בחזה מורם
ארנה קזין
בחזה מורם!
חדשות מעניינות מבריטניה: מתברר שבשנים האחרונות גדלה מידת החזייה של הבריטית הממוצעת מ-34B ל-36D.
בכתבה מרתקת שהתפרסמה בסוף השבוע ב"אובזרוור", מנסה הכותבת להתחקות אחר הסיבות לצמיחה הגדולה. העובדה שאחת משלוש נשים בריטיות סובלת מהשמנת יתר אינה מסבירה את התופעה: השדיים הבריטיים גדלו בשתי מידות (מ-B ל- D) בזמן שהיקף החזה גדל רק במידה אחת. כלומר, לכאורה יש הרבה יותר נשים רזות עם חזה גדול משהיו בעבר. או שנשים מרשות לעצמן יותר מבעבר ללבוש חזיות שמתאימות לחזה הגדול שלהן, ואינן מרגישות חובה להצניע, לכווץ, לצמצם.
חברות ההלבשה התחתונה מייצרות בשנים האחרונות יותר ויותר דגמי חזיות במידת Cup גדולה עד כדי "J" ו-"K", שקשה היה להשיג בשוק בעבר. נשים בריטיות, כך נראה, נושאות את החזה שלהן מורם בגאווה.
הדיווח הטרי מבריטניה עורר את תשומת לבי, בין השאר, משום שלפני כתשע שנים עסקה העיתונות הישראלית והעולמית בדיוק באותה תופעה והעלתה שאלות דומות. החזה הממוצע של האשה הישראלית, כך דווח אז, גדל בסוף המאה העשרים מ-75B ל-80C. והחזייה הבריטית באותן שנים גדלה במידות הבריטיות מ-34B ל-34C. בכתבה שהתפרסמה ב"הארץ" במרץ 2001 כתבתי אז בין השאר כך:
מעניין כי דווקא סוגיית הבריאות הקשורה בלבישת חזיות לא טופלה די, גם לא אחרי 30 שנות פמיניזם, שכלל גם ביקורת על תעשיית החזיות: בספטמבר 1968 הפגינה קבוצה של פמיניסטיות מרחבי ארצות הברית מול הבניין, שבו התקיימה תחרות היופי "מיס אמריקה" באטלנטיק סיטי. הן השליכו למכל אשפה גדול, שכינו 'פח החירות', שלל 'מכשירים לעינוי נשים', ובהם נעלי עקב, גיליונות של 'פלייבוי' ו'קוסמופוליטן', וגם חזיות ומחוכים. זה היה האירוע שהדביק לפמיניסטיות דימוי של שורפות חזיות, אף על פי שמעולם לא הועלתה חזייה באש בשם התנועה.
הטענה שחזיות מזיקות לבריאות הנשים הועלתה בעבר, אבל לא זכתה להתייחסות. בספרו "Dressed to Kill", על הקשר בין סרטן השד ובין חזיות, טען האנתרופולוג הרפואי סידני רוס זינגר, כי סרטן השד הוא תופעה המיוחדת לתרבויות שבהן נשים מרבות ללבוש חזיות, וכמעט אינה קיימת בחברות שבהן לבישת חזייה אינה בגדר נורמה. המחקר שלו זכה לקיתונות של ביקורת, מצד תעשיית החזיות, אבל גם מצד רופאים רבים. אלה טענו, כי זינגר אינו מוכיח שהחזיות הן הגורם הבלעדי לעלייה בשיעורי הלוקות בסרטן; בין החברה המערבית, לובשת החזיות, לבין החברות האחרות מתקיימים הבדלים נוספים, הבדלי תזונה ואורח חיים שלא הובאו בחשבון במחקרו.
חזיות למודות סבל
מחקר שפורסם באנגליה בהזמנת ערוץ 4 הבריטי, העלה את הטענה שנשים שלובשות חזיות סובלות מכאבים בשדיים יותר מנשים שהולכות בלי חזיות. החוקרים מבית החולים האוניברסיטאי של וויילס בקרדיף ביקשו מ-100 נשים, שסובלות בדרך כלל מכאבים בחזה ומציסטות, ללכת בלי חזייה במשך שלושה חודשים, ולחזור וללבוש חזייה במשך שלושה חודשים נוספים. לדברי החוקרים, נמצא הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בין שתי התקופות, וירד מספר הסובלות מכאבים בתקופה שבה הורידו את החזיות.
נורית טולנאי מעמותת "אחת מתשע, נשים למען נפגעות סרטן השד", אומרת שפרט למחקרים אלה לא ידוע לה על הוכחה מדעית חד משמעית, לכך שהחזייה מסכנת נשים. "רק בגישות של רפואה הוליסטית יש באחרונה הסכמה על כך שהחזייה גורמת למה שנקרא חסימות אנרגיה. הפס שנשאר על העור מתחת לחזה ובגב כשמורידים את החזייה, הוא סימן ללחץ שעלול להזיק".
כך או כך, גם היום, 40 שנה אחרי שהושלכו החזיות לפח באותה הפגנה פמיניסטית מהדהדת, עדיין יש מקום לשאול שאלות יסוד על מחזיקת השדיים הוותיקה: למה אנחנו לובשות חזייה? את מי היא משרתת? במי היא תומכת? על מה היא שומרת?
