מה יהיה עם עזה? שרים: להסיר הסגר, להתנתק

המשט לרצועת עזה לא הצליח להסיר ממנה את המצור - אבל פתח דיון בנושא. בין שרי הממשלה עלה הבוקר (יום א') לדיון, לראשונה זה ארבע שנים, עתידו של חבל הארץ ממנו התנתקה ישראל ב-2005, ונתון תחת אמברגו יבשתי וימי מאז חטיפת גלעד שליט ב-2006.

שר הרווחה יצחק הרצוג (עבודה) הציג את הבעיה בפתח ישיבת הממשלה, והוסיף רעיונות לפתרון: "יש דילמה, איך מונעים הברחת נשק דרך הים. נצטרך לבחון פתרונות להסרת הסגר מעזה בהמשך.

בין החלופות שנצטרך לבחון: הגדלת נפח הסחורות העוברות במעברים לעזה, הגדלת רשימת הסחורות הנכנסות ותיאום בינלאומי בעניין הזה. הגיע הזמן להסיר את הסגר, להקל על האוכלוסיה ולמצוא חלופות ראויות".

עמדה אחרת הובעה על ידי שר התחבורה הציג עמדה שונה מוקדם יותר, בישיבת שרי הליכוד. הוא הסכים כי "יש לבחון מחדש את מהות הקשר בין ישראל לבין עזה", והסביר כי "מאז סיום ההתנתקות, הקשר בין ישראל לעזה לא הגיוני ולא נכון. אנחנו כבר לא שם, אבל אנחנו עדיין האחראים - ולכן זו הזדמנות לפעול כדי לנתק כל קשר בינינו לבין עזה, למעט פיקוח למניעת הכנסת נשק אסטרטגי".

הפתרון, לשיטתו: "צריך למצוא פתרון להעביר את כל הסחורות האזרחיות לעזה דרך רפיח ומצרים בשיתוף גורמים בינלאומיים, כמו ארה"ב שמוכנים לסייע".  

שטייניץ: ארדואן, בלי שטויות

התקרית הקשה בלב ים לא נמצאת באופן רשמי על סדר היום של דיוני הממשלה, אך תעלה בהמשך בישיבת שרי ה"שביעייה". אלה עתידים לבחון בין היתר את הצעת הפשרה של מזכ"ל האו"ם מאמש, לפיה תוקם ועדת חקירה בינלאומית, שבראשה יעמוד ראש ממשלת ניו-זילנד לשעבר, ג'פרי פאלמר, ולצדו יכהנו סגן ישראלי וסגן טורקי.

הצעה זו לא נפסלה על הסף במשרד החוץ.

בישיבת הממשלה חשף ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פרטים נוספים על עשרות נוסעי ה"מרמרה" שתקפו את חיילי צה"ל. "לפי המידע שבידינו ברגע זה - הקבוצה שתקפה את חייל צה"ל עלתה בנפרד, בעיר אחרת, ובנוהלי בידוק שונים לחלוטין מכל הנוסעים האחרים". נתניהו האשים כי "כוונתם הברורה היתה לפגוע באלימות בחיילי צה"ל".

שר האוצר יובל שטייניץ התייחס ליחסים המתערערים עם טורקיה: "אני מסתכל בדאגה ומקווה שנוכל לשפר את היחסים. אני רוצה לציין שרק לפני כחודש נפגשתי עם שר האוצר הטורקי וטורקיה היתה אחת מהמצביעות בעד צירופה של ישראל ל-OECD".

בתשובה לשאלה אם ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, עלול לעמוד בעצמו בראש הפלגה לעזה, השיב: "אני מקווה שאף אחד לא יעשה שטויות". שר הרווחה יצחק הרצוג דחה אפשרות זו מכל וכל, והסביר כי ארדואן לא יעשה זאת, כדי לא לסכן את חברותה של טורקיה בנאט"ו.

"להסכים לחקירה בינ"ל, שלא יחזור מקרה גולדסטון"

לדברי נתניהו, המידע לגבי זהות תוקפי החיילים - שנאסף רק לאחר התקרית הקטלנית בלב ים - מחלחל כעת גם לידיעת העולם. ראש הממשלה אמנם לא השתמש בשם המפורש "אל-קעידה", כפי שנעשה בישראל בימים שלאחר התקרית, אך מן הסתם כיוון לארגונים הקיצוניים שהובילו את המהלך.  נתניהו שב בפתח הישיבה והדגיש את ההבדל בין ה"מרמרה" ל"רייצ'ל קורי". "אני רוצה להודות ללוחמי צה"ל, לגורמי הביטחון ואנשי הממשלה, שטיפלו בסוף השבוע בהגעת הספינה לעזה. זה כל ההבדל בין משט הומניטרי למשט של פעילי טרור מהשבוע שעבר".

השרים מכונסים, הבוקר (צילום: אמיל סלמן)

"בשני המקרים פעלה ישראל בנוהל זהה", טען נתניהו. "במקרה של הספינה אתמול ובמקרה של חמש משש הספינות במשט בשבוע שעבר, האירוע נגמר בלא נפגעים. רק בספינה אחת נפרסו לוחמים של ארגון תומך טרור ונגמר כפי שנגמר". הוא ביקש להדגיש ש"עד לרגע זה מונע החמאס כניסת הציוד שהובא במשט בשבוע שעבר לעזה ומוכיח שלא הסיוע ההומניטרי מניע את החמאס ואת מארגני המשט".

כמה מהשרים הביעו התנגדות לדרישה לכונן ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדלי הטיפול במשט. לדברי שטייניץ, "הפתרון הכי מכובד הוא הפתרון הפרלמנטרי הפנים-ישראלי.

בדמוקרטיה כמו שלנו, יש גוף מוסמך וראוי לבחון זאת - והוא ועדת חוץ וביטחון של הכנסת".

שר המדע, דניאל הרשקוביץ, אמר בעניין זה כי "אנחנו מדינה עצמאית, אנחנו יכולים לחקור את עצמנו. אנחנו לא צריכים גורמים לא אובייקטיבים כמו הטורקים שיחקרו אותנו. בפרשת השבוע נאמר: 'ונהי בעינינו כחגבים וכך היינו בעיניהם'".

השר אבישי ברוורמן הציג עמדה מעט שונה: "ברור שתהיה ועדת חקירה במעורבות גופים בינלאומיים, וראוי שישראל תשתף פעולה, שלא יקרה מה שקרה עם גולדסטון. צריך שראש הממשלה יקבל החלטה כזו באופן מהיר". יש לציין כי בלשכת ראש הממשלה הביעו התנגדות לחקירה בינלאומית.