סקנדל או פסטיבל: דייטינג והדרמה קווין
היה דייט לא מוצלח? בעוד שהרגוע יגיד לעצמו "טוב, נקסט", הדרמטי יעביר דיווח מלא, וכנגד, ניתוחים והשערות על כמה ולמה נבחנות בקבוצות חברים שנתקבצו במיוחד לאירוע פוסט-דייט. האם תיתכן זוגיות בין טיפוס דרמטי לבין רגוע?
דרמה מול רוגע: ביחסים זה מתבטא בכל שלב, גם בשלב החיפוש, כלומר בדייטינג, וגם במציאה, כלומר בקשר. שנתחיל? תתרווחו בכסאות, הדרמה מתחילה.
להגביר את הווליום או ללחוץ על MUTE
שלב חיפוש זוגיות בעולם הדייטינג כולל שתי דרכים להתנהל בהן: בדרמה או ברוגע. פעם חשבתי שההפך מדרמה הוא אדישות, אבל זה לא מדויק, שכן טעות היא לחשוב שמי שלא דרמטי הוא אדיש. לא, הוא פשוט חושב שהעולם הוא לא שחור ולבן, ואפשר בהחלט לחיות בשטח אפור. לעומת זאת, אמרת אפור לאישיות דרמטית? כאילו אמרת חזיר בבית הכנסת, זה משהו שאין לו מקום בכלל בלקסיקון: החיים הם שחור או לבן, ובטח כשמדובר בדייטים, סקס, וסמסים שאחרי.
התנהלותם של הדרמטיים מאוד ברורה: אם אפשר להתנהל בשפיות או להוסיף נופך תיאטרלי לאירוע, הרי שיבחרו בדרך השנייה. ראיתם פעם צג כשבבת אחת מישהו סובב את כפתור הווליום להכי גבוה? ככה בדיוק נראים חייו של הדרמטי - תנודות קופצניות לגובה.
התקבל סמס מבחור יום אחרי דייט? בעוד שהרגוע יכול לפלוט לעבר המכשיר "אמממ, נחמד", הדרמטי מגיב אחרת לגמרי: תהיו בטוחים שבשנייה שלאחר מכן נשלחים עשרות מיילים שמדווחים עליו לחברים ו/או קרובי משפחה ו/או מוכר הפטרוזיליה מהשוק, ובתגובה נשלחים מיילים שכוללים ספקולציות על המשך רצונות הבחור. אוטוסטרדת מידע מוחצנת ומוקצנת.
היה דייט לא מוצלח? בעוד שהרגוע יגיד לעצמו "טוב, נקסט", הדרמטי יעביר דיווח מלא, וכנגד, ניתוחים והשערות על כמה ולמה נבחנות בקבוצות חברים שנתקבצו במיוחד לאירוע פוסט-דייט. והכל בווליום, גם חיצוני וגם פנימי, כזה שמתסיס כל נימה בגוף.... דרמה, כבר אמרנו? כזו שלא מביישת שום טלנובלה מארץ שדוברת את שפתו של צ'ה גווארה.
הרגוע יכול לסכם אירוע שכזה באמירה "כולה סטוץ"
היה סטוץ? בעוד שהרגוע יכול לסכם אירוע שכזה באמירה "כולה סטוץ", הדרמטי ימצא לנכון להדיר שינה מעיניו כדי לדווח, לנתח, ולשבח את האירוע. שלא תטעו, גם הדרמטי יגיד בסופו של דבר "כולה סטוץ", רק שאצלו/ה זה יהיה בסיום של יומיים רוויי אדרנלין. ביומיים הללו יינתן פרוטוקול מלא של האירוע, כולל "מי ירד למי ובאיזה הקשר נאמרו הדברים", כולל ניתוח הסיטואציה לכדי למידת המין שמנגד ומסקנות לעתיד.
מהצד אנשי הדרמה נראים אובססיביים להתרחשות, אולי לא שפויים במידת החשיבות שהם נותנים לפרטים קטנים, מעייפים את הסביבה בהתלהבות שלהם או פשוט לא הגיוניים בריצה שלהם במקום, כמו מכונית שעובדת על פול- גז בניוטרל.
הדרמטיים לכאורה מקצינים דברים. ולמה לכאורה? כי מבחינתם זה המצב הטבעי, אין אפשרות עבורם לחוות סיטואציה בפחות מווליום שנשמע עד מאדים, או התעסקות עם חצי ממדינת ישראל על מה היתה כוונת המשורר.
לעומת זאת, אם ניתקל ברגוע, נגלה שכתשובה לשאלה "אז איך היה הדייט?", הוא יענה "בסדר", ואם הוא ממש מתפרע ורוצה לפרט הוא עונה "בסדר גמור". יש אנשים שעבורם גם כשקורה אירוע גדול, אין צורך לפתוח מגאפונים, להקפיץ את כל העולם ואשתו או בכלל להשקיע זמן ואנרגיות בעניין. בשביל מה טוב?
