנבואה שלו: לחזור למחלקה שבה אני מטופלת, אבל כמתנדבת. במקום לשבת ולרחם על עצמי, אני מדברת אל לבם של צעירים ומבוגרים, מספרת להם את סיפור חיי ומעודדת את רוחם".

התקדמות גדולה בטיפול במסתמים

פרופ' אליק שגיא, מנהל יחידת אקו לב ומרפאת מסתמים במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי רבין (בילינסון), מסביר: "בלב קיימים ארבעה מסתמים שתפקידם לסייע ללב לשמור על זרימה חד כיוונית של הדם בתוך חללי הלב וממנו. המסתם הוא מעין דלת הנפתחת ונסגרת כתוצאה מהפרשי לחצים המופעלים משני הצדדים.

כשיש מום מולד או נרכש במסתם הלב, כגון היצרות או דליפת דם, קיים צורך לתקן את המסתם או להחליפו, אחרת עלול המטופל לסבול בעתיד מאי ספיקה לבבית. ככל שחלה עלייה בגיל, עולה שיעור הפגיעה במסתמים".

איך מטפלים במסתם פגום?

"עד לא מזמן היה מקובל לטפל במסתם באמצעות תרופות, ובמקרה הצורך, בניתוח לב שבו מוחלף המסתם או מתוקן. בשנים האחרונות חלה התקדמות גדולה בתחום, וכיום בחלק מהמקרים אפשר לטפל במסתם באמצעות צנתור, המתבצע דרך עורק המפשעה. שיעור ההצלחה של הטיפול באמצעות צנתור מגיע ל־90% וההתאוששות מהירה. רוב הניתוחים לתיקון מסתמים או להחלפתם מצליחים ומשפרים את איכות החיים, והחולה חוזר לשגרה ללא כאבים".

מה דעתך על התעקשותה של סוויסה?

"בעבר ההמלצה הייתה לבצע הפלה כדי למנוע סיכון חיים לאם. כיום אין קונפליקט בנושא. האמצעים העומדים לרשות הרופא כדי לבדוק את מצב המסתם, דוגמת אקו לב (הדמיה על קולית של תפקוד הלב והמסתמים), מדויקים

יותר. על פי תוצאות הבדיקה אפשר להמליץ למטופלת בנושא המשך ההיריון. כשיש צורך בהחלפת מסתם, מציעים לה מסתם ביולוגי (בנוי מרקמות של בעלי חיים או בני אדם) מאחר שהוא חוסך את הצורך בנטילה יומיומית של תרופה מדללת דם (קומדין) העלולה לפגוע בעובר. חסרונו של מסתם זה שהוא מתבלה עם הזמן ויש צורך להחליפו בתוך עשר שנים.

"לגברים צעירים אנחנו ממליצים בדרך כלל על מסתם מכני, שעשוי להיות עמיד לכל החיים, אבל הוא מחייב נטילה יומיומית של תרופות מדללות דם".