שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ענת קם לשב"כ: סולחים לחושפי פשעי מלחמה
    בית משפט התיר לפרסום כי אחד הדיסקים שצרבה ענת קם נעלם - ואיש אינו יודע להיכן התגלגל. עוד פורסמו קטעים מחקירתה בשב"כ, שבה הסבירה את גניבת 2,000 המסמכים מלשכת אלוף פיקוד המרכז: "היה חשוב לי להביא לידיעת הציבור את מדיניות צה"ל בשטחים". השופט נדהם מסדרי האבטחה הלקויים בלשכה

    עוד סודות נחשפים בפרשה החמורה. ענת קם, החיילת לשעבר שנאשמת בריגול, אמרה בחקירתה בשב"כ: "כשצרבתי את החומרים חשבתי שבמבחן ההיסטוריה, האנשים שהתריעו על פשעי מלחמה, סולחים להם". כך הותר היום (ב') לפרסום. עוד הותר לפרסום כי אחד הדיסקים שצרבה בלשכה נעלם - ואיש אינו יודע להיכן התגלגל.

     

    שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, זאב המר, שדן לפני כחודשיים בעניינה של ענת קם, הגדיר כמחדל את הליקויים באבטחת המידע בלשכתו

    של אלוף פיקוד המרכז, יאיר נווה. "נדהמתי מהמחדל הבלתי נתפס וסדרי אבטחת המידע הלקויים והרשלניים", הוא כתב.

     

    השופט המר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, התיר לפרסם פרוטוקול מדיון בעניינה של ענת קם, שהיה אסור עד כה בפרסום. באותו פרוטוקול, שהותר לפרסום לבקשת "הארץ" שיוצג על ידי עו"ד טלי ליבליך, ציטט השופט קטעים מעדותה של קם. "היו היבטים בפעילות צה"ל בשטחים שחשבתי שיש להביא לידיעת הציבור" היא אמרה בחקירתה בשב"כ.

     

    "לא הצלחתי לשנות מספיק מהדברים שהיה חשוב לי לשנות בעת שירותי הצבאי. חשבתי שלחשוף אותם יביא לשינוי, לכן היה חשוב לי להביא לידיעת הציבור את מדיניות צה"ל בשטחים", היא אמרה.

     

    השופט ציטט עוד מדבריה: "היא לא חשבה שיש במעשיה סכנה לביטחון המדינה ואמרה כי הניחה שהעיתונאי לא יתמקד בדקויות של הפעילות המבצעית, אלא בעקרונות ובמדיניות שעמדו אחרי ההחלטות של האלוף ושל קציני המטה. לדבריה, היא פנתה לעיתונאים ישראלים מפני שהניחה "שהצנזורה לא תאפשר פרסום של חומרים שיש בהם סיווג גבוה במיוחד או סכנה בפרסומם".  


    "יהיו ברשותי עדויות שאוכל להציגן". ענת קם

      

    לגבי כוונתה בזמן איסוף המסמכים, כשהיתה חיילת, היא אמרה בחקירותיה: "במחשבה שאם וכאשר יחקרו את פשעי המלחמה שביצע ומבצע צה"ל בשטחים, יהיו ברשותי עדויות שאוכל להציגן".

     

    קם העתיקה, "איש לא שאל שאלות"

    באותו פרוטוקול כתב השופט המר, ששימש בעברו כיועץ המשפטי של השב"כ, כי הוא נדהם מכך שלקם היתה גישה לכל המסמכים המסווגים והסודיים ביותר, והיתה לה הרשאה גם למחשב המסווג בלשכה.

     

    "אותו מחשב", ציין השופט, "עליו עבדה יום יום וממנו העתיקה בלחיצת עכבר את המסמכים הסודיים - הוא לא מסווג והוא היה קשור גם למדפסת וממנו היה אפשר להדפיסם".

     

    באותו פרוטוקול כתב השופט, כי לפני שחרורה ביקשה קם מאחת הפקידות בלשכה לצרוב לה על גבי דיסקים את כל החומר שאספה. "איש לא שאל שאלות", כך כתב השופט, "ולא התעניין מדוע היא זקוקה לקבצים של חומר סודי על דיסקים לפני שחרורה. קם עצמה הגדירה את הלשכה כ'לשכה ביזיונית מבחינת ביטחון מידע'. זה היה פשוט הפקרות, כל מה שהיה שם מבחינת מסמכים ביטחוניים'".

