ובחרת בנשים
"האם נמנע מהציבור להעניק סמכויות לאישה עליה הוא סומך, ונחייב אותו לבחור בגבר עליו סומכים פחות"? הרב פרופ' הרשקוביץ' כותב בתגובה לדברי הרב לבנון: "נשים חיוניות למרחב הציבורי בישראל"
בהתייחס לדבריו של הרב אליקים לבנון, לפיהם אין לאשה להעמיד עצמה לבחירה למזכירות יישוב, ראיתי לנכון להציג עמדה אחרת. זכותו של הרב אליקים לבנון להורות הלכה לבני יישובו, אולם, כאשר הדברים מגיעים למרחב הציבורי הכללי, ראוי להטות אוזן לעמדות הלכתיות אחרות, אותן הביעו גדולי הדור האחרון.
אכן, המתבונן בשורת הדין כמו שהיא עולה מדברי הרמב"ם מגיע למסקנה לפיה אין לאפשר מינוי נשים לתפקידים בעלי שררה, ולא כאן המקום להאריך בשורשיה של הלכה זו. עם זאת, חשוב לציין שכבר גדולי נושאי כליו של הרמב"ם העירו שלהלכה זו לא מצאו מקור, ורבים חלקו עליה. זאת ועוד, כבר עמדו גדולי הפוסקים על העובדה שתפקידי שררה, אליהם אסור לכאורה למנות נשים, אינם עוד בעולמנו. בעבר היו מינויים כאלה, של אנשים שמונו על ידי גורמי מלוכה או בעלי סמכות מוחלטת, מינויים נצחיים שנכפו על הציבור. מסמרים ללא ראש אלה, תפקידים בעלי כח רב עוצמה, אינם מקובלים היום כלל וכלל במדינה דמוקרטית ומתוקנת.
בזמננו, כל מינוי במרחב הציבורי, ובוודאי אם מדובר במינוי של נבחר ציבור, זקוק לאמון הציבור, והוא מתחדש (או לא) מזמן לזמן. יתר על כן, המינויים של נבחרי ציבור כדוגמת חברי מזכירות יישוב היום הם תוצר של בחירה ישירה של הציבור, שמגלה שיש לו אמון באדם זה ולא באדם אחר. ומה נעשה אם ציבור מסויים מגלה אמון דווקא באשה? האם נמנע מהציבור להעניק סמכויות לאשה, עליה הם סומכים, ונחייב אותם לבחור בגבר, עליו הם סומכים פחות? דבר זה לא יעלה על הדעת. האם מצאנו שנשים פחות אחראיות, מגלות שיקול דעת פחות, או שמא נוטות למעול בציבור? האמת היא, כנראה, הפוכה. לפיכך, תרומתן של נשים למרחב הציבורי בימינו היא קריטית על-מנת לבסס תחושת אמון וייצוג ראוי בין הציבור לנבחריו, וכדי להעמיק את מעורבותם של כל הגורמים בחברה הישראלית בניהול המדינה ובאחריות כלפיה.
זאת ועוד, כל מינויי הציבור היום מפוקחים בידי גורמים בעלי סמכות, ואם חס וחלילה סורח בעל תפקיד, הרי הוא נתון למרותם של גורמי הבדיקה והאכיפה, כדוגמת מבקר המדינה, המשטרה, ומעל לכל – אמון הציבור. מכאן שגבר או אשה שאינם ראויים למלא את תפקידם – אחת דינם להיות מודחים. מדוע, אם כן, שדווקא מנשים תימנע הזכות הבסיסית לבטא את עמדותיהן ולהיבחר על מצען?
בשל כל השיקולים הללו, הרב בן ציון חי עוזיאל, הרב שאול ישראלי ועוד רבים איפשרו לנשים להיבחר כשליחות ציבור, ולכהן ברמה בתפקידים חשובים לניהול המדינה ומוסדותיה. בשולי הדברים אעיר, שההסתמכות על הראי"ה קוק בסוגיה זו תמוהה, שכן בשם העקרון של "כל כבודה בת מלך פנימה" ביקש הראי"ה למנוע מנשים גם זכות בחירה, וכידוע, אף אחד מגדולי ישראל איננו מקבל היום הוראה זו הלכה למעשה.
לסיכום, דומה שבמרחב הציבורי הישראלי בכלל, ובציונות הדתית בפרט, ראוי לתת את הדעת לקולות הלכתיים אחרים. בכוונתי להמשיך לפעול ללא לאות להעצמת כוחן של נשים במוסדות מפלגתי, ואף לעמוד על כך שנציגות נשית נכבדה תהיה בכנסת מטעמנו, שכן לנשים יש הרבה מה לתרום לעתיד המדינה ולהנהגת העם.
לפנייה לכתב/ת 
הרב דניאל הרשקוביץ'
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