לאנשי הדרמה אין אופציה כזו. הם לא שיחקו את "משחק השקט" בגן, הם לא שמעו על האפשרות לא להשקיע זמן ואנרגיות (מיותרים?) בסיטואציה מסוימת, ובכלל, עכבר? אין דבר כזה, הם שמעו רק על פילים. אז למה הם, כלומר אני ושכמותי, עושים את זה? מכמה סיבות:
- ראשית, זה מוסיף עניין לחיים, והשעמום מן השטן, לשיטתם של הדרמטיים.
- שנית, לפעמים זה יותר חזק מאיתנו, כאילו לא באמת ניתנת לנו אופציית החוויה הרגועה, היא משהו רחוק שאולי קראנו עליה בספרים מהמזרח הרחוק.
- שלישית, זה איפשהו מראה על רצון אמיתי לקשר - המקום הזה של הניתוח וחוויית החוויה עד כלות חושים חשוב לנו, כי הוא מראה שאנחנו ב-א-מ-ת נותנים חשיבות בראש ובגוף לחוויות שאנחנו עוברים בעולם הדייטינג, בין אם זה דייט או סתם סקס, כדי להבין אותן וללמוד מהן.
- רביעית, והכי חשובה: לפעמים הרעש החיצוני מפנה מקום לשקט פנימי, במקום להשאיר את כל הרעש בפנים.
- וחמישית - למה לא, בעצם?
לא קלה היא לא קלה דרכנו.....
אני מודה, יש בעיה עם דרמה, שכן רוב העולם לא מתנהל לפיה. היא בדרך כלל מתרחשת בראש של הדרמטי, ובעזרת חברים קרובים היא (אולי) מקבלת משנה תוקף, וזהו. אותו בחור שממנו מחכים לסמס אחרי הדייט לא יודע שהוא חלק מדרמה. מה שיוצר חוסר נשימה אצל הדרמטי, עומד בניגוד להתנהלות שגרתית אצל שאר העולם. ואין דבר שיותר מאיים על דרמטי/ת מאשר שגרה.
חיפוש במקורות מראה שההפך מדרמה היא קומדיה, אבל כשמדובר באנשים שעושים דרמה זה לא מדויק; הקומדיה אינה מנוגדת להם, ואצלם גם דברים משמחים וקומיים יחוו באמוציות ובטונים גבוהים. דרמטיים רואים גם את הצד הטוב של החיים בקיצוניות, ושמחים לעיתים אף יתר על המידה גם מדברים קטנים ומשמחים, שהרגועים לא ייחסו להם כלל חשיבות, כמו לקבל מבן זוג מילה טובה, שיכולה להחזיק אותם באנרגיות גבוהות ליום שלם, או למצוא אביזר עיצובי לבית. נו , הדברים הקטנים שעושים את החיים גדולים.
זה מעביר אותי לשלב מציאת הקשר הנכסף.
האם תיתכן זוגיות בין טיפוס דרמטי לטיפוס רגוע? ובכן, הדעות חלוקות. ידידי א' טוען שהוא חייב מישהו כמוהו, דרמה קווין שלא היתה מביישת שום מועדון דראג. אני חושבת שזו בעיה, שכן שתי דרמות באותו בית הן ערובה לשכנים חרשים. לדעתי, הדרך היחידה למצוא שני דרמטיים בקשר היא שכל אחד יהיה דרמטי בתחום חיים אחר, ובמקביל יורגע ע"י בן הזוג, מה שיביא בראייה הרחבה לחיי זוגיות רגועים. משהו באינטואיציה שלי גורס שכל דרמטי צריך את הרגיעון שלו, שירגיע אותו בסוף היום או יזכיר שיש דרמות שפשוט לא נועדו לקרות.
גם עם האידיליה הזו יש בעיות, שכן זה יכול מהר מאוד להידרדר למצב בו הרגיעון אומר לדרמטי: "למה לעשות דרמה מכל דבר?!" והדרמטי עונה לרגיעון: "איך לעזאזל (!) אתה יכול להיות כל כך רגוע?"
למרות זאת, נראה לי שבמקרה הספציפי הזה הפכים לא רק נמשכים, אלא המשיכה הזו תביא להמשכיות של קשר שפוי.
כן, אני מודה, דרמה זה מעייף. לחיות על אנרגיות שלא נחות, על דציבלים שלא יודעים לשתוק, על חוסר שקט פנימי וחיצוני במקביל, ועוד לא הזכרנו את העייפות כתוצאה מהחיפוש אחרי הדרמה הבאה. למה לבחור באופציה המעייפת דווקא, או לשתף פעולה עם הבחירה שלה בנו? כי האופציה האלטרנטיבית משעממת.
אז למה לעשות דרמה? כי לפעמים זו פשוט האופציה המרגיעה.