     

    השופט המר התייחס גם לכך, שקם הודתה כי המחשב שלה אינו מוגן ואף לא התעניינה כיצד יחזיק את החומרים ולמי תהיה גישה אליהם. היא גם התייחסה בזלזול לשמירתם ולחשיבות אבטחת תוכנם. "עובדה היא", כתב השופט, "כי אחד הדיסקים נעלם ומי יודע היכן הוא מתגלגל ואם הגיע לידי מישהו. היא הודתה גם כי ידועה לה השיטה לפיה עיתונאים עוקפים את הצנזורה על ידי הדלפת מידע לאמצעי תקשורת בחו"ל".

     

    "לא בפעולת קומנדו נועזת" 

    השופט המר כתב עוד כי הוא אינו שותף לטענת סנגורה של קם, כי מעשיה הם קלים לביצוע וכמו שהיא הגדירה אותם בעצמה "כמו להדק מסמך, כמו להכניס מסמך מתיק לתיק". על כך כותב השופט כי "התנהגות זו משליכה על התייחסות לחומרת המעשים. נכון שהיא לא נאלצה לחדור בפעולת קומנדו נועזת למחלקה סודית בצבא, לגזור במגזרי תיל חוטי תיל ולזחול למרכז הפיקוד, כשפתו הציורית של הסנגור, היא כבר היתה שם, שירתה במחלקה הסודית. היא הפרה את אמון הצבא ואת אמון מפקדיה".

     

    באותה החלטה קבע השופט המר, שלא לעצור את קם עד תום ההליכים

    כיוון שהיא לא היתה עצורה קודם לכן וקבע כי גורמי החקירה לא קבעו בשום שלב כי היא מסכנת את ביטחון הציבור, לאור שיתוף הפעולה המלא שלה בחקירתה. קם שוחררה בערבות בנקאית של 100 אלף שקלים ובערבות של אמהּ בסכום של 150 אלף שקלים.

     

    השופט זאב המר כתב בהחלטתו, כי קם לא הסבירה את מקור מומחיותה בסוגיה המאוד מסובכת של הגדרת פשע מלחמה במשפט הבינלאומי בדיני המלחמה. "כדי להביא לידיעת הציבור 'מספר היבטים' בפעולות צה"ל בשטחים או לחקור את 'פשעי המלחמה' בשטחים, אין צורך לאסוף ולגנוב מצה"ל אלפי מסמכים מסווגים, העוסקים במגוון תחומי הפעילות, התכנון והאימונים של הצבא, לרבות תוכניות שונות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות צה"ל, כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים בצה"ל, הערכות מצב של צה"ל, יעדים שונים של צה"ל, מסמכים הדנים בשיטות איסוף המודיעין ועוד. גורם חוץ שיחקור את 'פשעי המלחמה' של צה"ל, שיקבל בבוא היום את המסמכים הללו, אפילו ממניעי המשיבה, הוא, עוזריו וצוותו בוודאי אינם מוסמכים להיחשף לסודות צה"ל ואינם אמונים בשמירתם. גם אין צורך להעביר לעיתונאי מאות מסמכים ללא מיון ובקרה".

     

    לטענת השב"כ והפרקליטות, קם - ששירתה כפקידה בלשכתו של אלוף פיקוד המרכז לשעבר - גנבה למעלה מ-2,000 מסמכים צה"ליים סודיים כשהייתה

    חיילת. את המסמכים האלה - כולם או לפחות חלקם - מסרה לעיתונאי בעיתון "הארץ", אורי בלאו. הוא ביסס עליהם כתבות שפרסם, בהן כתבת תחקיר בנושא חיסול מבוקשים שפורסמה לפני כשנה וחצי. כתב אישום באשמת ריגול הוגש נגדה בתחילת השנה.

     

    עורכי דינה של קם, הודיעו אמש כי הם מוותרים על חסיונה. הפרקליטים, עורכי הדין אביגדור פלדמן ואיתן להמן, אמרו כי הם מעריכים את ניסיונו של בלאו לכל אורך התקופה האחרונה לשמור על חיסיון מקורות, אך לאחר שקם הודתה בשב"כ בגניבת המסמכים - אין צורך יותר בשמירה על חיסיונה.

     

    Read this article in English

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים